איה פלוטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איה פלוטו
Ayeh Pluto Original.JPG
עטיפת הספר המקורית
מידע כללי
מאת דינה רון, לאה גולדברג
איורים ארי רון
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות ילדים
הוצאה
הוצאה ספרית פועלים
שנת הוצאה תשי"ז-1957
תורגם לשפות ערבית
מספר עמודים 24
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001300330, 002480254, 002616466, 002578213, 002803062, 003019315, 003157863, 003698787, 003699123, 003862054
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עטיפת הספר החדשה
מהדורה של הספר המשלבת כתב רגיל וכתב ברייל בהוצאת הספרייה המרכזית לעיוורים כבדי ראייה ומוגבלים.

אַיֵּה פּלוּטוֹ הוא ספר ילדים עברי מאת לאה גולדברג, המבוסס על סיפור מאת דינה רון ואיורים מאת בן-זוגה ארי רון. הספר, שנחשב לספר קלאסי לגיל הרך, ראה אור בשנת 1957 בהוצאת ספרית פועלים והופיע מאז בעשרות מהדורות.

בספר מתוארות עלילותיו של כלבלב מקיבוץ מגידו, המחפש הרפתקאות, בורח מבית בעליו, נודד בין אתרים שונים ונפגש עם חיות שונות עד שנמצא ברפת של הקיבוץ.

מקור הסיפור הוא בבני הזוג ארי ודינה רון (בתו של ארנסט אלכסנדר), חברי קיבוץ מגידו. ארי צייר את הכלב המשפחתי פלוטו כדי לשמח את בתו התינוקת אסנת (ילידת 1955). כשראה את שמחת בתו מן הציור החליט לצייר ציורים נוספים של הכלב ובהמשך הוסיפה אשתו דינה קטעי פרוזה. לאחר מכך נתלו הציורים בחדר האוכל כדי לשתף את שאר ילדי הקיבוץ. משנודע למחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי על הסיפור, פנו לארי בבקשה שיפרסמו, וכך נוצר הקשר עם הוצאת הספרים של הקיבוץ הארצי – "ספרית פועלים".

לאה גולדברג, שעבדה כעורכת ספרי ילדים ב"ספרית פועלים", המליצה להוסיף חריזה לסיפור ושִכתבה אותו בהתאם. לכן על כריכת הספר כתוב: "חרוזים: לאה גולדברג". ההקדשה בעמוד השער של הספר אומרת: "לאסנת". גולדברג גם שינתה את שם הספר מ"איפה פלוטו" ל"איה פלוטו".

בשנות ה-70, כשהדפיסו מהדורה חדשה של הספר, לא נמצאה גלופת ציור הכריכה, וארי רון צייר מחדש את הכלב המופיע על הכריכה, שמנמן יותר מהמקורי, אך ביתר דפי הספר נותרו הציורים המקוריים.[1]

הבית הפותח את הספר:

פְּלוּטוֹ כְּלַבְלַב מִקִבּוּץ מְגִדּוֹ,
יֵשׁ לוֹ הַכֹּל: מָרָק וָעֶצֶם.
זֶה טוֹב וְיָפֶה. אֲבָל, בְּעֶצֶם,
נִמְאַס לוֹ לָשֶׁבֶת כָּךְ לְבַדּוֹ.

הספר "איה פלוטו" נחשב דוגמה לסגנון בספרות הילדים שלאה גולדברג דגלה בו, והיה פופולרי מאוד בעולם המערבי אחרי מלחמת העולם השנייה. העלילה אינה מנסה להעביר מוסר השכל מובהק. הסיפור מתרחש בסביבה הקרובה לילד, מתאר מסע פרטי לגילוי העולם הקרוב ומסתיים בחזרה לשלום הביתה. הדגש הוא על העניין שיכולים לעורר דברים פשוטים, ועל אף אווירת ההרפתקנות, אין תיאור של סכנות ממשיות ואין תיאור של חוויות מעציבות. כתיבה במשקל ובחריזה נחשבת בסגנון זה למועדפת בספרים שנועדו לפעוטות. אוצר המילים עשיר אבל יומיומי. סופרת הילדים האמריקנית מרג'ורי פלאק (Marjorie Flack) כתבה ספר ילדים בשם "אנגוס הלך לאיבוד" (Angus Lost) שיצא לאור ב-1932 הדומה מאוד ברעיונותיו (אנגוס, כלב טרייר סקוטי המשתעמם בביתו ומחפש הרפתקאות).[2]

לספר הוצעו לאורך השנים מספר פרשנויות וניתוחים, בהם ניתוח של אריאל הירשפלד, אשר השווה בין המסע העובר על הכלב פלוטו ובין האודיסאה,[3] וכן ניתוח של עמיר עקיבא סגל, שלפיו הספר מנבא את נפילת התנועה הקיבוצית.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים שפיר, איה פלוטו - גלגולו של כלבלב, פורום ספרים באתר TheMarker Café.
  2. ^ Angus Lost
  3. ^ אריאל הירשפלד, מול הסירנה המקרקרת: "איה פלוטו" ו"האודיסאה", אורות 2: הומרוס (2008), באתר "דףדף".
  4. ^ עמיר עקיבא סגל, איה פלוטו ונפילת התנועה הקיבוצית, עיתון 77, 383 (יוני–יולי 2015).
גן סיפור איה פלוטו בחולון