הקיבוץ הארצי השומר הצעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הקיבוץ הארצי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל התנועה

הקיבוץ הארצי - ברית קיבוצי השומר הצעיר בישראל היא תנועה המאגדת בתוכה 85 קיבוצים[1] ברחבי הארץ (נכון לשנת 1996). נוסדה ב-1 באפריל 1927, ובשנת 1999 התאחדה עם תנועת קיבוצי התק"ם ליצירת התנועה הקיבוצית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקיבוץ הארצי בתל אביב (בתכנון אדריכל שמואל מסטצ'קין)

ראשוני העולים מתנועת השומר הארצי הגיעו ארצה בשנת 1919. בשנת 1920 הוקם הקיבוץ הראשון של יוצאי התנועה שיסדו את היישוב בית אלפא בשנת 1922. בשנים הראשונות, היה הקשר, בין הקיבוצים יוצאי התנועה לתנועה מחוץ לארץ ובינם לבין עצמם, מזערי ולא מאורגן.

בשנת 1926 החלו נציגי הקיבוצים להיפגש לצורך הקמת תנועה משותפת, וביולי שנה זו התכנסה מועצה ארצית, שהחליטה על הקמת הקיבוץ הארצי. בשלב זה מנתה התנועה ארבעה קיבוצים: מרחביה, עין שמר, מעברות ומשמר העמק. בית אלפא לא הצטרף לתנועה בשלב זה עקב חילוקי דעות.

התחדשות העלייה לארץ ישראל בשנת 1928 הביאה לגידול במספר קיבוצי התנועה, ובמקביל הצטרפו לתנועה קיבוצים קיימים. במהלך שנות ה-30 הוכפלה התנועה כמה וכמה פעמים עד שבסופן הגיעה לכדי כ-7,000 נפש בעשרות קיבוצים ועשרות אלפי חניכי תנועת הנוער שלה, השומר הצעיר התחנכו להגשמה בקיבוץ על ידי עשרות שליחים לכל רחבי אירופה ואף ארצות-הברית. במקביל הוקמו ארגוני-בת שצמחו גם הם במהירות, כמו קרן למימון הקיבוצים, הוצאת ספרים, שבועון שהפך ב-1941 ליומון, ועוד.[2]

בשנת 1946 הקים הקיבוץ הארצי יחד עם השומר הצעיר והליגה הסוציאליסטית את מפלגת פועלים השומר הצעיר. בשנת 1948, ערב קום מדינת ישראל, התאחדה המפלגה עם אחדות העבודה - פועלי ציון והקימה את מפלגת הפועלים המאוחדת-מפ"ם. בבחירות לכנסת הראשונה שנערכו ב-1949 זכתה התנועה ב-19 מנדטים והפכה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת.

בשנים הבאות ראתה התנועה גידול נרחב, בעיקר עקב הצטרפות חניכי השומר הצעיר, הן לקיבוצים קיימים והן תוך יצירת קיבוצים חדשים השייכים לתנועה.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 השתנה מקור הקליטה - מקור הקליטה העיקרי הפך להיות חניכי הקיבוצים - בני חברות נוער, אולפנים וכדומה, אך בעיקר בני הקיבוץ.

בשנת 1999, עקב הישחקות האידאולוגיה הקיבוצית והיעלמות ההבדלים בין התנועות, החליטה מועצת התנועה על איחוד עם התק"ם. למרות האיחוד עם התק"ם עדיין קיים שוני רב בין הקיבוצים, בעיקר על רקע פוליטי ושייכות מפלגתית.

התנועה מתקיימת במאה ה-21 רק בתור ישות משפטית העומדת בבעלות קיבוצי הקיבוץ הארצי ומחזיקה ומנהלת בנפרד מהתנועה הקיבוצית את מוסדות התנועה ההיסטוריים. לצורך ניהול תקין אף נבחרה בפברואר 2010 מזכירות לקיבוץ הארצי בכינוס של קיבוצי הקיבוץ הארצי.

קוים אידאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הקיבוץ הארצי התאפיינה במספר עקרונות אידאולוגיים:

קולקטיביות רעיונית ופוליטית
יחסית לתנועות קיבוציות אחרות, הקפידה תנועת הקיבוץ הארצי על אחידות רעיונית ומעשית בין הקיבוצים החברים בה, הן בתחום הפוליטי (הצבעה ופעילות למען מפ"ם) והן בתחום הקיבוצי - שמירה על מנגנונים שיתופיים שונים בכל קיבוצי התנועה. יש הטוענים כי קולקטיביות זו הביאה לשמרנות יתר בקיבוצי התנועה בעיקר אחרי המפנה השמאלני להערצת ברית המועצות שיזם מאיר יערי ב-1939 לחיזוק מעמדו לעומת יעקב חזן, מפנה שהצליח להשלים רק ב-1948 באיחוד עם הקיבוץ המאוחד. הערצה זו הייתה חסרת-הגיון והצדקה הן משום שמאז שנות ה-20 מתחו יערי וחזן ביקורת קשה על הדיקטטורה הסטאליניסטית מתוך ידיעתה שהייתה להם ממקורות שונים כגון חברי התנועה שברחו משם, והן משום שהם עצמם סילקו את מעריציה מתנועתם. ההשמאלה הצליחה בזכות תמיכת סטלין בהקמת המדינה, אבל עד מהרה הוא חזר לאנטי-ציונות וב-1953 גרם מפנה זה שלו למשבר חמור בקיבוץ הארצי, שני המנהיגים נזקקו לסילוק מאות צעירים שמאלנים כדי להחזיר לעצמם את ההגמוניה ושורה של קיבוצים סבלו קשות מהסילוק הזה.[3]
ערבות הדדית בין קיבוצית 
בתנועת הקיבוץ הארצי הייתה נהוגה ערבות הדדית מלאה בין הקיבוצים החברים בתנועה. במקרה של בעיות כלכליות בקיבוץ מסוים, שאר קיבוצי התנועה נחלצו לעזרתו.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובעשור הראשון של המאה ה-21 נשחקו עקרונות אלה, יחד עם השחיקה הכוללת בערכי הקיבוצים.

מוסדות תנועתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הקיבוץ הארצי הקימה מספר מוסדות המשותפים לכל קיבוצי התנועה:

ועוד שורה ארוכה של מוסדות כלכליים, תרבותיים וחברתיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ס. ש. יריב (דוד בן-גוריון), על הקומוניסם והציונות של השומר הצעיר, הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל, 1953.
  • ראובן שפירא, האמת על הקיבוץ. חיפה: פרדס, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר, ב"אתר הקיבוצים"
  2. ^ ראובן שפירא, האמת על הקיבוץ, פרקים 3 ו-8
  3. ^ ראובן שפירא, האמת על הקיבוץ, פרק 2