אריאל הירשפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אריאל הירשפלד (נולד ב-10 באוגוסט 1953) הוא מבקר תרבות וספרות, מסאי וחוקר ספרות עברית, המכהן כפרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

אריאל הירשפלד

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירשפלד נולד בפרדס חנה להורים ילידי גרמניה. אביו, קורט הירשפלד, למד נגרות בברלין והחזיק בתואר נגר אמן (Meister). כשעלה לא"י המשיך לעבוד כנגר. אחיו מצד אביו (שנישא פעמיים), עזרא הירשפלד, נפל במלחמת העצמאות, חמש שנים לפני שאריאל הירשפלד נולד.

הירשפלד למד תואר ראשון במוזיקולוגיה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים והמשיך ללימודים מתקדמים באותה האוניברסיטה. בשנת 1995 השלים דוקטורט בהנחיית גרשון שקד בנושא "הסמל ביצירתו של י.ח. ברנר". היה בעבר ראש החוג לספרות עברית וכיום (2017) מכהן כראש בית הספר לספרויות באוניברסיטה העברית. עורך ושותף לכתב-העת מחקרי ירושלים בספרות עברית.

עוד בימי לימודיו לתואר ראשון, הירשפלד החל לעסוק בהוראה ולימד לאורך שנים כמורה ומחנך בבתי הספר בית חינוך עירוני ג' בירושלים ולאחר מכן בתיכון ליד האוניברסיטה.

בעבר לימד בבצלאל, ב"עלמא", ב"הליקון", ובמקומות נוספים. כיום (2017,) הוא חבר סגל בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית במקביל לעבודתו האוניברסיטאית, ויו"ר ועדת ההיגוי של בית לעברית.

פרסם מאמרי וספרי מחקר בתחומי הספרות, המוזיקה והאמנות, מספר קובצי מסות, רומן מכתבים (השפעה בלתי הוגנת, ביחד עם רונית מטלון,) ספר ילדים (איפה נמצא הזמן,) ומאמרי ביקורת ופובליציסטיקה רבים בעיתונות. היה בעל טור שבועי במוסף "הארץ".

בשנת 2008 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

בעבר היה נשוי לעיתונאית נרי ליבנה, ולהם שלושה בנים, נעמן, אמיתי ודוד. היה בן-זוגה של הסופרת בתיה גור עד לפטירתה ממחלת הסרטן. וכן היה בן זוגה של הסופרת רונית מטלון עמה כתב רומן מכתבים מתוקשר.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במארב ליד החלון: קריאה בשני שירים של ט. כרמי והרהור על שירתו, נדפס ב"אפס שתיים", 1, תשנ"ב 1992.
  • גולגולתא של הפומפיות: על פארודיה וזהות יהודית בציורי הצליבה של יוסל ברגנר, נדפס ב"מחניים", 15, תשס"ד 2004.
  • לנוכח היער - טשרניחובסקי וגתה: אנטומיה של התבגרות, נדפס ב"מחקרי ירושלים בספרות עברית", תשס"ג 2003. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • חיוכו של אליפלט, נדפס ב"פנים", 17, 2001.
  • על משמר הנאיביות: על תפקידה התרבותי של שירת לאה גולדברג, נדפס ב"פגישות עם משוררת", תשס"א 2001.
  • רביקוביץ אחרי עשור, נדפס ב"ידיעות אחרונות", ינואר 1987.
  • "עיר מקלט לרוח בורח": על הגיון והבעה במבני שיריו של דן פגיס, נדפס ב"מאזנים", ס"א, 5, תשמ"ח 1988.
  • מתי עולם מזדעזעים: על יחסו של ביאליק אל מקורותיו ב"גילוי וכיסוי בלשון", נדפס ב"על גילוי וכיסוי בלשון", תשס"א 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]