איוואן לוקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איוואן צוֹנֶב לוּקוֹב
Иван Цонев Луков
Ivan C. Lukov.jpg
לידה 22 באוגוסט 1871
גברובו, האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית
פטירה 17 באפריל 1926 (בגיל 54)
סופיה, ממלכת בולגריה בולגריהבולגריה
השתייכות בולגריהבולגריה צבא ממלכת בולגריה.
תקופת שירות 18911919
דרגה לוטננט-גנרל
תפקידים צבאיים
ראש מטה הארמייה הראשונה במלחמת הבלקן הראשונה.
ראש מחלקת המבצעים במטה הכללי הבולגרי במלחמת העולם הראשונה.
ראש המטה הכללי הבולגרי.
מפקדהארמייה השנייה בחזית המקדונית.
הגיש בשם צבא ממלכת בולגריה את הבקשה להפסקת האש בחזית המקדונית.
חבר צוות המשא ומתן לקביעת תנאי שביתת הנשק של סלוניקי.
מלחמות וקרבות
עיטורים
פור לה מריט.
צלב הברזל דרגה שנייה.
תפקידים אזרחיים
חבר צוות המשא ומתן לסיכום תנאי חוזה ניי.
יושב ראש איגוד קציני המילואים.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איוואן לוּקוֹבבולגרית: Иван Луков;‏ 22 באוגוסט 1871, גברובו, האימפריה העות'מאנית17 באפריל 1926, סופיה, ממלכת בולגריה), היה גנרל בולגרי, מפקד הארמייה השנייה בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, אשר הגיש בשם הצבא הבולגרי את בקשת שביתת הנשק ממפקדי כוחות מדינות ההסכמה.

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1891 סיים לוקוב את האקדמיה הצבאית הבולגרית והוסמך כקצין רגלים וב-1901 נשלח להמשך לימודים באקדמיה הצבאית בסנקט פטרבורג. ב-1905 נשלח להשתלמות מקצועית בצבא צרפת ולמד במקביל פילוסופיה בסורבון. בין 19061908 כיהן כנספח הצבאי הבולגרי בפריז ובהמשך בסנקט פטרבורג. במלחמת הבלקן הראשונה מונה לראש המטה של אוגדת הרגלים ה-1 ולאחר מלחמת הבלקן השנייה הועבר לתפקיד מפקד האקדמיה הצבאית בסופיה[1].

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מונה לתפקיד ראש מחלקת מבצעים במטה הכללי הבולגרי וב-30 באוגוסט 1916 עם מותו של מאיור-גנרל קונסטנטין ז'וסטוב התמנה לראש המטה הכללי הבולגרי. ב-22 באפריל 1917 הרכיבו הגרמנים את "קבוצת הארמיות שולץ", כוח בפיקודו של הגנרל פרידריך פון שולץ שנועד ליישם מדיניות מתואמת מטעם מעצמות המרכז בחזית המקדונית והורכב מהארמייה ה-11 הגרמנית ו-7 אוגדות בולגריות בגיבוי פיקודי של קציני מטה גרמנים ואוסטרו-הונגרים. לכוח צורפה גם הארמייה ה-2 הבולגרית, אך היא נותרה תחת פיקוד עצמאי בהתאם לבקשתו של ניקולה ז'קוב מפקד החזית הבולגרי. היחסים בין הגרמנים לבולגרים היו מעורערים בתקופה זו ולוקוב מקורבו של ז'קוב מונה לפקד על הארמייה ה-2 והונחה לדווח לז'קוב אישית על התנהלות העניינים בחזית[2].

בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה, בפיקודו של הגנרל לואי פראנשה ד'אספרה במתקפה לאורך עמק הוארדאר שהובילה לקריסת הצבא הבולגרי. לוקוב ביקש בשם צבא ממלכת בולגריה שביתת נשק ומאוחר יותר היה חבר בצוות המשא ומתן לקביעת תנאי שביתת הנשק של סלוניקי[3],[4].

שלהי הקריירה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה מונה על ידי ראש הממשלה אלכסנדר סטמבוליסקי להיות אחד מנציגי המשלחת הבולגרית לועידת השלום בפריז (1919), במסגרתה סוכמו תנאי חוזה ניי. במסגרת חוזה ניי צומצם מאד היקפו של הצבא הבולגרי וב-1 בינואר 1920 נאלץ לוקוב לסיים את שירותו הצבאי. לוקוב היה יושב ראש איגוד קציני המילואים, נודע כפעיל חברתי ולוחם למען זכויות האדם בממלכה[5]. איוואן לוקוב הלך לעולמו באפריל 1926 והוא בן 54 שנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איוואן לוקוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "הגנרל איוואן לוקוב-ביוגרפיה", באתר sklaviny.ru (ברוסית).
  2. ^ אינצקלופדיה לתולדות מלחמת העולם הראשונה, "חזית סלוניקי במלחמת העולם הראשונה", באתר גוגל ספרים (באנגלית).
  3. ^ וילארי לואיג'י, החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, באתר ebooksread.com (באנגלית).
  4. ^ ריצ'רד הול, "קרב דוברו פולה-פריצת הדרך במערכה בבלקן", באתר גוגל ספרים (באנגלית).
  5. ^ איוואן לוקוב ביוגרפיה, באתר hrono.ru (ברוסית).