איזבל, נסיכת ברזיל
![]() | |||||||||
לידה |
29 ביולי 1846 ריו דה ז'ניירו, האימפריה הברזילאית ![]() | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
14 בנובמבר 1921 (בגיל 75) סן-מריטים, צרפת ![]() | ||||||||
שם מלא | איזבל כריסטינה לאופולדינה אאוגוסטה מיכאלה גבריאלה רפאלה גונזגה דה ברגאנסה אה בורבון | ||||||||
מדינה | ברזיל | ||||||||
מקום קבורה | פטרופוליס | ||||||||
עיסוק |
פוליטיקאית ![]() | ||||||||
בן זוג | גאסטון, רוזן אה | ||||||||
שושלת בית ברגאנסה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||
חתימה |
![]() ![]() | ||||||||
![]() ![]() |
איזבל, נסיכת ברזיל (בפורטוגזית: Princesa Isabel; 29 ביולי 1846, ריו דה ז'ניירו - 14 בנובמבר 1921, הסן הימי, צרפת) או דונה איזבל (Dona Isabel), הייתה הנסיכה הקיסרית האחרונה של ברזיל ומי שחתמה על חוק הזהב, שהביא לביטול העבדות בברזיל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איזבל הייתה בתם הראשונה של פדרו השני, קיסר ברזיל, והקיסרית תרזה כריסטינה. אחיה הבכור, אפונסו (1845-1847), מת בגיל שנתיים, וכמוהו גם אחיו הקטן, פדרו (1848-1850). לאיזבל אף הייתה אחות, לאופולדינה (1847-1871), שמתה בגיל 23 ממחלת טיפואיד.
עם מותם של שני הנסיכים, הוכרזה איזבל יורשת הכתר באופן רשמי ב-10 באוגוסט 1850, וקיבלה את התואר "נסיכה קיסרית".
ב-15 באוקטובר 1864 נישאה איזבל לגאסטון, רוזן אה (בצרפתית: comte d’Eu) מבית אורליאן, וכך קיבלה את התואר רוזנת אה.
העוצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיכה איזבל שימשה כעוצרת של ברזיל בשלוש הזדמנויות בהן שהה אביה מחוץ לברזיל: בפעם הראשונה בין 25 במאי 1871 ל-31 במרץ 1872, בפעם השנייה בין 26 במרץ 1876 ל-25 בספטמבר 1877 ובפעם השלישית בין 30 ביוני 1887 ל-22 באוגוסט 1888.
במהלך תקופת העצרות האחרונה חתמה איזבל על חוק הזהב (ב-13 במאי 1888) שהביא לביטול העבדות בברזיל. על חוק הזהב קיבלה דונה איזבל את מדליית "ורד הזהב" מהאפיפיור לאו השלושה עשר.
הגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביטול העבדות בברזיל הביא תוך שנה וחצי להפלת האימפריה הברזילאית ולהקמת הרפובליקה ב-15 בנובמבר 1889. כתוצאה מכך, הוגלו איזבל ומשפחת המלוכה לאירופה. איזבל עברה להתגורר באחוזתו של בעלה, אחוזת אֶה במחוז סן-מריטים שבנורמנדי, צרפת, עד למותה ב-14 בנובמבר 1921. בשנת 1953, גופתה הועברה לברזיל, ובשנת 1972 נקברה[1].
תואר קיסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם מותו של אביה בשנת 1891, הפכה איזבל לקיסרית ברזיל דה יורה, ותומכיה כינו אותה "דונה איזבל הראשונה, קיסרית ברזיל". תואר זה לא קיבל תוקף מעשי, כיוון שקיסרות ברזיל בוטלה שנתיים לפני כן.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 באוקטובר 1864 התחתנה איזבל עם גאסטון, רוזן אה, ממנו נולדו לה 4 ילדים:
- לואיזה ויטוריה, נסיכת אורליאן-ברגנסה (1874-1874, לידה שקטה)
- פדרו דה אלקנטארה, נסיך גראו-פארה (1875–1940)
- לואיש, נסיך אורליאן-ברגנסה (1878–1920)
- אנטוניו גסטאו, נסיך אורליאן-ברגנסה (1881–1918)
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היסטוריה של ברזיל
- חייה של הנסיכה איזבל באתר "המוסד התרבותי דונה איזבל" (בפורטוגזית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Handler, J.S., & Hayes, K.E. (2009). Escrava Anastacia: The iconographic history of a Brazilian popular saint. African Diaspora, 2, 25-51