איזידור לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איזידור לב

איזידור לֶבּצרפתית: Isidore Loeb;‏ 1 בנובמבר 18393 ביוני 1892) היה רב, פילולוג והיסטוריון יהודי-צרפתי, שהתמחה בחקר ההיסטוריה, התרבות והספרות היהודית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע משפחתי ולימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב נולד ב-1839 בזולצמאט שבדרום אלזס. היה בנו של הרב זליגמן לב, שלימד אותו תנ"ך ותלמוד. אחרי לימודים בבית הספר היסודי בעיירתו עבר ללמוד במכללה ברופאך ובבית הספר התיכון של העיר קולמאר. בקולמאר המשיך במקביל ללמוד עברית ותלמוד במכינה לרבנים של הרב הראשי סלומון (שלמה) קליין. בין השנים 18591856 למד בבית הספר המרכזי לרבנים (École Centrale Rabbinique) בעיר מץ שבו הצטיין בכישוריו בעברית, בכתיבה ספרותית ובמתמטיקה. בשנת 1859 בית הספר עבר לפריז, שם הפך להיות בית המדרש לרבנים של צרפת. בשנת 1862 קיבל סמיכה לרבנות.

פעילותו בציבורית כרב, כמחנך וחוקר ובהנהגת "כל ישראל חברים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך לימד מספר שנים שיעורים פרטיים בעיר באיון, לאחר מכן בפריז עצמה. בשנת 1865 נקרא לכהן כרב בעיר סנט אטיין (מחוז לואר) ודרשתו בכניסה לתפקיד (על חובות הקהילות הקטנות, "Les devoirs des petites communeautés") נותרה כמופת של דרשה בשפה הצרפתית.

ב-1865 הצטרף לקבוצת מלומדים יהודים בהם הרב צדוק כהן, אדולף פרנק, שלמה מונק, היפוליט רודריגז ואלבר כהן, בהקמת חברה יהודית לספרות שפרסמה מאוחר יותר בשנים 1870-1873 את כתב העת "רוויו יזראליט" (Revue israélite).‏[1]

בשנת 1869 עבר שוב לפריז ומונה החל מ-1 ביוני כמזכיר הארגון "כל ישראל חברים", משרה ששמר עד יום מותו. לב השקיע מאמצים רבים בקידום יהדות המזרח[דרוש מקור] והקמת ספריית "כל ישראל חברים". שימש כפרופסור להיסטוריה וספרות יהודית בבית הספר היישומי ללימודים גבוהים (École pratique des hautes études), תפקיד שירש מאלבר כהן ב- 1878. פעל במיוחד במסגרת בחברה ללימודי יהדות (Société des Études Juives), שהקים בשנת 1880 יחד עם יוסף הלוי, ארסן דרמסטטר, ז'וזף דרנבור ואחרים. ערך וכתב מאמרים רבים ומוערכים בכתב העת ללימודי יהדות (Revue des études juives).

נפטר ב-3 ביוני 1892 בפריז.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • La Situation des Israélites en Turquie, en Serbie, et en Roumanie (׳מצב בני ישראל בטורקיה, סרביה ורומניה׳), 1869 Paris, Joseph Baer et Cie
  • Biographie d'Albert Cohn (׳ביוגרפיה של אלבר כהן׳), 1878
  • Tables du Calendrier juif depuis l'ère chrétienne jusqu'au XXe siècle (׳טבלאות הלוח העברי מהספירה הנוצרית ועד המאה ה-20׳)
  • Les Juifs de Russie (׳יהודי רוסיה׳), 1891
  • La Littérature des pauvres dans la Bible (׳ספרות האביונים בתנ"ך׳)
  • Réflexions sur les Juifs (׳הרהורים על היהודים׳)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Simon Claude Mimouni, Judith Olszowy-Schlanger‏, Les revues scientifiques d'études juives: passe et avenir, Peeters Publishers, Louvain 2006 (סימון קלוד ממוני וז'ודית אולשובי שלאנגר - כתבי העת המדעים ללימודי יהדות - עבר ועתיד - הוצאת ספרים פטרס, לוון 2006

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מימוני ואולשובי-שלאנגר (2006) ע'
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.