יוסף הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף הלוי
Joseph Halévy
1827 –‏ 1917
Joseph Halévy.jpg
תרומות עיקריות
חקר ביתא ישראל, חקר כתובות שבאיות בתימן
נתונים נוספים
ענף מדעי מזרחנות, ארכאולוגיה
נולד 15 בדצמבר 1827
נפטר 1917 (בגיל 89 בערך)
ארצות מגורים צרפת, טורקיה

יוסף הלויצרפתית: Joseph Halévy;‏ 15 בדצמבר 18277 בפברואר 1917) היה מזרחן וארכאולוג, מורה לעברית ונוסע נודע, יהודי-צרפתי ממוצא טורקי, אחד מהשלושה שקדמו לאליעזר בן יהודה בהחייאת השפה העברית.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1827 בעיר אדריאנופול שבאימפריה העות'מאנית לאהרון הלוי. בילדותו למד בתלמוד תורה, וכבר בגיל 15 החל לשמש כמורה ללימודי קודש. בתקופה זו חיבר שיר בשם "אל הבונים", שמטרתו לעודד את בני הקהילה להקים תלמוד תורה. לאחר שהוקם התלמוד תורה בעידודו, מונה לשמש בו כמנהל וכמורה לעברית למשך כ-5 שנים, ובמקביל רכש ידע בשפות ובמדעים. בתקופה זו התגלו כשרונותיו בתחום החינוך, והשפעתו הרוחנית משכה אליו את צעירי הקהילה. לאחר התנגדות לפעילותו, נאלץ לעבור לבוקרשט, שם המשיך לשמש כמורה וכמנהל התלמוד תורה המקומי, ועם תלמידיו שם נמנה משה גסטר. גם בבוקרשט עוררו נסיונותיו לערעור המסורת המקובלת התנגדות מצד הקהילה, והוא עבר להתגורר בפריז. שליטתו בתולדת העמים הקדומים קירבה אותו שם אל ארנסט רנן, יוסף דרנבורג ואלברט כהן.

לאחר שקרא חוברת מאת אוהב גר לוצאטו הדנה ביהדות אתיופיה, קיבל דחף להתעמק בנושא זה, והחל ללמוד את השפה החדשה והישנה שדוברה באתיופיה.

כשנתן אדלר ושלמה מונק פרסמו בהמגיד על רצונם לשלוח שליח ליהודי אתיופיה, הציע הלוי את עצמו וכתב להם: "איש מסע אנוכי מנעורי, עם קרח הצפום גרתי, וחרבוני קץ מאפריקה היו שומרי ראשי שנים, הרעב והצמא עמי התעוררו, ולילות ללא שינה נמנו לי למכביר. גם ביום צר לי נדר נדרתי לאלוהי אבותי לנסוע לארץ כוש, כאשר ירחיב ה' את עיתותי לדעת שלום אחי, ולהיטיב עמם בכל אשר אוכל..." בהמשך כותב הלוי כי השתדל לרכוש את כל הידיעות הנחוצות למסע מסוג זה, כולל רכישת השפות ערבית, טורקית, מונגולית, סינית, מצרית, ברברית ושאר השפות המדוברות באתיופיה. כן צירף את רשימת ספריו שהוציא לאור.

בשנת 1868 נשלח על ידי אליאנס לאתיופיה למשך כשנתיים, על מנת שיספק מידע על הפלשים. על מסעו כתב בהמגיד והלבנון, והדו"ח שכתב בנושא היה מוצלח מאוד. בין השנים 1869-1870 נסע לתימן מטעם המכון הצרפתי לחקור וללמוד את הכתבות השבאיות. למסעו התלווה היהודי התימני חיים חבשוש כמורה דרך, שפרסם על מסעו את הספר "חזיון תימן".[2] עם חזרתו פרסם מספר עבודות בנושא מסעו.

בשנת 1879 התמנה למשרת פרופסור באוניברסיטת פריזסורבון), ושימש כמורה לשפות המדוברות באתיופיה בבית הספר העליון לשפות שמיות. בשנה זו החל לשמש גם כמנהל של "החברה האסיאתית" (La Société asiatique).

הלוי התפרסם גם בגישתו העיקשת לפיה הלשון השומרית לא הייתה שפה בפני עצמה אלא כתיב מלאכותי שהומצא בידי כהני אשור ובבל, כדי לשרת רק אותם. המתנגד העיקרי לעמדה זו היה יוליוס אופרט. בוויכוח ארוך שהשניים ניהלו ידו של אופרט הייתה על העליונה.

לחוד מעיסוקו בשפות, עסק גם בחקר התנ"ך, ופרסומיו ב"המגיד" ו"הלבנון" במהלך תקופה של כשלושים שנה כונסו וראו אור בספר "מחברת מליצה ושיר".

במלאת לו 80 שנים, תלמידו הרב אברהם דאנון פרסם לכבודו שיר בשם "על השמונים מזמור".

הלך לעולמו ב-7 בפברואר 1917.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומיו העיקריים:

  • Mission archéologique dans le Yemen (1872).
  • Essai sur la langue Agaou, le dialect des Falachas (1873).
  • Voyage au Nedjrân (1873).
  • Études berbères, Epigraphie Lybique (1873).
  • Mélanges d'épigraphie et d'archéologie sémitiques (1874).
  • Études sabéennes (1875).
  • Études sur la syllabaire cunéiforme (1876).
  • Recherches critiques sur l'origine de la civilisation babylonienne (1877).
  • Essai sur les inscriptions du Safa (1882).
  • Mélanges de critique et d'histoire relatifs aux peuples sémitiques (1883).
  • La Prétendue Langue d'Accad, Est-Elle Touranienne? (1875).
  • La Nouvelle Évolution de l'Accadisme (1876–78).
  • Documents Religieux de l'Assyrie et de la Babylonie (1882). טקסט עם תרגום וביאור
  • Essai sur les Inscriptions du Safã (1882).
  • Aperçu Grammatical sur l'Allographie Assyro-Babylonienne (1885).
  • Essai sur l'Origine des Écritures Indiennes (1886).
  • La Correspondance d'Amenophis III. et d'Amenophis IV. Transcrite et Traduite (1891–93).
  • Les Inscriptions de Zindjirli, 1893, 1899. שני מחקרים
  • Nouvelles Observations sur les Écritures Indiennes (1895)
  • Recherches Bibliques (1895). סדרת מאמרים שראשיתם ב-REJ, ושלאחר שנת 1893 המשיכו להתפרסם ב-Revue Sémitique d'Épigraphie et d'Histoire Ancienne מיסודו של הלוי, ובשנת 1895 כונסו וראו אור כספר
  • Tobie et Akhiakar (1900).
  • Le Sumérisme et l'Histoire Babylonienne (1900).
  • Taazaze Sanbat, Ethiopic text and translation, (1902).
  • Le Nouveau Fragment Hébreu de l'Ecclésiastique (1902).
  • Les Tablettes Gréco-Babyloniennes et le Sumérisme (1902).
  • Essai sur les Inscriptions Proto-Arabes (1903).
  • Études Evangéliques (1903).

פרסומיו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדר תפלות הפלשים / נעתק מכושית לעברית על ידי יוסף הלוי, פריז: J. Baer, תרל"ו 1877. ‬(עברית וגעז; בצרפתית: Prières des Falachas)
  • ספר חנוך / מתרגם משפת כושית בעברית עם באור נרחב מאת יוסף הלוי, פריז: דפוס משה מרדכי צוקערמאנן, תרנ"ב.
  • מאמר על שמות ערי ארץ ישראל, ירושלים: דפוס א"מ לונץ, תר"ן.
  • מחברת מליצה ושיר, ירושלים: א"מ לונץ, תרנ"ד. (מסות ושירים)
  • "ספורים תפעיליים בכתבי הקדש", בתוך: דוד גינצבורג ויצחק דובער מארקאן (עורכים), זיכרון לאברהם אליהו: קבוצת מאמרים בחכמת ישראל. לכבוד הרב אברהם אליהו הרכבי לזיכרון היום אשר בו מלאו שבעים שנה לימי חייו,‫ פטרבורג – ברלין: דפוס צ"ה איטצקאווסקי, תרס"ט, עמ' 1–16.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים:

  • שלמה ‬הרמתי, "יוסף הלוי: בלשן וחובב ציון", לשוננו לעם, כז (תשל"ו), 195–236.
  • יוסף טובי, "הדין-וחשבון של יוסף הלוי על מסעו לתימן (1869–1870)", בתוך: יוסף דחוח-הלוי (עורך), מכתם ליונה: מחקרים בתרבות יהודי תימן ובסוגיות חברתיות וחינוכיות, תל אביב: אפיקים, תשס"ד, עמ' 209–239. ‬(כולל תרגום לעברית של תיעוד ביקורו בצנעא על פי שני הדו"חות שפרסם)
  • ג'ורג' מנדל, "אליעזר בן-יהודה ופרופסור יוסף הלוי", ברית עברית עולמית, כנס 6 (תשמ"ח).
  • יהודה ניני, "מיוסף הלוי ושליחותו לגילוי כתבות שבאיות ועד מחלוקת "עקשים ודרדעים" בשנת תרע"ד, בתוך: ישראל ישעיהו, יוסף טובי (עורכים), ‬יהדות תימן: פרקי מחקר ועיון, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשל"ו, עמ' 95–114.
  • שלמה ‬שבא, "משני עברי ים סוף: יוסף הלוי, חוקר נודע, ערך מסעות בחבש ובתימן, גילה את הפלשים וכתב שירים עבריים",‫ עת-מול: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, ו, 1 [33] (תשמ"א), 18–20.
  • Moses Schorr, "Joseph Halévy 1827-1917", Deutsche Literaturzeitung, 1917, Nr. 19 (12. Mai), pp. 595-601; Nr. 20 (19. Mai), pp. 627-633. (בגרמנית)

על מסעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסעות חבשוש: ספורו של ר’ חיים בן יחיא חבשוש על מסעותיו עם יוסף הלוי בתימן המזרחית ועל חיי היהודים והערבים שם / תורגם מערבית עם הערות ומבוא על ידי שלמה דב גויטיין, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ט. ‬
  • חזיון תימן, רויא אלימן: תצניף אלמתרגי לכרם אללה חיים ן’ יחיא ן’ סאלם אלפתיחי חבשוש תרנ"ד ... / יוצא לאור על ידי שלמה דב גויטיין (באנגלית: Travels in Yemen: an account of Joseph Halevy’s journey to Najran in the year 1870 / written in San’ani Arabic by his guide Hayyim Habshush; edited with a detailed summary in English and a glossary of vernacular words by S. D. Goitein), ירושלים: חברה להוצאת ספרים על ידי האוניברסיטה העברית, תש"א 1941. (בערבית יהודית ואנגלית)
  • חיים בן יחיא חבשוש, מסעות חבשוש: חזיון תימן - רויא אלימן: תרגום עברי ומקור ערבי; ההדיר, תרגם והקדים מבוא: שלמה דב גויטיין, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ג (1983 (מהדורת צילום: צילום התרגום העברי משנת תרצ"ט, והחלק הערבי הכתוב באותיות עבריות מתוך המהדורה העברית-אנגלית שהוצאה לאור על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת תש"א, בתוספת שערים חדשים ומפתחות)
  • Yémen /‎ Hayîm Habshûsh; récit traduit de l’arabe yéménite et présenté par Samia Naïm-Sanbar, Arles: Actes sud, 1995. (בצרפתית)}
  • Bernard Nantet, Édith Ochs, À la découverte des Falasha: le voyage de Joseph Halévy en Abyssinie (1867), Paris: Editions Payot & Rivages,‎ 1998 (Petite bibliothèque Payot. Voyageurs; P351). (בצרפתית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסף הלוי בוויקישיתוף

(פיליטון)

בספרות המחקר:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השניים האחרים היו ברוך בן יצחק מיטרני (1847–1915) ונסים בכר (1848–1931); ראו שלמה הרמתי, שלושה שקדמו לבן יהודה, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשל"ח 1978 (ספריה לתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל).
  2. ^ שלמה דוב גוייטיין ההדיר והוציא לאור את הספר, גם במהדורה מקוצרת בשם "מסעות חבשוש".
P beta israel.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ביתא ישראל ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.