אינדורה
 | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| וובלסט |
 גרודנו |
| ראיון | גרודנו |
| גובה | 139 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,360 (2009) |
| קואורדינטות | 53°27′37″N 23°53′00″E / 53.4603°N 23.8833°E |
| אזור זמן | UTC+3 |
  | |
אינדורה (בעבר אמדור) היא עיירה במערב בלארוס במחוז גרודנו ליד הגבול עם פולין וליטא.
יהודי אמדור
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-18 הייתה באמדור קהילה יהודית חשובה של יהדות ליטא והיא שימשה כאחת ממקומות המפגש של ועד ארבע הארצות[1]. אמדור הייתה עיר מוצאו של אחד מראשוני החסידות, הרב חיים חייקל מאמדור [2]שנפטר בשנת 1787[3]. למרות היותה עיירה קטנה, הייתה באמדור ישיבה[4], בראשותו של הרב דוד בארוןתבנית:העאה.
בתחילת המאה ה-20 התגוררו באמדור כ-2000 נפש, כ-90% מהם היו יהודים[5]. הרב ראובן כץ כיהן כרבה של אמדור בין השנים תרס"ט-תרפ"ג.
במהלך השואה השמידו הנאצים את יהודי אמדור ביחד עם יהודי אודלסק הסמוכה ומאז אין באינדורה יהודים. בשנת 2003 קבוצת נוער הגיעה לאינדורה, שיפצה את בית הקברות היהודי במקום והקימה סביבו גדר בסיוע אנשי המקום[5].
זהו סדר ההיסטורי של אמדור[6]
[עריכת קוד מקור | עריכה]1413 - אזכור ראשון בכתב של אינדורה;
1542 - נבנה באינדורה כנסיית עץ של השילוש הקדוש;
1720 – התקיימה באינדורה פגישה של הוועד הליטאי;
1770-1787 – רבי חיים חייקל בן שמואל (החייקל מאמדור – צדיק חסידי מפורסם) התגורר באינדורה;
לאחר פטירתו של רבי חיים חייקל בן שמואל בשנת 1787, ניהל את הקהילה בנו רבי שמואל (נפטר לאחר 1798).[6]
1795 – אינדורה הפכה למרכז הוולוסט של מחוז גרודנו באימפריה הרוסית;
1815 – נבנתה כנסיית האבן של השילוש הקדוש;
1881 – נבנתה כנסיית האבן האורתודוקסית של אלכסנדר נבסקי;
1885 – נבנה בית כנסת;
1915–1919 – כיבוש על ידי חיילי הקייזר במהלך מלחמת העולם הראשונה;
1921–1939 – אינדורה – מרכזה של מחוז כפרית ומקומית במחוז גרודנו, מחוז ביאליסטוק כחלק מהרפובליקה הפולנית השנייה;
1939 – אינדורה – יישוב עירוני ומרכז מועצת כפר כחלק מ-BSSR;
יוני 1941 - אינדורה נכבשה על ידי כוחות נאצים;
אוגוסט-ספטמבר 1941 – הקמת הגטו;
2 בדצמבר 1942 – חיסול הגטו;
14 ביולי 1944 - שחרור אינדורה על ידי כוחות סובייטים;
מאז 2007 - עיירת חקלאית
גטו אמדור
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבני העיירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מרבני אמדור נודעו בשמם:
- רבי דוד ז"ק ב"ר ישראל (סביב 1720)
- רבי חיים חייקל[7] לווין בעל "חיים וחסד" אדמור חסידי מראשוני החסידות תלמיד הגאון מווילנה (עד 1787)
- רבי שמואל ב"ר יוסף (עד 1763) - מחבר "תשובות שמואל" ו"חידושי מר שמואל"
- רבי שמואל ב"ר חיים חייקל לווין המשיך את אביו בכס האדמורות לאחר פטירתו (1787-1798) היה מקורב לרבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא) ומוזכר הרבה בספרי ההיסטוריה החסידית
- רבי אברהם עזרא כ"ץ
- רבי אביגדור מרדכי כ"ץ - בנו של הרב הקודם ומחבר "פרי הדר", לימים רבה של אוסטרינה
- רבי טוביה יפה - שימש בהמשך מו"צ בעיר טיקטין
- רבי ראובן כץ - לימים רבה של פתח תקווה וסביבתה
- רבי צבי הירש טורבוביץ - לימים רבה של מגדיאל
- רבי ישראל לוונדרשטיין - רבה האחרון של אמדור, נספה בשואה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ידידיה אפרון, אמדור: מיין געבוירן-שטעטל, בואנוס איירס, 1973. ספר ביידיש על זכרונות מאמדור (זמין ברשת: ספר יזכור לקהילת אמדור, בספריית העיר ניו יורק)
- רחל גרוסבאום-פסטרנק, "אינדורה", בתוך: שמואל ספקטור וברכה פרוינדליך (עורכים), פנקס הקהילות: (4) פולין, כרך ח: מחוזות וילנה–ביאליסטוק–נובוגרודק, ירושלים: יד ושם, תשס"ו 2005, עמ' 132–135.
- יביא"ך, לקורות הקהלה, הצפירה, 27 בינואר 1888
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אינדורה (Indura), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אינדורה, באתר השטעטל הווירטואלי
- אהלי שם, אמדור, באתר היברובוקס
- לאורה קרגו, אינדורה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 894–896), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
אמדור (בלארוס), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Proposal Indura, Belarus Yizkor Book, מאתר Jewishgen
- ↑ הרב חיים חייקל ברעוודה קונטרס סדר הייחוס, אוצר החכמה קישור לספר לחץ כאן, באתר tablet.otzar.org, תשפ
- ↑ זכרונות קוטיק, פרק 29, הערה 53
- ↑ באתר JewishGen
- 1 2 דווח על שיחזור בית הקברות היהודי באינדורה, אוגוסט 2003
- 1 2 Индура - путеводитель - Shtetl Routes - Театр NN, shtetlroutes.eu (ברוסית)
- ↑ הרב חיים חייקל ברעוודה, אוצר החכמה לקישור לספר לחץ כאן, באתר tablet.otzar.org, תשפ
