חיים חייקל מאמדור
רבי חיים חייקא מאמדור (ר' חייקיל אמדורר, ? - כ"ג באדר תקמ"ז, 1787) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרבי שמואל. לפי המסורת במשפחה, אבותיו היו מספר דורות של צדיקים נסתרים[1].
לפי המסורת החסידית[2] היה מלמד תלמידים ועוסק בצומות וסיגופים כמה פעמים משבת לשבת והיה ער אלף לילות לעסוק בתורה[3]. באחד ממסעותיו של רבי אהרן הגדול מקרלין בליטא הגיע לאמדור וראה את רבי חיים חייקל לומד. שאל אותו רבי אהרן במה הוא עוסק. השיב לו רבי חיים: בתורה לשמה. שאלו רבי אהרן: והיכן ה'דברים הרבה?'[4] ומבלי לחכות לתשובה הוא פנה מיד ויצא מבית המדרש ועלה על העגלה והחל לנסוע. רבי חיים חייקל רץ אחרי העגלה והתחנן לפני רבי אהרן שיעצור אותה, אך הוא ציווה על העגלון להמשיך בנסיעה עד שראה שלא נשאר כח לרבי חיים להמשיך לרוץ ואז עצר את העגלה והעלהו. שאלו רבי חיים איפה מקבלים את ה"דברים הרבה" ענה לו רבי אהרן שיסע למזריטש. כשהגיע למזריטש אמר המגיד ממזריטש לרבי אהרן: "הבאת מנורת זהב מלאה בשמן שרק צריך להדליק אותה".
התייחד בתפילתו שהייתה בהתלהבות ובמרירות. צדיקי דורו שיבחו את עבודת תפילתו, ביניהם רבי פנחס מקוריץ ורבי ברוך ממז'יבוז'. באופן שונה מהמקובל אצל חבריו תלמידי המגיד ממזריטש, תמך בעשיית סיגופים ותעניות, וכאמור, אף הוא התנהג כך. עקב מגוריו והשפעתו בליטא, חלק גדול מההתנגדות לחסידות הופנה אליו ופעם אף הלקו אותו בגלל עדות שקר שאכל חלב אחר בשר. ספרו "חיים וחסד" היה מונח בכתב יד אצל אדמו"רי קרלין ובשנת תרנ"א הודפס לראשונה בוורשה.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו רבי שמואל (בערך תקכ"ז-). חתנו של רבי אהרן "שותק" מזליחוב[5]. לאחר פטירת אביו נסע לבעל התניא.
- רבי משה אהרן חתן רבי מרדכי מלעכוויטש.
- רבי חיים חייקל רבה של הרדניוא. חתן רבי משה משרשוב (תלמיד רבי שלמה מקרלין).
- רבי ישעיה הלוי הורוביץ
- בנו רבי דובער משדליץ. נפטר ללא בנים.
- חתנו[6] רבי נתן ממקאווא (-תקפ"ו), מתלמידי החוזה מלובלין ושמואל מקארוב.
- רבי יוחנן ממקאווא (-תקצ״ג), חתן רבי ישראל איסרל מסטופניקה.
- חתנו רבי יצחק הלר
- רבי פישל הלר, חתן רבי אברהם משה מפשיסחה הבן של שמחה בונים מפשיסחה.
- (משוער[7]) חתנו הרב משה מקוברין אחיו של רבי אהרן מקרלין. במאמר שפרסם רבי משה אביגדור חייקין לפני כמאה ועשרים שנה ציין כי גזע בני משפחת חייקין משקלוב, מוגילב, בלרוס הוא האדמו"ר חיים חייקל. בתו הבכורה נישאה לרבי משה (קרלין 1738 - 1778 קוברין) ובנה יואל הוא הראשון המכונה חייקין על שם האדמו"ר. יואל הנ"ל השאיר את משפחתו וילדיו בשקלוב ויצא כשד"ר לטבריה בשליחות הרב שנאור זלמן מליאדי שנשאר אחראי לחסידי בלרוס במצוות האדמו"ר מנחם מדל מוויטבסק שיצא עם סגנו האדמו"ר אברהם הכהן מקליסק (מורו של יואל חייקין) בראש שלוש מאות חסידים לטבריה בשנת 1777. כאמור הצטרף אליהם יואל המופיע במכתבי החבורה מטבריה שנקראה "חסידות רייסין" שלישי בסדר החתימות. מעניין שאשתו הייתה בת משפחת הלר, אחותו של האדמו"ר משולם פייבוש הלוי הלר ומסתבר שגם דודתו נישאה לבן הלר וגם סבי נישא לצאצאית בעל התוספות וגם סבי רבי מנחם מנדל חייקין כנ"ל ואפילו הרב משה אביגדור חייקין. קיים קשר בין צאצאי חיים חייקל לבין צאצאי בעל התוספות יום טוב. אשמח להרחיב בהזדמנות
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי ר' יאשע שו"ב, עמוד קס"א - קס"ד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספרו חיים וחסד באתר היברובוקס.
- מאמר עליו בקובץ בית אהרן וישראל באתר היברובוקס.
- דוד הלחמי, רבי חיים חייקל ברבי שמואל מאמדור, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קס"ה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הקדמת נכדו לספר חיים וחסד
- ^ ראו בקובץ בית אהרן וישראל בקישורים חיצוניים
- ^ תפארת שלמה פרשת צו
- ^ ככתוב בפרקי אבות:"כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה".
- ^ ראו עליו במאמרו של אברהם אביש שור.
- ^ אלפסי כותב בטעות שהיה חתן בנו רבי שמואל.
- ^ אברהם אביש שור קובץ בית אהרן וישראל נ'.