אינמרסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Inmarsat plc
לוגו
לוגו
נתונים כלליים
סוג ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בלונדון (יוני 2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1979–הווה (כ־45 שנים)
חברת אם Viasat (חברה אמריקאית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות Stratos Global Corporation עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת לונדון, הממלכה המאוחדת
ענפי תעשייה תעשיית הטלפונים הניידים, תקשורת לוויינים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים תקשורת לוויינים
הכנסות 211.4 מיליון דולר
רווח תפעולי 409,300,000 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 341,100,000 דולר אמריקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר Andrew Sukawaty עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל רג'יב סורי עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 596 (נכון ל־2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
http://www.inmarsat.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הלוויין אימרסט-3

אינמרסט (Inmarsat) הוא שם כולל לרשת לווייני תקשורת המשמשים בעיקר כלי שיט, ומכאן שמה שמשמעותו "לוויין בלב ים".

לווייני האינמרסט (4 לוויינים בשימוש ועוד 2 לווייני גיבוי) ממוקמים מסביב לכדור הארץ (אחד מעל האוקיינוס ההודי, שניים מעל האוקיינוס האטלנטי ואחד מעל האוקיינוס השקט). הם מכסים את מרבית שטח כדור הארץ בין 70° צפון ל 70° דרום, כאשר עיקר הכיסוי שלהם מתרכז באוקיינוסים. הלוויינים משמשים להעברת תקשורת בין כלי שיט והחוף או בין כלי שיט לכלי שיט אחר.

המערכת נוסדה כחלק ממערכת מצוקה ובטיחות ימית גלובלית (GMDSS, או Global Distress and Safety Services) והיא משלבת לוויינים ותחנות רדיו למטרות הצלה ומצוקה של כלי שיט בכל רחבי העולם. השימוש בלוויינים מאפשר הגדלת הטווח והאפשרות לזיהוי המצוקה גם כאשר כלי השיט רחוק מטווח רדיו, ולכן מאפשר סיוע מהיר יותר לכלי שיט במצוקה.

שירותי הטלפון והנתונים בזמן מצוקה אינם בתשלום, והחברה מרוויחה מהענקת שירותים נלווים לימאים ולחברות הספנות. כיום משמשים הלוויינים גם לתקשורת עם מטוסים ועם תחנות קרקע (ציי רכב או מטיילים באזורים ללא קליטה אחרת, בדומה לאירידיום).

לווייני אינמרסט מאפשרים תקשורת קול, נתונים ואפילו גישה לאינטרנט מכל מקום בעולם השוכן באזורי הכיסוי, ומאפשרים לימאים תקשורת מהירה אך עדיין יקרה עם הבית גם מלב ים.

המערכת הוקמה בשנת 1979 ביוזמת ארגון הימאות הבין-לאומי. היא פעלה כגוף בין-ממשלתי על מנת לסייע לכלי שיט במצוקה. בהפעלתה היו מעורבות 28 ממשלות, המשרדים היו ממוקמים בלונדון. בשנת 1999 הפכה לחברה פרטית, ובשנת 2005 אף הונפקה בבורסה לניירות ערך בלונדון.

רשימת לוויינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לווייני Marisat[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שיגור חללית אתר שיגור/משגר יצרן הערות
19 בפברואר 1976 Marisat F1 נמל החלל קייפ קנוורל
דלתא 2914
יוז איירקראפט פעל עד לאפריל 1997
10 ביוני 1976 Marisat F2 נמל החלל קייפ קנוורל
דלתא 2914
יוז איירקראפט פעל עד לספטמבר 1996
14 באוקטובר 1976 Marisat F3 נמל החלל קייפ קנוורל
דלתא 2914
יוז איירקראפט פעל עד לאוקטובר 2008

לווייני MARECS[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שיגור חללית אתר שיגור/משגר יצרן הערות
20 בדצמבר 1981 MARECS-A מרכז החלל הגיאני
אריאן 1
בריטיש אירוספייס ?
9 בספטמבר 1982 MARECS-B מרכז החלל הגיאני
אריאן 1
בריטיש אירוספייס שיגור נכשל
10 בנובמבר 1984 MARECS-C מרכז החלל הגיאני
אריאן 3
בריטיש אירוספייס פעל עד לשנת 2002

לווייני Inmarsat-2[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שיגור חללית אתר שיגור/משגר יצרן הערות
30 באוקטובר 1990 Inmarsat-2 F1 נמל החלל קייפ קנוורל
דלתא 2
Matra Marconi פעל עד לשנת 2013
8 במרץ 1991 Inmarsat-2 F2 נמל החלל קייפ קנוורל
דלתא 2
Matra Marconi פעל עד לשנת 2014
16 בדצמבר 1991 Inmarsat-2 F3 מרכז החלל הגיאני
אריאן 4
Matra Marconi פעל עד לשנת 2006
15 באפריל 1992 Inmarsat-2 F4 מרכז החלל הגיאני
אריאן 4
Matra Marconi פעל עד לשנת 2012

לווייני Inmarsat-3[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שיגור חללית אתר שיגור/משגר יצרן הערות
3 באפריל 1996 Inmarsat-3 F1 נמל החלל קייפ קנוורל
אטלס 2
לוקהיד מרטין פעיל
3 בספטמבר 1996 Inmarsat-3 F2 קוסמודרום בייקונור
פרוטון
לוקהיד מרטין פעיל
18 בדצמבר 1996 Inmarsat-3 F3 נמל החלל קייפ קנוורל
אטלס 2
לוקהיד מרטין פעיל
3 ביוני 1997 Inmarsat-3 F4 מרכז החלל הגיאני
אריאן 4
לוקהיד מרטין פעל עד לשנת 2016
4 בפברואר 1998 Inmarsat-3 F5 מרכז החלל הגיאני
אריאן 4
לוקהיד מרטין פעיל

לווייני Inmarsat-4[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שיגור חללית אתר שיגור/משגר יצרן הערות
11 במרץ 2005 Inmarsat-4 F1 נמל החלל קייפ קנוורל
אטלס 2
Astrium פעיל
8 בנובמבר 2005 Inmarsat-4 F2 Sea Launch
זניט 3
Astrium פעיל
11 באוגוסט 2008 Inmarsat-4 F3 קוסמודרום בייקונור
פרוטון
Astrium פעיל
25 ביולי 2013 Inmarsat-4 F4 מרכז החלל הגיאני
אריאן 4
Astrium פעל עד לשנת 2016

לווייני Inmarsat-5[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שיגור חללית אתר שיגור/משגר יצרן הערות
8 בדצמבר 2013 Inmarsat-5 F1 קוסמודרום בייקונור
פרוטון
בואינג פעיל
2 בפברואר 2015 2015-005A Inmarsat-5 F2 קוסמודרום בייקונור
פרוטון
בואינג פעיל
28 באוגוסט 2015 Inmarsat-5 F3 קוסמודרום בייקונור
פרוטון
בואינג פעיל
15 במאי 2017 Inmarsat-5 F4 נמל החלל קייפ קנוורל
פלקון 9
Astrium פעיל
26 בנובמבר 2019 Inmarsat-5 F5 מרכז החלל הגיאני
אריאן 4
Thales Alenia Space פעיל

לווייני Inmarsat-S[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שיגור חללית אתר שיגור/משגר יצרן הערות
28 ביוני 2017 Inmarsat-S מרכז החלל הגיאני
אריאן 5
Thales Alenia Space פעיל

לווייני Inmarsat-6[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שיגור חללית אתר שיגור/משגר יצרן הערות
22 בדצמבר 2021 Inmarsat-6 F1 מרכז החלל טנגשימה
H-II
Airbus Defence and Space פעיל
18 בפברואר 2023 Inmarsat-6 F2 נמל החלל קייפ קנוורל
פלקון 9
Airbus Defence and Space פעיל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אינמרסט בוויקישיתוף