איסטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איסטריה
נתונים גאוגרפיים
מיקום הים האדריאטי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 45°N 14°E / 45°N 14°E / 45; 14
נתונים מדיניים
מדינה איטליה, קרואטיה, סלובניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מחוז איסטריה בקרואטיה
מפת איסטריה

איסטריהקרואטית ובסלובנית: Istra; באיטלקית: Istria) הוא חצי האי הגדול ביותר בים האדריאטי ומשתרע בין מפרץ קוורנר במזרח למפרץ טריאסטה בצפון. מקור שמה של איסטריה (בלטינית: Histria) בהיסטרים (Histrii), עם שישב בחצי האי לפני שנכבש על ידי הרומאים בשנת 178 לפנה"ס.

תיחום וחלוקה מדינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובה של איסטריה שוכנת בתחומי קרואטיה; כמעט כל חצי האי שייך למחוז הקרואטי הנושא את שמו (Istarska županija), ואילו הפינה הצפון מזרחית שלו שייכת למחוז פרימוריה-גורסקי קוטר (Primorsko-goranska županija). עם זאת, רצועה צרה בצפונו של חצי האי שייכת לסלובניה (ערי החוף איזולה, פיראן, פורטורוז' וקופר), ואילו העיר מוג'ה (Muggia, פרוור דרומי של העיר טריאסטה) שייכת לאיטליה.

שטחו של מחוז איסטריה בקרואטיה, המשתרע על רובו של חצי האי, הוא 2,813 קמ"ר, ובשנת 2001 התגוררו בו 206,344 תושבים. הערים העיקריות במחוז זה הן פולה, פורץ', רוביני, פאזין (בירת המחוז) ולאבין. ספר השיאים של גינס העניק לעיר הום (Hum) במחוז זה את תואר העיר הקטנה בעולם (בעיר 23 תושבים בלבד, מתוכם שני ילדים).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחו של חצי האי הוא 3,476 קמ"ר והוא עשוי ברובו מאבן גיר. צורתו כשל משולש הניצב על חודו, אורכו כ-80 ק"מ ורוחבו המרבי 65 ק"מ. החוף מחורץ ובו מפרצים עמוקים דמויי פיורד כמו מפרץ לים ומפרץ פלומין, ואורכו של קו החוף של מחוז איסטריה הקרואטי לבדו הוא 537 ק"מ. במרכזו של חצי האי משתרעים הרי אוצ'קה (Učka, איטלקית "Monte Maggiore") שפסגתם בגובה של 1,401 מטר בהר וויאק (Vojak). בסמוך לחופו המערבי של חצי האי משתרע הפארק הלאומי בריוני (Brijuni) הכולל 12 איים זעירים, אשר שמשו את יוסיפ ברוז טיטו כמעון הקיץ הרשמי שלו.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית איסטריה היא ברובה קרואטית וסלובנית, אך לאורך החוף המערבי של חצי האי, מתגורר מיעוט איטלקי ניכר. במספר כפרים בחצי האי מדברים התושבים איסטרו-רומנית, שפה רומאנית מזרחית הקרובה לרומנית, ולעיתים נחשבת לניב גרידא. דוברי השפה מכנים את עצמם "רומאני", "ולאשי" או "רומארי" (Vlaşi, Rumâni או Rumâri בהתאמה), אך שכניהם מכנים אותם "צ'יצ'י" או צ'יריבירי" (Ćiribiri או Ćići). מספר דובריה של איסטרו-רומנית מוערך כיום בכאלף בלבד. שפה נוספת המדוברת באיסטריה היא איסטרית (איסטריוט). דוברי השפה המונים כאלף איש מתרכזים לאורך חופיו המערביים של חצי האי. השפה שייכת לענף המערבי של השפות הרומאניות, וקיים ויכוח בין בלשנים אם מדובר אכן בשפה עצמאית, או שמא היא ניב איטלקי או ונטי גרידא. שתי השפות נמצאות בסכנת הכחדה.

באזור מקובל לשלב מנת פינצה בזמן פסחא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איסטריה בוויקישיתוף