איפה את, ברנדט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איפה את, ברנדט
Where'd You Go, Bernadette
איפה את, ברנדט.jpg
עטיפת המהדורה העברית
מידע כללי
מאת מריה סמפל
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן סאטירי
הוצאה
הוצאה בשפת המקור ליטל, בראון ושות'
שנת הוצאה אוגוסט 2012
הוצאה בעברית פן הוצאה לאור וידיעות ספרים
שנת הוצאה בעברית 2013
תרגום לעברית יוני רז פורטוגלי
מספר עמודים 394
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 003562094

איפה את, ברנדטאנגלית: Where'd You Go, Bernadette) הוא רומן סאטירי מאת מריה סמפל שיצא לאור בשנת 2012. הרומן מתאר אירועים בחייהם של ברנדט פוקס, בעלה אלגין בראנש ובתם בי בראנש בת ה-14, המתגוררים בסיאטל. המספרת היא הבת, בי בראנש, והסיפור מובא בעיקר כרצף של מסמכים – תכתובות דואר אלקטרוני, פקס, הודעות מסנג'ר, פתקים, דו"חות, תמלילי שיחות, בלוג בזמן אמת מועידת TED ועוד – שנוצרו על ידי שני הוריה של בי והסובבים אותם.

דמויות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תיאור
ברנדט פוקס אדריכלית מצטיינת שפרשה מהמקצוע 20 שנה קודם לכן
אלגין בראנש ראש צוות פיתוח בחברת מיקרוסופט, בעלה של ברנדט
בי בראנש בתם היחידה של ברנדט ואלגין, בת 14, מסיימת לימודיה בבית הספר היסודי
אודרי גריפין שכנתם של ברנדט ואלגין
סו-לין לי-סגל מנהלנית בצוות של אלגין בראנש וידידתה של אודרי גריפין

תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנדט פוקס, בעלה אלגין בראנש ובתם בי בראנש מתגוררים בסיאטל. ברנדט ואלגין מתכוננים להגשים את הבטחתם לבי – שיט לאנטארקטיקה. אלגין עסוק מאוד בניהול מיזם "סמנתה 2", מיזם הדגל של מיקרוסופט להפעלת חפצים בכוח המחשבה. ברנדט, אדריכלית מצטיינת, פרשה מהמקצוע 20 שנה קודם לכן, לאחר שאדם עשיר, שקנה ממנה את ביתה שאותו תכננה ועליו זכתה בפרס, הרס אותו. זמן מה לאחר הפרישה, ברנדט חוותה מספר הפלות ונכנסה לשמירת הריון, שבסופו נולדה בי. בי נולדה פגה ועם מום לבבי חמור שבגללו אושפזה מלידתה ועד גיל הגן ונותחה מספר פעמים. ברנדט החלה לשקוע בדיכאון כתוצאה מכך, אך לא נטלה אף תרופה נוגדת דיכאון שקיבלה במרשם. התפקוד של ברנדט כעקרת בית לקוי (מעולם לא ניסתה לתקן את הבית בו המשפחה מתגוררת), והיא סולדת מחברת בני אדם, אך היא מקפידה להביא את בי מדי יום לבית הספר ולהחזירה ממנו. בי עומדת לסיים את לימודיה בבית הספר היסודי, ומתכננת לעבור ללמוד בפנימייה שבה למדה אמה. לניהול ענייני היומיום מסתייעת ברנדט בעוזרת וירטואלית, מאנג'ולה קאפור, המתגוררת בהודו ומקבלת מברנדט הנחיות בדואר אלקטרוני.

שלל אירועים משבשים את חייהם של ברנדט ואלגין וגם את חייה של שכנתם אודרי גריפין, ובשיאם של אירועים אלה מתברר שמאנג'ולה קאפור היא למעשה קבוצת האקרים רוסית, וברנדט נעלמת, זמן קצר לפני הטיול לאנטארקטיקה (היא שלחה מכתב הסבר לבי, אך המכתב לא הגיע עקב תקלה). תחילה, אודרי גריפין, שכנתה של ברנדט המתגוררת מתחת לגבעה עליה שוכן ביתה של ברנדט, התעקשה שתגזום את שיחי האוכמניות בגינתה של ברנדט, שטיפסו לזו של אודרי. מכיוון שברנדט הייתה אדריכלית בהשכלתה, היא ידעה שהשיחים סופגים את מי הגשמים ומונעים מהם להגיע לאדמה בחצרה של אודרי. למרות זאת ברנדט הסכימה לבקשה משום ששנאה את אודרי כמו את יתר האמהות, אותן כינתה "יתושים". אודרי לא הסתפקה בכך, והפיצה שמועה שברנדט ניסתה לדרוס אותה. לאחר כמה ימים, גשם סוער סוחף מפולת בוץ לביתה של אודרי, וזו מאשימה את ברנדט. בימים שבין גיזום השיחים לבין המפולת, ברנדט ביקרה בבית המרקחת במטרה לקבל תרופות לטיפול במחלת ים שמנג'ולה הזמינה עבורה. מתברר כי הן הכילו חומר אנטי פסיכיאטרי הקרוי הלדול, וברנדט חששה ליטול תרופות אלו מחשש לתופעות הלוואי. אלגין היה בדרכו לביקור במסעדה יחד עם צוות עובדיו באותו הערב, ומצא את ברנדט ישנה על ספה באותו בית מרקחת. המרשם לתרופה והסכסוך בין ברנדט לאודרי, גרמו לאלגין לשלוח מכתב לפסכיאטרית מפורסמת בבקשה לאשפז את ברנדט. כעבור זמן מה מתברר שברנדט הפליגה לאנטארקטיקה לבדה, כשאודרי התחרטה על מעשיה והבריחה את ברנדט לביתה. אלגין ובי נוסעים אף הם לאנטארקטיקה – אלגין בתקווה שהטיול ישכיח מבי את הצער על היעלמות אמהּ, ובי על מנת לחפש את אמה החל מהמקום האחרון שבו נראתה.

התקבלות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר שהה יותר מ-50 שבועות ברשימת רבי המכר של ניו יורק טיימס.[1] הספר שהה 72 שבועות ברשימת רבי המכר בכריכה רכה ו-12 שבועות ברשימת רבי המכר בכריכה קשה של רשת הרדיו NPR[2] הספר זכה בפרס אלכס לשנת 2013.[3]

הספר תורגם ליותר מתריסר שפות.[1] בינואר 2013 רכשו שתי חברות הפקה את הזכויות לסרט על פי הספר והעיבוד קולנועי בבימויו של ריצ'רד לינקלייטר ובכיכובה של קייט בלאנשט עתיד לצאת במאי 2018.[4]

בתרגומו לעברית זכה הספר לשבחיה של המבקרת עלית קרפ:

הוא ספר מעניין שכתוב נהדר; יש בו מתח אמיתי שאופף אותו עד לרגע האחרון ממש, בעיקר משום שהמחברת נותנת את העלילה בידיהן של דמויות מורכבות; הוא עוסק במצבה של אשת הפרוורים שבעלה מרוויח כל כך הרבה יותר כסף ממנה, עד שאין שום צורך שתצא לעבודה כדי להתפרנס; והוא מציב מראת אזהרה לא רק אל מול פניה - אלא גם אל מול פניהם של יוצרים שמסיבות כלשהן חדלו ליצור. ... על אף 394 עמודיו, קראתי אותו ביומיים, כי באמת קשה להינתק ממנו.[5]

סוגת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר "אנשי הספר" עמד על סוגת הספר:

קצב התפתחות העלילה מגוון בדיוק כמו סגנונות הכתיבה השונים שנדרשו לשם יצירת הספר הזה, וגם את האופי שלו אי אפשר לתאר כאחיד. כקומדיה הוא אכן עורר כמה פרצי צחוק רמים, אבל זה לא המאפיין הדומיננטי בו. כספר שעוקב אחר תעלומת היעלמות הוא משכיל לבנות את המתח לאט ולחשוף את הפרטים שיבהירו את התמונה טיפין טיפין, אבל אי אפשר לתאר אותו כמותחן. כסאטירה הוא טלוויזיוני מדי ולא נשכני וחצוף מספיק, אבל לפחות אפשר לומר שהוא די עקבי בטון הסאטירי שלו – לפחות עד מאה העמודים האחרונים, בהם הוא שוכח לגמרי לעקוץ ומתרכז בלסגור יפה את העלילה ובלהעניק לקורא קתרזיס לא הכרחי.[6]

התרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם לעברית בידי יוני רז פורטוגלי, והתרגום נערך בידי שחר סמוחה. הספר נטוע עמוק בחברה האמריקאית של סוף העשור הראשון של המאה ה-21, וכולל שלל מושגים מעולמו של הקורא האמריקאי, ואף כאלה המוכרים בעיקר לתושבי סיאטל. משום כך הוסיפו המתרגם והעורך הערות שוליים המסבירות לקורא העברי מושגים מקומיים כגון מחט החלל (מבנה בולט בסיאטל), סטיב ב' (מנכ"ל מיקרוסופט) ו- Daniel’s Broiler (רשת סטקיות באזור סיאטל).

ציפי גוריון, המבקרת של אתר "mako", לא אהבה שירות זה לקורא:

הערות השוליים של המתרגם מסבירות כל הזמן מושגים, שמות ודמויות מהתרבות האמריקאית, וזה מפריע. הרי אנחנו קוראים אי-מיילים, אם אנחנו לא מזהים מיהו דייוויד פוג, זה ממש בסדר, סביר שישנם גם קוראים אמריקאים שלא יודעים מיהו. אם אנחנו לא יודעים מהי רשת Costco, למה בכלל צריך להפריע לנו בקריאה כדי להסביר? זה לא ממש משנה.[7]

עם זאת, כאשר אחד מעובדי מיקרוסופט אומר לברנדט: "הצוות שלי עובד בעצם על ממשק C Sharp למשתמש קצה של HTML 5" לא ניתנו הערות שוליים לפענוח המושגים שבמשפט זה, כנראה משום שמיד לאחריו כותבת ברנדט: "בכל שיחה אתם מגיע רגע שבו אף אחד כבר לא חכם מספיק כדי להבין על מה הם מדברים".[8]

עטיפת הספר בגרסתו העברית מתבססת על המרכיב הגרפי הבולט של העטיפה המקורית באנגלית, תוך תרגום הטקסט (שם הספר, שם המחברת) לעברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]