איריס האן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איריס האן
אין תמונה חופשית
לידה 1967 (בת 52 בערך)
מדינה ישראל
מקום מגורים חיפה
ידועה בשל פעילותה למען הסביבה
השכלה בוגרת מדעי החקלאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומשפטים, מהמרכז הבינתחומי הרצליה ומוסמכת בתכנון ערים ואזורים, מהטכניון
מקצוע מתכננת סביבתית ועורכת דין
תפקיד מנכ"לית החברה להגנת הטבע
השקפה דתית חילונית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איריס האן (נולדה בשנת 1967) היא מתכננת סביבתית, עורכת דין ומנכ"לית החברה להגנת הטבע. האישה הראשונה שמכהנת בתפקיד זה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איריס האן למדה בבית ספר התיכון פלך בירושלים, בית הספר הדתי-פמיניסטי הראשון בישראל. בשירותה הצבאי הייתה מורה חיילת. בוגרת תואר ראשון במדעי החקלאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים (בשנת 1991) ובמשפטים, מהמרכז הבינתחומי הרצליה (2009) ומוסמכת בתכנון ערים ואזורים, מהטכניון (2002). התזה שלה, בהנחיית פרופסור רחל אלתרמן, עסקה בזכויות במקרקעין והכושר לשמר שטחים פתוחים בישראל. השתיים פרסמו בשנת 2004 מחקר במסגרת קרן קיימת לישראל והמרכז לחקר העיר והאזור בטכניון בשם: "הכלים לשמירה על שטחים פתוחים: מה ניתן ללמוד ממדינות אחרות וליישם בישראל?".[1]

בשנים 1986–1996 הועסקה בחברה להגנת הטבע כמדריכה בבית ספר שדה שקמים ורכזת חוגי טבע והעשרה בבית ספר שדה מעגן מיכאל. בין השנים 1997–2012 הייתה מתכננת אגף שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע ומנהלת תחום תכנון ומחקר במכון דש"א/ בשנים 2012–2013 שימשה כממלאת מקום ראש אגף תכנון במשרד להגנת הסביבה. עסקה בגיבוש תוכניות מתאר ובייעוץ סביבתי. בין השנים 2014–2016 והייתה יועצת עצמאית בתחום התכנון הסביבתי ויועצת סביבתית לתוכניות מתאר ומסמכי מדיניות. החל מספטמבר 2016 היא מכהנת כמנכ"לית החברה להגנת הטבע.

מרצה בתחום תכנון סביבתי, תכנון מרחב ימי ומדיניות סביבתית באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת חיפה, בטכניון ובהמרכז האקדמי רופין. מתמחה בתכנון והבנייה והיא מרבה לכתוב בנושא.

בשנת 2008 נבחרה למקום השלישי בתנועה הירוקה.

האן מתגוררת בחיפה.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הערך "איריס האן" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 131, 2018, חיפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים וכתבות שפרסמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]