איתמר הנדלמן סמית
 | |
| לידה |
30 במאי 1976 (בן 48) אילת, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| לאום | ישראלי |
| שם עט |
Ithamar Ben-Canaan, איתמר בן כנען |
| עיסוק | סופר ועיתונאי |
| שפות היצירה | עברית |
  | |
איתמר הנדלמן סמית (ידוע גם בשם העט איתמר בן כנען; נולד ב-30 במאי 1976[1] באילת) הוא סופר ועיתונאי ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשם איתמר הנדלמן וגדל בעיר אילת עד שהיה בן עשר, אז עברה משפחתו לעיר הרצליה.
את צעדיו הראשונים בעיתונות החל הנדלמן סמית בגיל 17, במקומון צומת השרון של רשת שוקן. לאחר מכן כתב במשך מספר שנים במגזין "תרבות מעריב", במוסף "סופשבוע" של מעריב ובמוסף הערב של גלובס. במשך כשלוש שנים, בין חורף 2006 ועד קיץ 2009, שימש עורך התרבות של רשת עיתוני העיר ובעל טור במקומון "העיר" וקודם לכן בטיים אאוט תל אביב.
בשנת 1999, בגיל עשרים ושלוש, יצא לאור קובץ סיפוריו הראשון "לאן נעלמת אריק איינשטיין" בסדרת "הכבשה השחורה" של הוצאת הקיבוץ המאוחד.
בשנת 2001 שימש כעורך הפרוזה הראשי של "ספריית מעריב" וכן ערך את הסדרה "אפור". באותה שנה יצא לאור ספרו "לחלום על ג'אנק פוד", אוסף של 22 סיפורים קצרים[2]. בנוסף תרגם לעברית, יחד עם אדם הורוביץ, ספר שירים של צ'ארלס בוקובסקי שיצא בשם "כשהשחר זוחל כמו פורץ דרך הווילון לקחת לך את החיים" בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
בשנת 2002 פרסם קובץ שירים "כמו הכלבים האלה שמתים מצער כשהבעלים שלהם נוסעים לחופשת סוף שבוע", בהוצאת מעריב.
בשנת 2004, עם זוגתו לשעבר, הצלמת אולגה ("אולה") בורוזינה, הוציא לאור את הרומן הפרובוקטיבי "פתוחה"[3].
הנדלמן סמית פרסם טור שבועי ב"עכבר העיר" עד סגירת השבועון. אחר כך כתב ב"הארץ", במדור הדעות ובאתר האינטרנט של העיתון.
החל מהעשור השני של המאה ה-21, הוא מתגורר בפריז, צרפת, עם אשתו, נספחת התרבות הבריטית בצרפת, ג'וליה קרולין אן הנדלמן סמית. לאחר נישואיהם הוסיף את שם משפחתה, סמית, לשמו.
בשנת 2012 יצר את הסרט התיעודי "שלום בלפסט?" על הסכסוך בצפון אירלנד. במסגרת צילום הסרט גר בעיר בלפסט ותיעד כיצד משתקף הסכסוך הישראלי-פלסטיני בסכסוך המקומי. בעוד הקתולים של צפון אירלנד מזדהים עם מאבקם של הפלסטינים נגד הכיבוש הישראלי, הפרוטסטנטים מצדדים ומעריצים את מדינת ישראל[4].
בשנת 2014 יצא לאור ספרו "הבלש הבריטי", רומן בלשי המתרחש בתל אביב בשנות ה-60 של המאה ה-20[5].
בשנת 2017 יצא לאור ספרו "לפני שמש" בהוצאת כתר[6].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרי איתמר הנדלמן סמית, באתר "הארץ"
- מאמרי איתמר הנדלמן סמית, באתר "גלובס"
- איתמר הנדלמן סמית, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- איתמר הנדלמן-סמית, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- הספרים של איתמר הנדלמן סמית, באתר "סימניה"
- איתמר הנדלמן בן כנען ב"פתוחה" מכונת קריאה
- איתמר הנדלמן סמית, ישראליסטן זה כאן: איתמר הנדלמן סמית' משיב לטוקבקיסטים, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
- פרק ראשון מתוך "הבלש הבריטי", ספרו של איתמר הנדלמן סמית, באתר וואלה, 1 בדצמבר 2014
- שלמה בן דוד, איתמר הנדלמן־סמית מוציא ספר חדש - ומסביר למה הוא לא מהשמאל הרדיקלי, באתר מעריב השבוע, 25 בינואר 2015
גילי איזיקוביץ, הסופר שעזב את האורגיות והסמים של תל אביב לאנטישמיות של אירופה, באתר הארץ, 23 במרץ 2017- איתמר הנדלמן סמית, דף שער בספרייה הלאומית
- איתמר הנדלמן סמית, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ithamar Handelman Smith, באתר האינטרנט "Famous Peoples" (באנגלית)
- ^ פרוזה - מקור, באתר הארץ, 11 בפברואר 2002
- ^ ביקורות:
מיכל זמיר, חצי הכוס המלאה, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2004
עמרי הרצוג, פורנוגרפיה למהדרין / סרט טלוויזיה אירוטי / צו התשוקה והקהילה / הולדן קולפילד הישראלי, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2004 - ^ נירית אנדרמן, למה הפרוטסטנטים האירים תומכים בישראל, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2012
- ^ חנה הרציג, התמימות של דור הפרחים בעיניים היפסטריות, באתר הארץ, 5 בינואר 2015
- ^ יובל אביבי, "לפני שמש": רוח הרפאים של הגבר הלבן, באתר הארץ, 7 ביוני 2017