לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לקסיקון הֶקְשֵׁרִים לספרות ישראלית - הוא המהדורה החדשה והדיגיטלית של לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים - המהדורה המודפסת, שראתה אור בשנת 2014. הלקסיקון הוא מיזם של מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית והמחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

המיזם מכיל את הספרות שנוצרה מאז הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 ואילך, בידי בני כל הדורות הספרותיים, שהיו פעילים בטווח השנים האלה. הלקסיקון אמור להתעדכן בהקדם ולכלול את כל הערכים הרלוונטיים עד השנה הנוכחית.[1]

אודות הלקסיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר הלקסיקון 1355 ערכים שמעודכנים ברובם, ולצד כל ערך רשום תאריך העדכון ושם העורך.

הערכים החדשים המתווספים לאתר מדי שבוע נכתבים על ידי חוקרי ספרות וחוקרות ספרות מובילים בישראל ומחוצה לה, שלהם/ן היכרות פרשנית אינטימית ומעמיקה עם מושא הכתיבה. האתר מאפשר להוריד ערכים ושאילתות בשלל תצורות, והשימוש בו הוא חופשי. התנאי היחיד להצגת המידע באתר הוא נתינת קרדיט הולם לאתר ולמחברי ומחברות הערכים.[2]

העורך הראשי של הלקסיקון המקוון הוא יגאל שוורץ שערך גם את המהדורה המודפסת של הלקסיקון עם זיסי סתוי, יו"ר חברי המערכת: אבנר הולצמן. עורכת הלקסיקון המקוון היא תמר סתר. אתר הלקסיקון מתבסס על תקציב המחקר של הקרן הלאומית למדעים שבה זכה שוורץ. הסופר עידו אנג'ל בנה את האתר.

ניתן למצוא באתר את המידע הביוגרפי והפואטי על כל אחד מהיוצרים והיוצרות המתועדים בו, באמצעות מסננים שיצרו חברי וחברות המערכת. את המידע המצוי בכל אחד מן הערכים מסווג לפי קטגוריות (מסננים), המופיעות בצד הערך עצמו, לפי תוכֵן הערכים בלבד. לקטגוריות אלה אפשר להגיע בחיפוש בסיסי או מתקדם, וכך לגלות דברים רבים על עולם הספרות הישראלית.

ניתן לשאול אלפי שאילתות, ולשמור ערכים מועדפים באזור אישי ייחודי (יש להירשם לאתר לשם כך). לדוגמה, האתר מגלה מיהן המחזאיות שנולדו בין 1940 ל-1945 ויצירתן עוסקת בשואה, מיהם היוצרים/ות שפרסמו בז'אנר המתח וגם כתבו על הקיבוץ, ובהמשך לכך, מיהם היוצרים/ות שגם כתבו בז'אנר המתח וגם בז'אנר האוטוביוגרפיה והממואר, או מיהם היוצרים/ות שכלל לא כתבו בז'אנר המתח. האתר גם מגלה באילו שנים פורסמו יותר ספרי ביכורים השייכים לז'אנר השירה מאשר ספרי ביכורים השייכים לז'אנר הפרוזה, ואפשרויות חיפוש נוספות.

אופיו של הלקסיקון הוא ביוגרפי-אנציקלופדי, והוא מכיל מידע ביוגרפי לצד הערכה ספרותית והקשרים ספרותיים-תרבותיים של כל יוצר ויוצרת. בכך שונה הלקסיקון מפרויקטים מקבילים שראו אור בשנים האחרונות, ביניהם ראויים לציון המיזם המקוון, הביו-ביבליוגרפי לקסיקון הספרות העברית החדשה בעריכתו של יוסף גלרון-גולדשלגר מאוניברסיטת המדינה של אוהיו, ומפעלו של משה גרנות לקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח, 2009 ששניהם מתמקדים בפן הביוגרפי-ביבליוגרפי של היוצרים. לקסיקון הקשרים לסופרי ישראל ממשיך את מפעלו של החוקר-הביבליוגרף ג' קרסל, לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, שהעמיד מפעל חשוב מאין כמוהו, אשר עם התרחבותה והסתעפותה של הספרות העברית בחמישים השנים האחרונות היה צורך לעדכנו ולהמשיכו.

הלקסיקון מקיף את הספרות שנוצרה מאז הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 ואילך, בידי בני כל הדורות הספרותיים שהיו פעילים בטווח השנים האלה. קו החתך הזה, שיש בו יסוד שרירותי בלתי נמנע, קבע שסופרים בולטים שהלכו לעולמם לפני 1948 (כגון ביאליק וטשרניחובסקי בשירה, ברנר וברדיצ'בסקי בסיפורת) אינם נכללים בו, גם אם רישומה של יצירתם הוסיף ומוסיף להדהד בתרבות הישראלית. מנגד נכללו כאן סופרים אחרים מבני אותו דור, שעיקר יצירתם לפני קום המדינה, אך זכו לראות בכינונה של ישראל הריבונית והספיקו לפעול בה בשנותיהם האחרונות (כגון דבורה בארון בסיפורת, דוד שמעוני וזלמן שניאור בשירה).

המסננים הקיימים באתר הדיגיטלי של הלקסיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונים בסיסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מגדר – המגדר הידוע לנו של יוצר או יוצרת, לפי החלוקה המסורתית "גבר-אישה".
  • ידוע/ה כ – המקצוע הספרותי שהיוצר/ת מזוהה עימו.
  • גודל ערך – ערך קצר, בינוני או ארוך.

שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שפות יצירה – השפות שהיצירות נכתבו בהן.
  • שפות תרגום – השפות שהיצירות תורגמו להן.

ז'אנרים, תחומי יצירה ותחומי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים, כתבי עת או עיתונים שהופיעו בגוף הערך או בביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספרים, כתבי עת או עיתונים המוזכרים בגוף הערך עצמו.
  • ספרים, כתבי עת או עיתונים שנעזרנו בהם לכתיבת הערך, ומופיעים ברשימת הביבליוגרפיה שבסופו.

צירי זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שנת לידה
  • שנת פטירה
  • גיל בעת פרסום ראשון
  • שנת הוצאת ספר ביכורים

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארץ לידה – ארץ הלידה של מושא הערך. באזורים שעברו חילופי שלטון השתדלנו לציין את שם המדינה לפי השלטון ששלט בה בשנת הלידה של היוצר/ת.
  • עיר לידה – עיר הלידה של היוצר/ת.
  • עיר או ארץ מגורים – עיר המגורים וארץ המגורים של היוצר/ת כיום ובעבר.

נתונים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנשי קשר ספרותיים – בקטגוריה זו כלולים אנשי ציבור, תרבות ורוח שעמדו עם היוצר/ת בקשר מקצועי (ספרותי, אומנותי, אקדמי וכדומה). כאן תוכלו למצוא, למשל, את שמות העורכים של הספרים וכתבי העת שפרסמו את היצירות, עמיתים, חברי קבוצות ספרותיות, שיתופי פעולה אומנותיים ועוד.
  • זהות אתנית ודתיתיהודי/ה, נוצרי/ה ומוסלמי/ת. ערכי היוצרים והיוצרות הערבים והערביות כוללים קטגוריה לאומית ודתית: ערבי/ה מוסלמי/ת, ערבי/ה נוצרי/ה וערבי/ה דרוזי/ת.
  • תומכים – שמות המורים, המורות, פטרונים או פטרוניות.
  • נתמכים – תלמידים ותלמידות, בני טיפוחים ובנות טיפוחים.
  • משפיעים – מי שהשפיעו על היוצר/ת מבחינה אומנותית או הגותית, על פי הביקורת המקובלת או על פי מחברי הערך.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרסים – בקטגוריה זו מצוינים הפרסים שהוענקו ליוצר/ת מבין 25 הפרסים הנחשבים מרכזיים ביותר בתרבות הישראלית, וכן מצוינת שנת קבלת הפרס (אם היא ידועה).
  • מוסדות ותחומי לימוד
  • מוסדות אקדמיים – מוסדות אקדמיים ומוסדות לימוד בעלי ערך תרבותי או פוליטי מיוחד בתרבות היהודית והישראלית שהיוצר/ת למד/ה בהם.
  • תחומי לימוד אקדמיים – המקצועות שהיוצר/ת למד/ה באוניברסיטה.
  • תארים אקדמיים – תואר ראשון, שני או שלישי.

מילות מפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים מאגר רחב של מילות מפתח הקשורות לנושאים ולמאפיינים סגנוניים ביצירות של מושאי הערכים, לצד זרמים אומנותיים, מחקריים ואינטלקטואליים שהיוצרים או היוצרות פעלו בתוכם והושפעו מהם. ניתן למצוא כאן נושאים ותמות הנשנים ביצירות של יוצרים או יוצרות נפרדים, כגון מסע, שכול, עבודה, טבע ואלימות; מרחבים וקהילות, כגון קיבוץ, מעברה, יהדות תימן, יהדות פולין; זרמים אומנותיים והגותיים, כגון אקספרסיוניזם, פוסטמודרניזם ומרקסיזם; סוגות, כגון פרודיה, סאטירה ודיסטופיה; מקורות תרבותיים רחבים ברקע היצירה או בלשונה, כגון מקרא, תלמוד, מיתולוגיה יוונית, ספרות גרמנית ותחומי ידע כגון פילוסופיה ופסיכולוגיה; ואומנויות אחרות המשולבות ביצירות או שהיוצר/ת עסק/ה בהם במקביל, כגון ציור או מוזיקה. המאגר כולל מילות מפתח הנשנות בערכי הלקסיקון, ומשום כך המאגר דינמי, והוא עתיד להתרחב עם שילובם של ערכים חדשים ומידע נוסף.

קטגוריה בצד הערך שאינה מסנן בלקסיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רקע משפחתי – כאן יופיעו בני המשפחה ובנות המשפחה של היוצר/ת, בדרגות קרבה שונות (הורים, צאצאים ועוד), ובלבד שמדובר בדמויות מוכרות או פעילות בעולמות התרבות, האומנות, ההגות והפוליטיקה.

התקבלות וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונתה של יונה וולך על עטיפת המהדורה המודפסת, שיצאה ב-2014

עם יציאתה לאור של הגרסה המודפסת של המיזם בשנת 2014 (לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים), נשמעו דברי הערכה וביקורת זה לצד זה. דן מרגלית כתב ב"ישראל היום" שבחים ל"ספר שהוא שכיית חמדה, גאווה ללב ותאווה לעיניים", ושיבח את המכלול של מאות כותבים, חלקם ראויים מאוד וחלקם פחות. אלא שזעמו של מרגלית יצא כנגד אי הכללתה של הפזמונאית נעמי שמר.[3]

לביקורתו של מרגלית הצטרפו ביקורות נוספות שהוטחו בעורכי הלקסיקון בנושא השמטתם או הכללתם של יוצרים נוספים, למשל ביקורתה של יעל טבת קלגסבלד בעקבות היעדרותו של אביה שבתי טבת מהלקסיקון.[4] הובעה גם האשמה של הטיה פוליטית בעריכת הלקסיקון.

יגאל שוורץ דחה את הטענות, באמרו שזכותה של הוועדה להחליט מה היא ספרות יפה, מיהו משורר ומיהו פזמונאי ללא שום קשר להטיה פוליטית. עם זאת, הוא הבטיח שבאתר הדיגיטלי, בו אין הגבלה של מקום, יתרחבו השוליים ויוספו היוצרים החסרים.[5]

מנגד, כתב המבקר אריק גלסנר על הלקסיקון, כי "חשיבותו הגדולה היא בעיניי סמלית. באופן מוחשי מציג הלקסיקון את הרפובליקה הספרותית הישראלית, כמו מראה שהיא קיימת באופן קונקרטי באמצעות אלף עמודיו [...] ככלל, זה מפעל מבורך, שערכו הסמלי אינו פחות מערכו הממשי, כלומר מהמידע העובדתי התמציתי שיש בו על הסופרים שנכנסו בשעריו."[6]

במקביל הצביעה טל לוין, העורכת הראשית של אתר עכבר העיר, כי פסילת הלקסיקון על רקע פוליטי מעידה יותר על השיח הישראלי מאשר על הפרויקט עצמו: "לכל עבודה של קאנוניזציה יהיו כנראה מבקרים, ואפשר שחלק מהביקורות אפילו מוצדקות, אלא שהמקרה של לקסיקון הסופרים בא ללמד הרבה יותר על השיח האלים והמתלהם שהתרגלנו בו מאשר על ספרות. הוא רומס באחת מאמץ אקדמי רחב היקף."[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המחלקה לספרות עברית, הודעה על צאת הלקסיקון הדיגיטלי
  2. ^ לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית - אתר המיזם
  3. ^ דן מרגלית, עסקני הספרות (תת-מאמר), באתר ישראל היום, 27 ביוני 2014.
  4. ^ מיה סלע, הסופרת יעל טבת: מדוע אבי, שבתי טבת, נעדר מלקסיקון הסופרים הישראלים?, באתר הארץ, 30 ביוני 2014.
  5. ^ מיה סלע, יגאל שוורץ: "קיבלתי איומים על חיי בעקבות דבריו של דן מרגלית", באתר הארץ, 29 ביוני 2014
  6. ^ על לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים עותק של הטור מידיעות אחרונות כפי שמופיע בבלוג האישי של אריק גלסנר
  7. ^ טל לוין, טור עורכת: האלימות שעושה את הביחד, עכבר העיר, הארץ, 3 ביולי 2014