אכסל מונתה
 | |
| לידה |
31 באוקטובר 1857 אוסקרשאמן, שוודיה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בפברואר 1949 (בגיל 91) שוודיה |
| שם לידה |
Axel Martin Fredrik Munthe |
| מדינה |
שוודיה |
| מקום קבורה |
בית העלמין הפרוטסטנטי של רומא |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אופסלה |
| שפות היצירה |
שוודית |
| יצירות בולטות |
מגילת סן מיקלה |
| תקופת הפעילות |
? – 11 בפברואר 1949 |
| בן או בת זוג |
Hilda Pennington-Mellor Munthe (1907–1949) |
| צאצאים |
מלקולם מונתה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אכסל מרטין פרדריק מונתה (Axel Martin Fredrik Munthe; 31 באוקטובר 1857 - 11 בפברואר 1949) היה סופר ורופא יליד שוודיה, שעסק גם בפסיכיאטריה. מונתה שהה שנים רבות בצרפת ובאיטליה, שם בנה לעצמו בית באי קאפרי, וקרא לו "חווילת סן מיקלה" (Villa San Michele). עיקר פרסומו של אכסל מונתה נובע מספרו רב המכר, מגילת סן מיקלה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אכסל מונתה נולד ב-Oskarshamn, בשוודיה, במשפחה ממוצא פלמי, שהתיישבה בשוודיה במאה ה-16. אביו היה רוקח וביתו היה בית דתי.
במהלך טיול באיטליה ב-1875, הפליג מונתה מסורנטו לקאפרי. לאחר שעלה במדרגות הפיניקיות שבאי לכיוון אנקאפרי הוא הגיע לביתו של חקלאי והריסות של כנסייה שהוקדשה למיכאל. מונתה התאהב במקום וברעיון לבנות מחדש את ביתו סביב ההריסות.
מונתה למד רפואה באוניברסיטת אופסלה שבשוודיה, והשתלם במונפלייה ובפריז בהדרכתו של הנוירולוג הנודע ז'אן מרטן שרקו. למרות שהתזה שלו עסקה בגינקולוגיה הוא התרשם מעבודתו של שרקו בנוירולוגיה.
לאחר לימודיו הקים מרפאה בפריז ומרבית מטופליו היו מבין אמנים שוודים שישבו בפריז. ב-1884 עבר לנאפולי שם סייע בטיפול במגפת הכולרה. ב-1887 עבר לקאפרי, שם קנה את השטח עליו הוקמה וילת סן מיקלה והחל בעבודות במקום, בעצמו ובסיוע משפחה מקומית ששכר לעזרה.
ב-1890, לאחר שנדרש לממון נוסף, פתח מרפאה ברומא שם טיפל בבכירים זרים שהתגוררו בעיר וחילק את חייו בין רומא וקאפרי.
לאחר שנים אחדות של עבודה כרופא באיטליה, ב-1892, הוא התמנה לתפקיד רופא החצר של המלך השוודי, גוסטב החמישי, שהתיידד איתו. בפרט הוא טיפל בויקטוריה, נסיכת באדן. בהמלצתו של מונתה, ויקטוריה, שסבלה מברונכיט, בילתה את חודשי החורף בקאפרי בהמלצתו של מונתה ובילתה עמו. ויקטוריה הייתה שותפה לאהבת מונתה לחיות בר וסייעה לו לרכוש את הר ברברוסה הסמוך ולייעד אותו כמקלט לציפורים. כלתה של המלכה ויקטוריה, מריה פבלובנה, שהתה בחברתה בקאפרי בחורפים של של 1912 ו-1913. מריה סברה שמונתה מהווה השפעה רעה על ויקטוריה ושהוא אף ניסה להתחיל איתה. עשורים מאוחר יותר היא סיפרה כי תמיכתה של משפחת המלוכה השוודית במונתה הייתה אחת הסיבות בגינן התגרשה מהנסיך וילהלם. קשריו הקרובים עם משפחת המלוכה השוודית אף הובילו לכך שהוא הוריש את וילה סן מיקלה לבית המלוכה השוודי.
במלחמת העולם הראשונה, מונתה הפך לאזרח בריטי ושירת בחיל האמבולנסים. זיכרונותיו מהמלחמה היו בסיס לספרו Red Cross, Iron Cross.
בערוב ימיו לקה מונתה במחלת עיניים שהפכה אותו לכמעט עיוור והקשתה עליו לסבול את השמש האיטלקית. הוא נאלץ לחזור לשוודיה שם הכתיב ב-1929 את מגילת סן מיקלה שזכה להצלחה מיידית. בעזרת ניתוח שהשיב לו את ראייתו הוא שב לבלות מספר חודשים נוספים בוילה סן מיקלה עד שב-1942 חזר לשוודיה כאורחו של מלך שוודיה.
מונתה נפטר בשוודיה בגיל 91. גופתו נשרפה ואפרו פוזר בים הצפוני. לוח זיכרון הוקם לזכרו ולזכר משפחתו בבית הקברות הפרוטסטנטי של רומא.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונתה התחתן ב-1880 עם אולטימה הורנברג, שוודית אותה פגש בזמן שלמדה אמנות בפריז. השניים התגרשו בסוף אותו עשור.
ב-1907 התחתן עם אשתו השנייה, הילדה פנינגטון-מלור (1876-1967), אנגלית ממשפחה בעלת קרקעות. לשניים נולדו שני ילדים, פיטר ומלקולם.
בנו של מונתה, מלקולם, שירת במלחמת העולם השנייה במנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית מעבר לקווי האויב הנאצי בסקנדינביה הכבושה ולאחר מכן לקח חלק בקרב אנציו באיטליה.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגילת סן מיקלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונתה התפרסם בזכות ספרו "מגילת סן מיקלה" (Boken om San Michele או La storia di San Michele), שתורגם למגוון שפות. את הספר הוא הכתיב בשנת 1929, בתקופה בה כבר היה עיוור. הספר הוא תמהיל של זכרונות מחייו של אדם מעניין שחי חיים מעניינים, דיווחים ממוקדי התרחשות של אירועים חשובים שבהם לקח חלק (כגון המגפה בנאפולי), הצעדים הראשונים ברפואת הנפש הצרפתית, שימוש בהיפנוזה, וקורט פנטזיה ומיתולוגיה שוודית.
הספר זכה להצלחה רבה ותורגם ל-45 שפות.
"מגילת סן מיקלה" השפיע על אנשים רבים, בהם הסופר הישראלי מאיר שלו, הרואה בספר הזה את אחד הגורמים המשפיעים ביותר בעיצוב אישיותו הספרותית. הספר תורגם לעברית והופיע בהוצאת עם עובד (תרגם מאנגלית יצחק ליב ברוך וחידש אמציה פורת).
ספרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Från Napoli, 1885
- Små skizzer, 1888
- Memories and vagaries, 1897
- Letters from a mourning city (La città dolente), 1899 ("מכתבים מעיר מתאבלת"), על נאפולי בימי מגפת הכולרה.
- Bref och skisser, 1909
- Red cross and iron cross, 1916 ("צלב אדום וצלב ברזל")
- For those who love music, 1918
- En gammal bok om människor och djur (Uomini e bestie), 1931
סן מיקלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אכסל מונתה התאהב באי קאפרי ובנה את ביתו בחלקו העליון, אנקאפרי, באזור שבו נמצאו הריסותיו של ארמון מתקופתו של טיבריוס. כיום ביתו של מונתה, חווילת "סן מיקלה", משמש מוזיאון קטן לזכרו, בו מוצגות מהדורות של הספר "מגילת סן מיקלה" בשפות רבות, כולל עברית. המקום מהווה אתר תיירותי מבוקש, ולכן הממשלה נאלצה לקבוע מכסה שנתית מרבית, ומי שמגיע ללא הזמנת תור מראש עלול להיות מסורב כניסה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוך תירוש מספר על פגישה עם אקסל מונתה בשנות הארבעים -"יקום תרבות " https://www.yekum.org/2021/11/פגישה-באי-קאפרי-עם-הסופר-אכסל-מונתה/
- אכסל מונתה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אכסל מונתה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אכסל מונתה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
אקסל מרטין פרדריק מונתה (1857-1949), דף שער בספרייה הלאומית
