אליזבת בורן

אליזבת בורן
Élisabeth Borne
לידה	18 באפריל 1961 (בת 63); הרובע החמישה-עשר של פריז, צרפת
מדינה	צרפת
השכלה	אקול פוליטקניק; École des Ponts ParisTech; Collège des ingénieurs ;
מפלגה	Territories of Progress, Renaissance
בן או בת זוג	Olivier Allix (30 ביוני 1989–17 בדצמבר 2008)
	16 במאי 2022 – 9 בינואר 2024; (שנה ו־34 שבועות)
	→ ז'אן קסטקס גבריאל אטאל ←
	22 ביוני 2022 – 22 ביולי 2022; (4 שבועות ו־3 ימים)
	Freddy Sertin ←
	1 במאי 2015 – 17 במאי 2017; (שנתיים)
	→ Pierre Mongin Catherine Guillouard ←
	6 ביולי 2020 – 16 במאי 2022; (שנה ו־44 שבועות)
	→ Muriel Pénicaud אוליבייה דוסופ ←
פרסים והוקרה
	אבירה בלגיון הצרפתי (12 ביולי 2013); Commander of the Order of Maritime Merit (2019); הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי (2022) ;
חתימה

אליזבת בורן (בצרפתית: Élisabeth Borne; נולדה ב-18 באפריל 1961) היא פוליטיקאית צרפתייה ממוצא יהודי וראש ממשלת צרפת לשעבר. כיהנה בין השנים 2022 - 2024 כראש ממשלת צרפת, והיא השביעית אשר לה שורשים יהודיים או ממוצא יהודי.^[1] קודם לכן כיהנה כשרה בממשלות צרפת. חברת מפלגת הרפובליקה בתנועה!.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב-18 באפריל 1961 בפריז לז'וזף בורנשטיין ומרגריט לססנה, רוקחת צרפתייה מנורמנדי. אביה היה יהודי פולני ניצול השואה, שמשפחתו נמלטה מהנאצים בשנת 1939 לצרפת. במלחמת העולם השנייה היה אביה חלק מתנועת הרזיסטנס הצרפתית, גורש למחנה ההשמדה אושוויץ בשנת 1944 ושרד את צעדת המוות. בשנת 1950 קיבל אזרחות צרפתית. הוריה של בורן ניהלו מעבדה רפואית. התייתמה מאביה בשנת 1972.^[2]

בורן בעלת תארים בהנדסה אזרחית ובמנהל עסקים. בשנים 2008–2013 הייתה מנהלת התכנון העירוני בעיריית פריז. ב-2013 מונתה לפרפקט של קומונת ויין וחבל פואטו-שראנט, האישה הראשונה בתפקיד זה.^[3]

בשנים 2014–2015 שימשה כמזכירתה של שרת האקולוגיה סגולן רויאל.^[4] בשנים 2015–2017 הייתה מנכ"לית RATP, החברה שמנהלת את המטרו ואת התחבורה הפנימית בפריז ובפריפריה הקרובה שלה.

בורן הייתה חברת המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, ובהמשך הצטרפה למפלגת הרפובליקה בתנועה!. בשנים 2017–2019 כיהנה כשרת התחבורה בממשלתו של אדואר פיליפ. בתפקיד זה התמודדה עם שביתה ממושכת של עובדי SNCF, חברת הרכבות של צרפת. בשנים 2019–2020 כיהנה כשרת האקולוגיה בממשלתו של פיליפ. בשנת 2020 מונתה לשרת העבודה בממשלתו של ז'אן קסטקס. במהלך כהונתה ירד שיעור האבטלה בצרפת.

ב-16 במאי 2022 מונתה על ידי נשיא צרפת, עמנואל מקרון, לראש ממשלת צרפת.^[5] היא האישה השנייה בהיסטוריה של צרפת בתפקיד זה, לאחר אדית קרסון.^[6] בינואר 2024 התפטרה מתפקיד ראש הממשלה.^[7] למחרת, גבריאל אטאל מונה למחליפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אליזבת בורן בוויקישיתוף

אליזבת בורן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גרדיאן, אליזבת בורן מונתה לראשת הממשלה הראשונה בצרפת מזה 30 שנים, באתר הארץ, 16 במאי 2022

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ השישה שקדמו לה: אלכסנדר מילראן (1920), לאון בלום (1936–1937, 1938, 1945), רנה מאייר (1953), פייר מנדס פראנס (1954-1955), מישל דברה (1959–1962), ולורן פביוס (1984–1986).
^ טלי גולדשטיין‏, לפני 80 שנה אביה שרד את אושוויץ. כעת היא ראש ממשלת צרפת, באתר וואלה!‏, 17 במאי 2022
^ "Elisabeth Borne, la nouvelle ministre de la Transition écologique, a été préfète de la région Poitou-Charente". France Bleu (בצרפתית). 2019-07-17.
^ "La préfète de Poitou-Charentes nommée directrice de cabinet de Ségolène Royal". Le Monde. 24 באפריל 2014. נבדק ב-27 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
^ גרדיאן, אליזבת בורן מונתה לראשת הממשלה הראשונה בצרפת מזה 30 שנים, באתר הארץ, 16 במאי 2022
^ AP, בת של ניצול אושוויץ מונתה לר"מ צרפת: האישה הראשונה זה 30 שנה, באתר ynet, 17 במאי 2022
^ אוריאל בארי, ‏ראש ממשלת צרפת הודיעה על התפטרות מתפקידה, באתר "סרוגים", 8 בינואר 2024

[1] השישה שקדמו לה: אלכסנדר מילראן (1920), לאון בלום (1936–1937, 1938, 1945), רנה מאייר (1953), פייר מנדס פראנס (1954-1955), מישל דברה (1959–1962), ולורן פביוס (1984–1986).

[2] טלי גולדשטיין‏, לפני 80 שנה אביה שרד את אושוויץ. כעת היא ראש ממשלת צרפת, באתר וואלה!‏, 17 במאי 2022

[France_Bleu_2019-3] "Elisabeth Borne, la nouvelle ministre de la Transition écologique, a été préfète de la région Poitou-Charente". France Bleu (בצרפתית). 2019-07-17.

[4] "La préfète de Poitou-Charentes nommée directrice de cabinet de Ségolène Royal". Le Monde. 24 באפריל 2014. נבדק ב-27 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)

[5] גרדיאן, אליזבת בורן מונתה לראשת הממשלה הראשונה בצרפת מזה 30 שנים, באתר הארץ, 16 במאי 2022

[6] AP, בת של ניצול אושוויץ מונתה לר"מ צרפת: האישה הראשונה זה 30 שנה, באתר ynet, 17 במאי 2022

[7] אוריאל בארי, ‏ראש ממשלת צרפת הודיעה על התפטרות מתפקידה, באתר "סרוגים", 8 בינואר 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

ראשי ממשלת צרפת
צרפת של וישי	אנרי פיליפ פטן • פייר לאוואל • פרנאן דה ברינון	דגל צרפת
הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית	שארל דה גול • פליקס גואן • ז'ורז' בידו • לאון בלום
הרפובליקה הצרפתית הרביעית	פול רמדיה • רובר שומאן • אנדרה מארי • רובר שומאן • אנרי קווה • ז'ורז' בידו • אנרי קווה • רנה פלוון • אנרי קווה • רנה פלוון • אדגר פור • אנטואן פינה • רנה מאייר • ז'וזף לניאל • פייר מנדס פראנס • אדגר פור • גי מולה • מוריס בורז'ס-מונורי • פליקס גאיאר • פייר פלימלי • שארל דה גול
הרפובליקה הצרפתית החמישית	שארל דה גול • מישל דברה • ז'ורז' פומפידו • מוריס קוב דה מירוויל • ז'אק שבאן-דלמאס • פייר מסמר • ז'אק שיראק • ריימון באר • פייר מורואה • לורן פביוס • ז'אק שיראק • מישל רוקאר • אדית קרסון • פייר ברגואה • אדואר בלדור • אלן ז'ופה • ליונל ז'וספן • ז'אן-פייר רפרן • דומיניק דה וילפן • פרנסואה פיון • ז'אן-מארק ארו • מנואל ואלס • ברנאר קזנב • אדואר פיליפ • ז'אן קסטקס • אליזבת בורן • גבריאל אטאל