אלינור ברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלינור ברון
Eleanor Bron
אלינור ברון ב-1968
אלינור ברון ב-1968
לידה 14 במרץ 1938 (בת 85)
סטנמור, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • קולג' ניונהאם, אוניברסיטת קיימברידג'
  • בית הספר נורת' לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סדריק פרייס (?–2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלינור ברוןאנגלית: Eleanor Bron; נולדה ב-14 במרץ 1938) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה וסופרת אנגלייה. היא ידועה בעיקר מהופעתה בסרט "הצילו!" בתפקיד אהם, ובסרט "נסיכה קטנה" בתפקיד מיס מינצ'ין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלינור ברון נולדה ב-1938 בסטנמור שבמחוז מידלסקס למשפחה יהודית. אביה סידני שינה את בשם משפחתו מברונשטיין לברון עוד לפני שנולדה, כדי לקדם את העסק החדש שהקים "Bron's Orchestral Service".[1]

ברון למדה בבית הספר "North London Collegiate School" ואחר כך ב"ניונהם קולג'" באוניברסיטת קיימברידג'.[2]

תחילת קריירת המשחק של ברון הייתה ב-1959 במועדון התיאטרון פוטלייטס (אנ') בקיימברידג', במופע "The Last Laugh" בו הופיע גם פיטר קוק (אנ'). הצטרפותה של ברון סימנה שינוי בפוטלייטס, מכיוון שעד אז היו בלהקה גברים בלבד, ודמויות נשיות גולמו בלבוש דראג.

הופעות בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולנוע שיחקה ברון בתפקיד אהם בסרטם של הביטלס "הצילו!". פול מקרטני בחר בהשראתה את השם אלינור לשיר "אלינור ריגבי". ב-1966 שיחקה בסרט "אלפי" בכיכובו של מייקל קיין. ב-1967 גילמה את מרגרט ספנסר הבלתי מושגת בסרטם של פיטר קוק ודאדלי מור "Bedazzled". ב-1969 שיחקה בתפקיד הרמיוני רודיס בסרט "נשים אוהבות" שביים קן ראסל, וב-1973 הופיעה בדמות האחיות מקפי ומקארתור בסרט "The National Health".

עוד השתתפה ברון ב-1967 בסרט הקולנוע "שניים לדרך" לצדם של אלברט פיני ואודרי הפבורן. ב-1969 שיחקה בסרט "A Touch of Love" יחד עם סנדי דניס ועם איאן מקלן. ב-1994 הופיעה בעיבוד ל"הסייח השחור" ובסרט "הסיוט שלפני חג המולד" מ-1993.

הופעות בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידיה הראשונים של ברון בטלוויזיה היו בתוכנית הסאטירית "Not So Much a Programme, More a Way of Life" של דייוויד פרוסט, ב-"My Father Knew Lloyd George", ובערוץ BBC-3 שם שיחקה במערכונים יחד עם ג'ון פורצ'ן. אחר כך השתתפה בתוכנית " Where Was Spring?" מ-1969 שוב עם פורצ'ן, ובתוכנית "After That, This" מ-1975.

ב-1972 שיתפה פעולה עם הסופר והמחזאי מייקל פריין (אנ') בתוכנית של ה-BBC בשם "Beyond a Joke"[3] וב-1975 בתוכנית "Making Faces".[4][5]

ב-1982 הופיעה ברון בפרק "Equal Opportunities" בסדרה "כן, אדוני השר" בדמות עובדת ציבור בכירה במשרדו של ג'ים האקר.[6] ב-1979 גילמה ברון את מגי הרטלי, שחקנית תיאטרון המואשמת ברצח, בפרק בשם "Rumpole and the Show Folk" בסדרה המשפטית הפופולרית "רמפול" בכיכובו של ליאו מק'קרן בתפקיד הראשי. ב-1980 שיחקה בתפקיד מרים, אם ישו בסרט הטלוויזיה "The Day Christ Died", וב-1983 בעיבוד לספר "כלבם של בני בסקרוויל" בכיכובו של איאן ריצ'רדסון בתפקיד שרלוק הולמס.

ב-1979 הופיעה ברון בסיפור "City of Death" מתוך סדרת הטלוויזיה המדע בדיוני "דוקטור הו", יחד עם ג'ון קליז. השניים מגלמים מבקרי אמנות הנמצאים בגלריה של דניס רנה (אנ') בפריז, ומתפעלים מהטארדיס (שנראה להם יצירת אמנות), כשלפתע מופיעים הדוקטור (טום בייקר) רומנה (לאלה וורד) ודוגן (טום צ'דבון), ממהרים להיכנס לתוך הטארדיס ונעלמים.[7] ב-1984 הופיעה שוב בתפקיד אורח ב"דוקטור הו" בפרק "Revelation of the Daleks".[8] בנוסף השתתפה ברון ב-2001 בתסכית דרמה של "דוקטור הו", בו גילמה יורשת עשירה, אילנה דה סנטוס.

ב-1990 גילמה ברון שוב דמות של מבקרת אמנות בתוכנית המערכונים של ה-BBC "פרנץ' וסונדרס" בפרודיה על דוקומנטריה על אנדי וורהול.[9] בהמשך השתתפה לעיתים בסדרת הטלוויזיה "פשוט נהדרת" של ג'ניפר סונדרס. היא גילמה את דמותה של אמה של פטסי, המופיעה בסצנות פלשבק. ב-1994 שיחקה בתפקיד משנה בסיפור על רוחות רפאים "The Blue Boy", וב-1996 הופיעה בסרט הטלוויזיה "סנט אקס" על אודות הסופר אנטואן דה סנט-אכזופרי.

הופעות בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1975 שיחקה ברון בתיאטרון בווסט אנד במחזמר "The Card". בשנות השמונים של המאה העשרים הופיעה בתוכניות ההתרמה "The Secret Policeman's Ball" של אמנסטי אינטרנשיונל לצדם של פיטר קוק ורואן אטקינסון, ולפני כן ב-1976 השתתפה במופע "Pleasure At Her Majesty's". בשנת 2005 הופיעה בתיאטרון "ליברפול אמפייר" במחזה המוזיקלי "Twopence to Cross the Mersey". ב-2007 גילמה את דמות ראש המנזר במחזה "In Extremis" מאת הווארד ברנטון (אנ') שהוצג בתיאטרון שייקספיר גלוב. עוד שיחקה בעיבוד תיאטרלי לסרטו של פדרו אלמודובר "הכל אודות אמא" שהועלה בסוף קיץ 2007 בתיאטרון אולד ויק.

ב-1980 השתתפה בהצגת הבכורה של "The Yellow Cake Revue"[10] סדרה של יצירות לקול ולפסנתר מאת פיטר מקסוול דייוויס במחאה על כריית האורניום באיי אורקני.[11]

1985 והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1985 נבחרה ברון בשל קולה הסמכותי להיות "הקול של בריטיש טלקום", ועדיין אפשר לשמוע את קולה בהודעות טלפון אחדות.

ב-2001 ו-2002 השתתפה ברון בתוכנית מערכונים ברדיו בשם "The Right Time" יחד עם גריים גרדן (אנ'), פולה וילקוקס, קלייב סוויפט וניל איניס. תפקיד בולט נוסף שלה ברדיו היה בשנת 2002 בפרק "The Madness of Colonel Warburton" בסדרת הדרמה "The Further Adventures of Sherlock Holmes". ב-2001 שיחקה ברון בתפקיד סבתא רבתא בסדרת הטלוויזיה "Gypsy Girl" המבוססת על ספריה של אליזבת ארנולד.[12]

ב-2006 הייתה ברון הקריינית בעיבוד לרדיו של הספר "1966 and All That" מאת קרייג בראון. עוד הקליטה הדרכה של סיור במוזיאון סואן שבלונדון. באפריל 2010 הופיעה ברון יחד עם איאן מקלן ובריאן קוקס בסדרת תשדירים לתמיכה בארגון הצדקה "Age UK".

ביוני 2010 כיכבה ברון בתפקיד אורח בפרק "The Russian House" בסדרת הטלוויזיה "המלחמה של פויל". עוד הופיעה בתפקיד ליידי איזבל ד'קווטביל בפרק "The Dark Rider" של הסדרה הוותיקה "רציחות במידסומר" ששודרה לראשונה בערוץ ITV1 ב-1 בפברואר 2012.[13]

ב-25 בדצמבר 2013 שיחקה ברון בערוץ BBC One בעיבוד לסיפור "The Tractate Middoth" מאת מ.ר. ג'יימס. ב-25 ביולי 2014 הצטרפה לצוות השחקנים של אופרת הסבון הרדיופונית "The Archers" בתפקיד קרול טרגורן.

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברון כתבה ספרים אחדים בהם "Life and Other Punctures", המספר על נסיעה באופניים Moulton Bicycle בצרפת ובהולנד, והספר "Cedric Price Retriever".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברון הייתה בת זוגו של האדריכל סדריק פרייס (אנ') במשך שנים רבות עד למותו ב-2003. לבני הזוג לא היו ילדים. אחיה הבכור הוא מפיק התקליטים ג'רי ברון (אנ').[14]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bron, Eleanor; Fortune, John (1972). Is Your Marriage Really Necessary? Methuen. מסת"ב 0-413-29450-1.
  • Bron, Eleanor (1978). Life and Other Punctures. A. Deutsch. מסת"ב 978-0-233-97008-0.
  • Bron, Eleanor (1985). The Pillow Book of Eleanor Bron, or, An Actress Despairs. Jonathan Cape Ltd. מסת"ב 0-224-02142-7.
  • Bron, Eleanor (1988). Eleonora Duse. Blackwell. מסת"ב 0-86068-569-1.
  • Bron, Eleanor (1997). Double Take. Orion. מסת"ב 1-85799-883-9.
  • Bron, Eleanor; Hardingham, Samantha (2006). Cedric Price Retriever. Institute of International Visual Art. מסת"ב 1-899846-42-5.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלינור ברון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Westbrook, Caroline (3 באפריל 2007). "Gerry Bron interview". Something Jewish. נבדק ב-24 באפריל 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ NONFICTION IN BRIEF, By DORIS GRUMBACHNOV. 4, 1979
  3. ^ ""Beyond a Joke" (1972)". Internet Movie Database. נבדק ב-28 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Moseley, Merritt (2006). Understanding Michael Frayn. Columbia, SC: University of South Carolina Press. p. 18. ISBN 1-57003-627-6. נבדק ב-28 ביוני 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ ""Making Faces" (TV series 1975)". Internet Movie Database. נבדק ב-28 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Yes, Minister: 'Equal Opportunities' episode summary". TV.com. נבדק ב-30 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Doctor Who: City of Death". BBC.co.uk. נבדק ב-28 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Revelation of the Daleks". Doctor Who Reference Guide. נבדק ב-30 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Episode Guide > Season 3, Episode 5: Dangerous Liaisons". TV.com. נבדק ב-30 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Griffiths, Paul (1982). Peter Maxwell Davies. Robson. ISBN 0-86051-138-3. נבדק ב-28 ביוני 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  11. ^ Sir Peter Maxwell Davies. "Work Detail: The Yellow Cake Revue". MaxOpus.com. נבדק ב-28 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Gypsy Girl (TV Series 2001)". Internet Movie Database. נבדק ב-28 ביוני 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "ITV Review: Midsomer Murders – The Dark Rider". Bestbritishtv.com. 2012. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-5 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Epstein, Dmitry (בנובמבר 2004). "Interview with Gerry Bron". YDMME.net. נבדק ב-28 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)