לדלג לתוכן

איאן מקלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איאן מקלן
Ian McKellen
איאן מקלן בכנס קומיק-קון, סן דייגו, 2013 במהלך קידום הסרט "אקס-מן: העתיד שהיה"
איאן מקלן בכנס קומיק-קון, סן דייגו, 2013 במהלך קידום הסרט "אקס-מן: העתיד שהיה"
לידה 25 במאי 1939 (בן 86)
ברנלי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ian Murray McKellen עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת קומדיה שייקספירית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • סנט קטרינס קולג', קיימברידג'
  • בית הספר בולטון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1969
תארים Knight Bachelor עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג שון מתיאס (19781988) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.mckellen.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר איאן מוריי מקלןאנגלית: Ian Murray McKellen; נולד ב-25 במאי 1939 בברנלי, לנקשייר) הוא שחקן תיאטרון וקולנוע אנגלי.

מקלן הוא זוכה פרס טוני ופרס גלובוס הזהב ומועמד לשני פרסי אוסקר. עבודתו מתפרשת על יריעה נרחבת, החל ממחזות שייקספיריים ותיאטרון מודרני ועד להשתתפות בסרטי פנטזיה מודרנית ומדע בדיוני. הוא בעיקר ידוע לקהל הרחב בשל משחקו כגנדלף מסרטי "ההוביט" ו"שר הטבעות" וידוע רבות גם בזכות משחקו כמגנטו, אויבם המושבע של האקס-מן בסדרת סרטי "אקס-מן". בנוסף, הוא היה הקריין בגרסה האנגלית של הסדרה התיעודית "עמוד האש" של רשות השידור הישראלית, שהופקה בשיתוף ערוץ 4 הבריטי[1].

מקלן קיבל תואר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (CBE) בשנת 1979 ואת תואר האבירות קיבל בשנת 2007[2]. הוא הומוסקסואל גלוי התומך בנושא זכויות להט"ב[3].

מקלן נולד בעיר ברנלי, במחוז לנקשייר, בנם של מרג'רי לויס (לבית סאטקליף) ודניס מארי מקלן. הוא היה ילדם השני, עם אחות, ג'ין, שהייתה מבוגרת ממנו בחמש שנים. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939, עברה משפחתו לעיר ויגן. הם גרו שם עד שאיאן היה בן שתים עשרה, לפני שעברו לבולטון בשנת 1951. חוויית המלחמה כילד צעיר השפיעה עליו באופן מתמשך, והוא אמר מאוחר יותר ש"רק לאחר שהסתיימה... הבנתי שמלחמה אינה דבר נורמלי".

אביו של מקלן היה מהנדס אזרחי ומטיף נוצרי, והיה ממוצא אירי וסקוטי פרוטסטנטי. שני סביו של מקלן היו כמרים. כשהיה בן 12, אמו נפטרה מסרטן השד; אביו נפטר כשהיה בן 25. סבא רבא רבא שלו, רוברט ג'יי לאוס, היה פעיל בקמפיין, המוצלח בסופו של דבר, למען הוספת חצי יום חופש בשבת במנצ'סטר.

קריירת המשחק של מק'קלן החלה בתיאטרון של בולטון, שהוא הפך פטרון שלו. התעניינות מוקדמת בתיאטרון עודדה על ידי הוריו, שלקחו אותו להצגת פיטר פן בבית האופרה במנצ'סטר כשהיה בן שלוש. כשהיה בן תשע, מתנת חג המולד העיקרית שלו הייתה תיאטרון ויקטוריאני מתקפל מעץ ובקליט, עם תפאורה מקרטון וחוטים לדחיפה על גזרי סינדרלה. בשנת 1958, בגיל 18, זכה במלגה לסנט קטרינס קולג', באוניברסיטת קיימברידג', שם למד ספרות אנגלית. מאז הוא מונה לעמית כבוד של הקולג'. בזמן לימודיו בקיימברידג', מקלן הופיע ב-23 מחזות במשך 3 שנים.

קריירה בתיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הבכורה המקצועית של מקלן על הבמה הייתה בקובנטרי ב-1961, ובתיאטרון וסט אנד בשנת 1964. בשנת 1966 הופיע בסרטו הראשון, The Bells of Hell Go Ting-A-Ling-A-Ling, אשר לא הושלם. על הסרט הרוויח 4,000 לירות שטרלינג.

התפקיד בו התפרסם לראשונה היה אדוארד השני מלך אנגליה, במחזהו של כריסטופר מרלו "אדוארד השני" בשנת 1969. ההפקה הייתה שנויה במחלוקת בשל סצנות העינוי המפורשות בה וההומוסקסואליות הנרמזת ממנה. בשנת 1972 הקים את "חברת השחקנים" עם חברו אדוארד פת'רברידג', תפקיד שהביא לו מוניטין כדובר השחקנים והתיאטרון הבריטי בכלל. בין 1974 ל- 1978 גילם מספר תפקידים בחברת התיאטרון האנגלית Royal Shakespeare, בהם במחזות "רומיאו ויוליה", "מקבת'" ובמחזה "האלכימאי" של בן ג'ונסון, בהפקתו של טרבור נאן.

בשנת 1979 כיכב מקלן בברודוויי במחזה "עקומים" (Bent), מחזה על גבר הומוסקסואל במחנות ההשמדה הנאציים. חרף תפקידו במחזה, אשר הביא לידיעת הציבור את רדיפת ההומוסקסואלים בגרמניה הנאצית, מקלן לא "יצא מהארון" בשלב זה. הוא השתתף בשתי הפקות נוספות של המחזה בשנים מאוחרות יותר: בשנת 1990 בהפקה של התיאטרון המלכותי הלאומי, ובשנת 1997 בתפקיד משנה בסרט המבוסס על המחזה.

בשנת 1980 גילם את אנטוניו סליירי במחזה "אמדאוס" בברודוויי, עליו קיבל את פרס טוני. בשנת 1982 גילם את וולטר, מבוגר עם פיגור שכלי, במחזה טלוויזיוני בערוץ 4 הבריטי. הופעה זו הקנתה לו קהל מעריצים חדש, אם כי טרם היה מוכר למרבית הציבור האמריקני.

בשנת 1994 העלה מקלן הצגת יחיד, "A Knight Out". המופע הצליח מאוד, ורץ עד היום. בשנת 2004 גילם את האלמנה טוונקי במחזה "אלאדין", ובכך הגשים את חלומו לגלם אישה.

קריירה בקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלן התחיל את קריירת הקולנוע שלו בסוף שנות השישים, אך רק בשנות התשעים הפך לשחקן מוכר בתחום, בעקבות הופעתו במספר שוברי קופות בהוליווד. בשנת 1993 השתתף בסרט "קשר בכל מחיר". באותה שנה השתתף במיני-סדרת הטלוויזיה "סיפורי סן פרנסיסקו", המבוססת על ספרו של ארמיסטד מופין, ובסרט "אחרון גיבורי הפעולה" לצדו של ארנולד שוורצנגר. הוא אף גילם תפקיד ראשי בסרט הטלוויזיה "And the Band Played On", המספר על גילוי נגיף האיידס.

בשנת 1995 גילם את ריצ'רד השלישי בסרט באותו שם, בו היה שותף גם לכתיבת התסריט ולהפקה. על הופעתו בסרט קיבל שבחים רבים, ואף מועמדות לפרס גלובוס הזהב ופרס באפטא. בשנת 1998 שיחק בסרט "תלמיד מצטיין מדי", ובאותה שנה גילם את דמותו של ג'יימס וייל, במאי הסרטים "פרנקנשטיין" ו"הרואה ואינו נראה", בסרט "אלים ומפלצות". על סרט זה היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

מקלן זכה לשיא פרסומו כאשר גילם תפקידים ראשיים בסרטים שוברי קופות בהוליווד. הוא חזר לעבוד עם בריאן סינגר, במאי "תלמיד מצטיין מדי", בסרטים "אקס-מן", "אקס-מן 2" ו"אקס-מן 3: המפלט האחרון", בהם גילם את דמותו של מגנטו[4]. בזמן צילומי "אקס מן" לוהק לתפקיד גנדלף בשלושת סרטי "שר הטבעות" של פיטר ג'קסון ("שר הטבעות: אחוות הטבעת", "שר הטבעות: שני הצריחים" ו"שר הטבעות: שיבת המלך")[5]. מקלן זכה לשבחים על משחקו בסרטים אלו, ואף היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על הסרט "אחוות הטבעת"[6].

בשנת 2002 הוצע לו את תפקיד אלבוס דמבלדור, בסדרת סרטי הארי פוטר, כמחליף לריצ'רד האריס שגילם את דמותו של דמבלדור בסרט הראשון ובסרט השני, והיה אמור להמשיך גם בסרטים הבאים אך נפטר באותה שנה[7]. אך הוא סירב לבסוף.

בשנת 2006 גילם את סר לי טיבינג בסרט "צופן דה וינצ'י", המבוסס על ספרו של דן בראון[8].

ב-2007 כיכב בסרטים "אבק כוכבים" ו"מצפן הזהב"[9][10]. ב-2008 כיכב בסרט הטלוויזיה "המלך ליר", המבוסס על מחזה מאת ויליאם שייקספיר[11]. בשנים 2012–2014 שיחק בטרילוגיית סרטי "ההוביט" של פיטר ג'קסון, בתפקיד הקוסם גנדלף. בשנים 2013–2016 שיחק בסדרה הקומית "מרושעות"[12].

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איאן מקלן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רן גפן, איאן מק׳קאלן במקום יוסי בנאי, חדשות, 4 באוגוסט 1986
  2. ^ הגרדיאן, תואר כבוד בריטי לקיילי מינוג ואיאן מקלן, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2007
  3. ^ סוכנויות הידיעות, איאן מקלן מאשים את הכנסייה בהומופוביה, באתר הארץ, 16 ביולי 2008
    איתמר זהר, איאן מקלן: יש כל כך הרבה הומואים בהוליווד, אבל בקולנוע הם לא קיימים, באתר הארץ, 24 במאי 2018
  4. ^ אורי קליין, מוטאנטים בערפל, באתר הארץ, 26 ביוני 2003
  5. ^ שירי לב-ארי, ביקור חוזר בארץ התיכונה, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2001
    אורי קליין, מיתולוגיה פרטית, הרחק מהוליווד, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2001
  6. ^ גואל פינטו, 13 מועמדויות לאוסקר ל"שר הטבעות", באתר הארץ, 12 בפברואר 2002
  7. ^ עכבר העיר, איאן מקלן יגלם את פרופ' דמבלדור ב"הארי פוטר", באתר הארץ, 29 בדצמבר 2002
  8. ^ אורי קליין, זה בסך הכל בידור, באתר הארץ, 18 במאי 2006
  9. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, מומלץ לאוהבי "הנסיכה הקסומה", באתר הארץ, 30 בספטמבר 2007
  10. ^ צ'רלס מקגרת, הניו יורק טיימס, איבדו את הצפון, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2007
  11. ^ אלן ריידינג, ניו יורק טיימס, האנושיות היא החשובה, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2007
  12. ^ רותה קופפר, הסדרה "מרושעות" - עוד אין סיבה לעלוז, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2013
  13. ^ חיים ברעם, מציצנות פוריטאנית - "סקנדאל" (בריטניה, 1988), במאי: מייקל קאטון, שחקנים: ג'ון הרט, ברידג'ט פונדה, איאן מקלן, ג'ואן ואלי־קילמר, כל העיר, 14 ביולי 1989
  14. ^ אורי קליין, אפילו שרלוק הולמס לא היה מצליח לפענח את הסרט, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2015
  15. ^ אגדות לפסח, באתר גלובס, 6 באפריל 2017