איאן מקלן
| איאן מקלן בכנס קומיק-קון, סן דייגו, 2013 במהלך קידום הסרט "אקס-מן: העתיד שהיה" | |
| לידה |
25 במאי 1939 (בן 86) ברנלי, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| שם לידה |
Ian Murray McKellen |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| סוגה מועדפת |
קומדיה שייקספירית |
| השכלה | |
| תקופת פעילות | מ-1969 |
| תארים |
Knight Bachelor |
| השקפה דתית |
אתאיזם |
| בן או בת זוג |
שון מתיאס (1978 – 1988) |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
סר איאן מוריי מקלן (באנגלית: Ian Murray McKellen; נולד ב-25 במאי 1939 בברנלי, לנקשייר) הוא שחקן תיאטרון וקולנוע אנגלי.
מקלן הוא זוכה פרס טוני ופרס גלובוס הזהב ומועמד לשני פרסי אוסקר. עבודתו מתפרשת על יריעה נרחבת, החל ממחזות שייקספיריים ותיאטרון מודרני ועד להשתתפות בסרטי פנטזיה מודרנית ומדע בדיוני. הוא בעיקר ידוע לקהל הרחב בשל משחקו כגנדלף מסרטי "ההוביט" ו"שר הטבעות" וידוע רבות גם בזכות משחקו כמגנטו, אויבם המושבע של האקס-מן בסדרת סרטי "אקס-מן". בנוסף, הוא היה הקריין בגרסה האנגלית של הסדרה התיעודית "עמוד האש" של רשות השידור הישראלית, שהופקה בשיתוף ערוץ 4 הבריטי[1].
מקלן קיבל תואר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (CBE) בשנת 1979 ואת תואר האבירות קיבל בשנת 2007[2]. הוא הומוסקסואל גלוי התומך בנושא זכויות להט"ב[3].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקלן נולד בעיר ברנלי, במחוז לנקשייר, בנם של מרג'רי לויס (לבית סאטקליף) ודניס מארי מקלן. הוא היה ילדם השני, עם אחות, ג'ין, שהייתה מבוגרת ממנו בחמש שנים. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939, עברה משפחתו לעיר ויגן. הם גרו שם עד שאיאן היה בן שתים עשרה, לפני שעברו לבולטון בשנת 1951. חוויית המלחמה כילד צעיר השפיעה עליו באופן מתמשך, והוא אמר מאוחר יותר ש"רק לאחר שהסתיימה... הבנתי שמלחמה אינה דבר נורמלי".
אביו של מקלן היה מהנדס אזרחי ומטיף נוצרי, והיה ממוצא אירי וסקוטי פרוטסטנטי. שני סביו של מקלן היו כמרים. כשהיה בן 12, אמו נפטרה מסרטן השד; אביו נפטר כשהיה בן 25. סבא רבא רבא שלו, רוברט ג'יי לאוס, היה פעיל בקמפיין, המוצלח בסופו של דבר, למען הוספת חצי יום חופש בשבת במנצ'סטר.
קריירת המשחק של מק'קלן החלה בתיאטרון של בולטון, שהוא הפך פטרון שלו. התעניינות מוקדמת בתיאטרון עודדה על ידי הוריו, שלקחו אותו להצגת פיטר פן בבית האופרה במנצ'סטר כשהיה בן שלוש. כשהיה בן תשע, מתנת חג המולד העיקרית שלו הייתה תיאטרון ויקטוריאני מתקפל מעץ ובקליט, עם תפאורה מקרטון וחוטים לדחיפה על גזרי סינדרלה. בשנת 1958, בגיל 18, זכה במלגה לסנט קטרינס קולג', באוניברסיטת קיימברידג', שם למד ספרות אנגלית. מאז הוא מונה לעמית כבוד של הקולג'. בזמן לימודיו בקיימברידג', מקלן הופיע ב-23 מחזות במשך 3 שנים.
קריירה בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הופעת הבכורה המקצועית של מקלן על הבמה הייתה בקובנטרי ב-1961, ובתיאטרון וסט אנד בשנת 1964. בשנת 1966 הופיע בסרטו הראשון, The Bells of Hell Go Ting-A-Ling-A-Ling, אשר לא הושלם. על הסרט הרוויח 4,000 לירות שטרלינג.
התפקיד בו התפרסם לראשונה היה אדוארד השני מלך אנגליה, במחזהו של כריסטופר מרלו "אדוארד השני" בשנת 1969. ההפקה הייתה שנויה במחלוקת בשל סצנות העינוי המפורשות בה וההומוסקסואליות הנרמזת ממנה. בשנת 1972 הקים את "חברת השחקנים" עם חברו אדוארד פת'רברידג', תפקיד שהביא לו מוניטין כדובר השחקנים והתיאטרון הבריטי בכלל. בין 1974 ל- 1978 גילם מספר תפקידים בחברת התיאטרון האנגלית Royal Shakespeare, בהם במחזות "רומיאו ויוליה", "מקבת'" ובמחזה "האלכימאי" של בן ג'ונסון, בהפקתו של טרבור נאן.
בשנת 1979 כיכב מקלן בברודוויי במחזה "עקומים" (Bent), מחזה על גבר הומוסקסואל במחנות ההשמדה הנאציים. חרף תפקידו במחזה, אשר הביא לידיעת הציבור את רדיפת ההומוסקסואלים בגרמניה הנאצית, מקלן לא "יצא מהארון" בשלב זה. הוא השתתף בשתי הפקות נוספות של המחזה בשנים מאוחרות יותר: בשנת 1990 בהפקה של התיאטרון המלכותי הלאומי, ובשנת 1997 בתפקיד משנה בסרט המבוסס על המחזה.
בשנת 1980 גילם את אנטוניו סליירי במחזה "אמדאוס" בברודוויי, עליו קיבל את פרס טוני. בשנת 1982 גילם את וולטר, מבוגר עם פיגור שכלי, במחזה טלוויזיוני בערוץ 4 הבריטי. הופעה זו הקנתה לו קהל מעריצים חדש, אם כי טרם היה מוכר למרבית הציבור האמריקני.
בשנת 1994 העלה מקלן הצגת יחיד, "A Knight Out". המופע הצליח מאוד, ורץ עד היום. בשנת 2004 גילם את האלמנה טוונקי במחזה "אלאדין", ובכך הגשים את חלומו לגלם אישה.
קריירה בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקלן התחיל את קריירת הקולנוע שלו בסוף שנות השישים, אך רק בשנות התשעים הפך לשחקן מוכר בתחום, בעקבות הופעתו במספר שוברי קופות בהוליווד. בשנת 1993 השתתף בסרט "קשר בכל מחיר". באותה שנה השתתף במיני-סדרת הטלוויזיה "סיפורי סן פרנסיסקו", המבוססת על ספרו של ארמיסטד מופין, ובסרט "אחרון גיבורי הפעולה" לצדו של ארנולד שוורצנגר. הוא אף גילם תפקיד ראשי בסרט הטלוויזיה "And the Band Played On", המספר על גילוי נגיף האיידס.
בשנת 1995 גילם את ריצ'רד השלישי בסרט באותו שם, בו היה שותף גם לכתיבת התסריט ולהפקה. על הופעתו בסרט קיבל שבחים רבים, ואף מועמדות לפרס גלובוס הזהב ופרס באפטא. בשנת 1998 שיחק בסרט "תלמיד מצטיין מדי", ובאותה שנה גילם את דמותו של ג'יימס וייל, במאי הסרטים "פרנקנשטיין" ו"הרואה ואינו נראה", בסרט "אלים ומפלצות". על סרט זה היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.
מקלן זכה לשיא פרסומו כאשר גילם תפקידים ראשיים בסרטים שוברי קופות בהוליווד. הוא חזר לעבוד עם בריאן סינגר, במאי "תלמיד מצטיין מדי", בסרטים "אקס-מן", "אקס-מן 2" ו"אקס-מן 3: המפלט האחרון", בהם גילם את דמותו של מגנטו[4]. בזמן צילומי "אקס מן" לוהק לתפקיד גנדלף בשלושת סרטי "שר הטבעות" של פיטר ג'קסון ("שר הטבעות: אחוות הטבעת", "שר הטבעות: שני הצריחים" ו"שר הטבעות: שיבת המלך")[5]. מקלן זכה לשבחים על משחקו בסרטים אלו, ואף היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על הסרט "אחוות הטבעת"[6].
בשנת 2002 הוצע לו את תפקיד אלבוס דמבלדור, בסדרת סרטי הארי פוטר, כמחליף לריצ'רד האריס שגילם את דמותו של דמבלדור בסרט הראשון ובסרט השני, והיה אמור להמשיך גם בסרטים הבאים אך נפטר באותה שנה[7]. אך הוא סירב לבסוף.
בשנת 2006 גילם את סר לי טיבינג בסרט "צופן דה וינצ'י", המבוסס על ספרו של דן בראון[8].
ב-2007 כיכב בסרטים "אבק כוכבים" ו"מצפן הזהב"[9][10]. ב-2008 כיכב בסרט הטלוויזיה "המלך ליר", המבוסס על מחזה מאת ויליאם שייקספיר[11]. בשנים 2012–2014 שיחק בטרילוגיית סרטי "ההוביט" של פיטר ג'קסון, בתפקיד הקוסם גנדלף. בשנים 2013–2016 שיחק בסדרה הקומית "מרושעות"[12].
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1965: מהומה רבה על לא דבר
- 1965: Trelawney of the "Wells"
- 1967: ההבטחה
- 1969: אדוארד השני
- 1971: המלט
- 1972: 'Tis Pity She's a Whore
- 1974: דוקטור פאוסטוס
- 1975: המלך ג'ון
- 1976: רומיאו ויוליה
- 1976: אגדת חורף
- 1976-1977: מקבת'
- 1977: האלכימאי
- 1977: Every Good Boy Deserves Favour
- 1978: שלוש אחיות
- 1979: עקומים
- 1980: אמדאוס
- 1984: קוריולנוס
- 1984: Wild Honey
- 1985: גן הדובדבנים
- 1985: The Duchess of Malfi
- 1985: The Real Inspector Hound
- 1989: אותלו
- 1990: ריצ'רד השלישי
- 1992: הדוד וניה
- 1997: פיטר פן
- 1997: אויב העם
- 1998: Present Laughter
- 2004: אלאדין
- 2006: The Cut
- 2007: המלך ליר
- 2007: השחף
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1985: הרבה ולא כלום
- 1989: סקנדל[13]
- 1993: אחרון גיבורי הפעולה
- 1993: קשר בכל מחיר
- 1994: הצל
- 1995: ג'ק ושרה
- 1995: ריצ'רד השלישי
- 1997: עקומים
- 1997: איימי פוסטר והאיש מהים
- 1998: אלים ומפלצות
- 1998: תלמיד מצטיין מדי
- 2000: אקס-מן
- 2001: שר הטבעות: אחוות הטבעת
- 2002: שר הטבעות: שני הצריחים
- 2003: אקס-מן 2
- 2003: שר הטבעות: שיבת המלך
- 2005: קרוסלת הקסמים
- 2006: צופן דה וינצ'י
- 2006: אקס-מן 3: המפלט האחרון
- 2006: חיים בזרם
- 2007: אבק כוכבים
- 2007: מצפן הזהב
- 2012: ההוביט: מסע בלתי צפוי
- 2013: ההוביט: מפלתו של סמאוג
- 2014: אקס-מן: העתיד שהיה
- 2014: ההוביט: קרב חמשת הצבאות
- 2015: מר הולמס[14]
- 2017: היפה והחיה[15]
- 2018: הכל אמת
- 2018: קרקס החיות – דיבוב
- 2019: השקרן הטוב
- 2019: קאטס
- 2023: המבקר (אנ')
- TBA: Frank and Percy
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1982: סקרלט פימפרנל (אנ') – סרט טלוויזיה
- 1993: סיפורי סן פרנסיסקו) (אנ') – מיני סדרה
- 2003: משפחת סימפסון
- 2009: האסיר) (אנ') – מיני סדרה
- 2012: דוקטור הו
- 2015: המלביש – סרט טלוויזיה של BBC Two
- 2018: איש משפחה
- 2024: טד – המְסַפֵּר (Narrator)
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס לורנס אוליבייה לשחקן השנה בהפקה מחודשת (1977)
- פרס לורנס אוליבייה לשחקן השנה בהפקה מחודשת (1984)
- פרס לורנס אוליבייה לשחקן השנה במחזה חדש (1979)
- פרס לורנס אוליבייה להופעה הטובה ביותר בקומדיה (1978)
- פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע (2003)
- פרס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר (1991)
- פרס דרמה דסק לשחקן מצטיין במחזה (1981)
- Empire Icon Award (2010)
- פרס דרמה דסק להצגת יחיד (1984)
- פרס סאטורן לשחקן המשנה הטוב ביותר (2001)
- פרס גילדת שחקני המסך לשחקן המשנה הטוב ביותר (2001)
- פרס סטיבן קולזק של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה (1993)
- פרס טוני לשחקן הטוב ביותר במחזה (1981)
- פרס סאטורן לשחקן המשנה הטוב ביותר (1998)
- פרס דונוסטיה (2009)
- פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לשחקן הטוב ביותר (1998)
- פרס אנני לדיבוב הטוב ביותר (2006)
- פרס בחירת המבקרים לליהוק הטוב ביותר (2003)
- פרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה – סדרה, מיני סדרה או סרט טלוויזיה (1996)
- פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקן הטוב ביותר (1996)
- פרס מיוחד של אגודת התאטרון של לונדון
- Knight Bachelor
- מפקד במסדר האימפריה הבריטית
- פרס מעגל המבקרים להצטיינות באמנויות
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של איאן מקלן
איאן מקלן, ברשת החברתית פייסבוק
איאן מקלן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
איאן מקלן, ברשת החברתית אינסטגרם
איאן מקלן, ברשת החברתית טיקטוק
איאן מקלן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- איאן מקלן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
איאן מקלן, באתר AllMovie (באנגלית)
איאן מקלן, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- איאן מקלן, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
איאן מקלן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
איאן מקלן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
איאן מקלן, באתר Discogs (באנגלית)- איאן מקלן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אמיר קמינר, איאן מקלן: "שרלוק הולמס לא היה הומו", באתר ynet, 12 באוקטובר 2015

- שירית גל, איאן מק'קלן: "ילדים לא מאמינים שגנדלף בא לדבר איתם על סקס", באתר ynet, 1 באפריל 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רן גפן, איאן מק׳קאלן במקום יוסי בנאי, חדשות, 4 באוגוסט 1986
- ^ הגרדיאן, תואר כבוד בריטי לקיילי מינוג ואיאן מקלן, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2007
- ^ סוכנויות הידיעות, איאן מקלן מאשים את הכנסייה בהומופוביה, באתר הארץ, 16 ביולי 2008
איתמר זהר, איאן מקלן: יש כל כך הרבה הומואים בהוליווד, אבל בקולנוע הם לא קיימים, באתר הארץ, 24 במאי 2018 - ^ אורי קליין, מוטאנטים בערפל, באתר הארץ, 26 ביוני 2003
- ^ שירי לב-ארי, ביקור חוזר בארץ התיכונה, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2001
אורי קליין, מיתולוגיה פרטית, הרחק מהוליווד, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2001 - ^ גואל פינטו, 13 מועמדויות לאוסקר ל"שר הטבעות", באתר הארץ, 12 בפברואר 2002
- ^ עכבר העיר, איאן מקלן יגלם את פרופ' דמבלדור ב"הארי פוטר", באתר הארץ, 29 בדצמבר 2002
- ^ אורי קליין, זה בסך הכל בידור, באתר הארץ, 18 במאי 2006
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, מומלץ לאוהבי "הנסיכה הקסומה", באתר הארץ, 30 בספטמבר 2007
- ^ צ'רלס מקגרת, הניו יורק טיימס, איבדו את הצפון, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2007
- ^ אלן ריידינג, ניו יורק טיימס, האנושיות היא החשובה, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2007
- ^ רותה קופפר, הסדרה "מרושעות" - עוד אין סיבה לעלוז, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2013
- ^ חיים ברעם, מציצנות פוריטאנית - "סקנדאל" (בריטניה, 1988), במאי: מייקל קאטון, שחקנים: ג'ון הרט, ברידג'ט פונדה, איאן מקלן, ג'ואן ואלי־קילמר, כל העיר, 14 ביולי 1989
- ^ אורי קליין, אפילו שרלוק הולמס לא היה מצליח לפענח את הסרט, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2015
- ^ אגדות לפסח, באתר גלובס, 6 באפריל 2017
| פרס אוליבייה לשחקן השנה במחזה חדש | |
|---|---|
|
| פרס לורנס אוליבייה להופעה הטובה ביותר בקומדיה | |
|---|---|
|
| פרס לורנס אוליבייה לשחקן הטוב ביותר | |
|---|---|
|
| פרס גילדת שחקני המסך לשחקן המשנה הטוב ביותר בסרט קולנוע | ||
|---|---|---|
| 1994-2009 | מרטין לנדאו (1994) • אד האריס (1995) • קובה גודינג ג'וניור (1996) • רובין ויליאמס (1997) • רוברט דובאל (1998) • מייקל קיין (1999) • אלברט פיני (2000) • איאן מקלן (2001) • כריסטופר ווקן (2002) • טים רובינס (2003) • מורגן פרימן (2004) • פול ג'יאמטי (2005) אדי מרפי (2006) • חאווייר ברדם (2007) • הית' לדג'ר (2008) • כריסטוף ואלץ (2009) | |
| 2010-היום | כריסטיאן בייל (2010) • כריסטופר פלאמר (2011) • טומי לי ג'ונס (2012) • ג'ארד לטו (2013) • ג'יי קיי סימונס (2014) • אידריס אלבה (2015) • מהרשלה עלי (2016) • סם רוקוול (2017) • מהרשלה עלי (2018) • בראד פיט (2019) • דניאל קלויה (2020) • טרוי קוטסור (2021) • ג'ונתן קי קואן (2022) • רוברט דאוני ג'וניור (2023) • קירן קאלקין (2024) | |
| פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לשחקן הטוב ביותר | |
|---|---|
|
- אישים זוכי פרס אוליבייה
- שחקני קולנוע וטלוויזיה אנגלים
- שחקני תיאטרון אנגלים
- להט"בים בריטים
- זוכי פרס טוני: שחקנים
- אבירים בריטים
- מפקדים במסדר האימפריה הבריטית
- זוכי פרס גילדת שחקני המסך - שחקנים
- פעילים למען זכויות להט"ב בבריטניה
- חברים במסדר עמיתי הכבוד
- חברי הלהקה השייקספירית המלכותית
- חברי התיאטרון המלכותי הלאומי
- זוכי פרס גלובוס הזהב: טלוויזיה: שחקן משנה
- אישים זוכי פרס דרמה דסק
- זוכי פרס דונוסטיה
- אנגלים שנולדו ב-1939
- אישים זוכי פרסי איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס
- זוכי פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לשחקן הטוב ביותר
- זוכי פרס סאטורן לשחקן משנה בקולנוע