אליסון בקדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליסון בקדל
Alison Bechdel
Alison Bechdel at the Boston Book Festival.jpg
לידה 10 בספטמבר 1960 (בת 59)
לוק הייבן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק ציירת קומיקס, אמנית קומיקס, סופרת, מחברת רומנים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוברלין קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית אמריקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Fun Home, Are You My Mother? עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
dykestowatchoutfor.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אליסון בקדלאנגלית: Alison Bechdel[1]; נולדה ב-10 בספטמבר 1960) היא קריקטוריסטית אמריקאית המוכרת בעיקר בזכות רצועות הקומיקס "דייקס שכדאי להישמר מהן" (אנ'). היא זכתה להצלחה בשנת 2006 עם ספר הזיכרונות הגרפי "Fun Home" (אנ'), אשר זכה ב-2013 לעיבוד כמחזמר וזכה בפרס טוני למחזמר הטוב ביותר.[2] בשנת 2012, היא הוציאה לאור את ספר הזיכרונות הגרפי השני שלה "האם את אמא שלי?" (אנ'). היא זוכת פרס עמיתי מקארתור.[3] בקדל ידועה גם כמי שהמציאה את מבחן בקדל, הבודק את רמת הייצוג של נשים בסרטי קולנוע עלילתיים.[4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקדל נולדה בלוק הייבן שבפנסילבניה. היא הבת של הלן אוגוסטה (לבית פונטנה, 1933-2013)[5] וברוס אלן בקדל (1936-1980).[6] יש לה שני אחים, ברוס "כריסטיאן" בקדל השני וג'ון בקדל, נגן מקלדת שעבד עם להקות רבות, כולל קילינג ג'וק ומיניסטרי. משפחתה הייתה קתולית. אביה היה חייל צבא ותיק שהוצב במערב גרמניה. הוא גם היה מורה לאנגלית בבית ספר תיכון, עבד במשרה מלאה והפעיל בית הלוויות במשרה חלקית. אמה הייתה שחקנית ומורה. שני הוריה תרמו לקריירה שלה כקריקטוריסטית.[7] בקדל חשפה בספרה הראשון שאביה היה הומוסקסואל בארון כל חייו עד שהתאבד בגיל 44.[8]

בקדל עזבה את בית הספר התיכון שנה לפני הסיום ולמדה בסיימון רוק קולג' בין השנים 1977–1979. זמן קצר לאחר מכן עברה לאוברלין קולג' וסיימה את לימודי התואר הראשון באמנות חזותית ובתולדות האמנות בשנת 1981.[7]

בקדל יצאה מהארון כלסבית בגיל 19, ארבעה חודשים לפני שאביה מת.[9] המיניות והמגדר הנון-קונפורמיסטי שלה הם חלק גדול מהמסר הבסיסי של עבודתה. היא בחרה כדבריה להיות "לסבית מקצועית" בעקבות חייו הסודיים של אביה.[9]

בפברואר 2004 נישאה בקדל לאיימי רובין, בת זוגה מאז 1992, בטקס אזרחי בסן פרנסיסקו. עם זאת, כל הרישיונות לנישואים חד-מיניים בסן פרנסיסקו מאותה תקופה בוטלו לאחר מכן על ידי בית המשפט העליון של קליפורניה (אנ'). בקדל ורובין נפרדו בשנת 2006. זמן קצר לאחר מכן עברה לגור יחד עם בת זוגה הציירת הולי ריי טיילור[10] במשך שבע וחצי שנים לפני נישואיהן ביולי 2015.[11] היא גרה בוולטון שבוורמונט, בבית שקנתה עוד ב־1996, והוסיפה לו סטודיו לעבודה.[10]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליסון בקדל חותמת בלונדון על ספרה, 2006

בקדל עברה למנהטן בקיץ 1981 ונרשמה לכמה בתי ספר לאמנות, אך לא התקבלה. היא עבדה בעבודות משרדיות רבות בתעשיית ההוצאה לאור.

היא התחילה לצייר את "דייקס שכדאי להישמר מהן" מציור יחיד.[12] מכר שלה המליץ לה לשלוח את עבודתה לעיתון הפמיניסטי "WomaNews" (אנ'), שפרסם את עבודתה הראשונה בגיליון יוני 1983. בקדל עברה בהדרגה מהציורים המוקדמים שלה לרצועת קומיקס.[13] "דייקס שכדאי להישמר מהן" הפך לסדרה של כרזות וגלויות, שנתנו לקוראים מבט חטוף על הקהילה הלסבית העירונית.[7]

בשנים הראשונות, "דייקס שכדאי להישמר מהן" הורכב מרצועות ללא קשר ביניהן, ללא דמויות קבועות או קו עלילה המשכי. אך, עם הזמן החל להתמקד בקבוצה קבועה של דמויות לסביות. בשנת 1986 הוציאה לאור חברת Firebrand Books אוסף של הרצועות עד אז.[13] "דייקס שכדאי להישמר מהן" הוא מקורו של "מבחן בקדל", מדד נפוץ בדיון על תרבות הקולנוע.

ב-1988 היא פתחה ברצועת קומיקס באורך עמוד שעסק בצוות של עיתון קווירי בשם "משרתים למטרה", עבור הירחון "אדבוקט". בקדל כתבה ושרטטה רצועות קומיקס אוטוביוגרפיות ואיירה למגזינים ולאתרי אינטרנט. היא הפכה לקריקטוריסטית במשרה מלאה בשנת 1990.

כיום בקדל עובדת עם העיתון השבועי "סוון דייז" (אנ'), הממוקם בוורמונט. ב־2017 הייתה הקריקטוריסטית השלישית שזכתה לעיטור הקריקטוריסטית של ורמונט.[14]

רומנים גרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Fun Home[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 פרסמה בקדל את "Fun Home: A familiy tragicomic", רומן גרפי אוטוביוגרפי טרגי-קומי, המתעד את ילדותה ואת השנים שקדמו להתאבדותו של אביה ואחריה. הרומן הגרפי עוקב אחר יחסיה עם הוריה בעבר ובהווה, בפרט עם אביה. בנוסף לכך, ספר זכרונות זה מתאר את הקשיים שעומדים בפני אנשים כאשר הם יוצאים מהארון.[15] הספר זכה לתשומת לב רבה בקרב המיינסטרים יותר מאשר עבודותיה המוקדמות של בקדל. ביקורות הופיעו ב"אנטרטיינמנט ויקלי", ב"פיפל" וב"ניו יורק טיימס".[16] הספר הוביל שבועיים ברשימת רבי המכר בקרב ספרי עיון של "ניו יורק טיימס".[17][18]

הספר הוכתר כאחד הספרים הטובים ביותר של 2006 על ידי מקורות רבים, כולל "ניו יורק טיימס",[19] אמזון,[20][21] "הטיימס" הבריטי,[22] "פבלישרס ויקלי" (אנ'),[23] "סלון" (אנ'),[24] "ניו יורק",[25] ו"אנטרטיינמנט ויקלי".[25]

הספר היה מועמד סופי לפרס מעגל מבקרי הספרות הלאומי (אנ') לשנת 2006 לספרי זיכרונות / אוטוביוגרפיה.[26][27] הוא גם זכה בפרס אייזנר עבור יצירה מבוססת על סיפור אמיתי ב-2007[28] והיה מועמד לפרס האלבום הגרפי הטוב ביותר, ובקדל הייתה מועמדת לסופר/אמן הטוב ביותר של פרס אייזנר.[29]

"Fun home" קיבל עיבוד כמחזמר אוף ברודוויי והוצג לראשונה בתיאטרון הציבורי ב-30 בספטמבר 2013 ונפתח לקהל הרחב ב-22 באוקטובר 2013.[30][31] המלחינה ג'נין טסורי (אנ') והמחזאית ליסה קרון עשו היסטוריה כאשר לראשונה צוות שכולו נשי זכה בפרס טוני למחזמר הטוב ביותר.[32] במקור תוכנן המחזמר לרוץ עד נובמבר 2013, לאחר שתי הארכות רץ עד ינואר 2014. המחזמר הוצג בתיאטראות ברודוויי עד ספטמבר 2016. המחזמר של ברודוויי זכה בחמישה פרסי טוני, בהם המחזמר הטוב ביותר וההופעה הטובה ביותר על ידי שחקן בתפקיד ראשי במחזמר, המוזיקה/שירים המקוריים ביותר שנכתבו עבור התיאטרון, המחזה הטוב ביותר, והבימוי הטוב ביותר.[33]

בשנת 2014 שקל בית הנבחרים של קרוליינה הדרומית, הרפובליקני ברובו, לקצץ את התקציב המיועד למכללת צ'ארלסון (אנ') ב-52,000 $ כגובה עלות תוכנית הקריאה בקיץ כעונש על בחירת "Fun Home" לתוכנית.[34] הנציגים הרפובליקנים טענו שהוא "פורנוגרפי" ו"מעודד לסביות".[35][36]

האם את אמא שלי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקדל השעתה את עבודה על "דייקס שכדאי להישמר מהן" ב-2008 כדי שתוכל לעבוד על ספר הזכרונות הגרפי השני שלה, "האם את אמא שלי?", אשר יצא לאור במאי 2012.[37] בספר זה היא התמקדה ביחסיה עם אמה.[38]

העלילה הדרמטית של הסיפור היא רב-שכבתית ומתחלקת לכמה חוטים נרטיביים:

  • שיחות הטלפון של בקדל עם אמה בהווה.
  • זכרונותיה של בקדל על יחסיה עם אמה לאורך כל חייה, החל מהילדות.
  • המפגשים הטיפוליים של בקדל, שתוכנם העיקרי מורכב מניתוח מערכת היחסים עם אמה.
  • תיאורים פרי מחקר היסטורי ועתירי דמיונה של בקדל של הפסיכואנליטיקן דונלד ויניקוט והסופרת וירג'יניה וולף, טקסטים מן הכתבות הפסיכואנליטיות של אליס מילר, ועבודתו של זיגמונד פרויד.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Fun home" היה אחד מעשרת ספרי השנה הטובים ביותר לשנת 2006 של מגזין טיים
  • פרס אייזנר לצירה הטובה ביותר המבוססת על סיפור אמיתי בשנת 2007[39]
  • פרסי סטונוול - הפרס על שם ישראל פישמן ליצירה לא בדיונית בשנת 2007[40]
  • מלגת גוגנהיים, 2012[39]
  • פרס ביל וייטהד (אנ') עבור מפעל חיים בשנת 2012.
  • פרס המחנך לשנת 2013 של הפורום הבינלאומי לחינוך פסיכואנליטי
  • מלגת מקארתור בשנת 2014[3]
  • פרס חבר הנאמנים של למבדה למצוינות בספרות בשנת 2014[41]
  • פרס מכון אריקסון למצוינות בתקשורת בנושא בריאות הנפש בשנת 2015[42]
  • על תרומתה יוצאת הדופן לאמנות הקומיקס, אגודת הקומיקס (אנ') הכתירה את בקדל כאחת מ-12 נשים קריקטוריסטיות הראויות להכרה על מפעל חיים.[43]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליסון בקדל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Alison Bechdel Audio Name Pronunciation". TeachingBooks.net.  (mp3)
  2. ^ "Tony Awards: ‘Fun Home’ Wins Best Musical and ‘The Curious Incident of the Dog in the Night-Time’ Best Play". 
  3. ^ 3.0 3.1 Lee, Felicia R. (17 בספטמבר 2014). "MacArthur Awards Go to 21 Diverse Fellows". The New York Times. 
  4. ^ מי המציאה את מבחן בכדל?, באתר "הקוראת הראשונה" של שלומית עוזיאל, 5 ביולי 2016
  5. ^ "Helen Bechdel Obituary - Bellefonte, Pennsylvania | Wetzler Funeral Home, Inc". Wetzlerfuneralhome.com. 14 במאי 2013. 
  6. ^ "Alison Bechdel". Gale Biography in Context. 
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 "Alison Bechdel." Gay & Lesbian Biography. Ed. Michael J. Tyrkus and Michael Bronski. Detroit: St. James Press, 1997. Literature Resource Center. Web. 8 Mar. 2016.
  8. ^ Oliver Burkeman, ‏A life stripped bare, באתר הגרדיאן, ‏16 באוקטובר 2006 (באנגלית)
  9. ^ 9.0 9.1 Lesbian Cartoonist Alison Bechdel Countered Dad's Secrecy By Being Out And Open, באתר NPR, ‏17 באוגוסט 2015 (באנגלית)
  10. ^ 10.0 10.1 "Drawn From Life", באתר הניו יורקר, 22 באפריל 2012 (באנגלית)
  11. ^ Teeman, Tim. "Lesbian Desire, a Father’s Suicide and 12 Tony Noms: Alison Bechdel on ‘Fun Home'" Thedailybeast.com, April 29, 2015
  12. ^ The Indelible Alison Bechdel: Confessions, Comix, and Miscellaneous Dykes to Watch Out For (Firebrand Books, 1998), p. ??
  13. ^ 13.0 13.1 Bechdel, Alison. "Frivolous, Aimless Queries". 
  14. ^ Hallenbeck, Brent (28 במרץ 2016). "Alison Bechdel named Vermont Cartoonist Laureate". Burlington Free Press. 
  15. ^ Killacky, John R. "Alison Bechdel: graphic alchemist." The Gay & Lesbian Review Worldwide 19.5 (2012): 44+. Literature Resource Center. Web. 8 Mar. 2016.
  16. ^ Wilsey, Sean (18 ביוני 2006). "The Things They Buried". The New York Times. 
  17. ^ "July 9, 2006 Hardcover Nonfiction Best Sellers". The New York Times. 9 ביולי 2006. 
  18. ^ "July 16, 2006 Hardcover Nonfiction Best Sellers". The New York Times. 16 ביולי 2006. 
  19. ^ "100 Notable Books of the Year". The New York Times. 3 בדצמבר 2006. 
  20. ^ "Best Books of 2006: Editors' Top 50". amazon.com. 
  21. ^ "Best of 2006 Top 10 Editors' Picks: Memoirs". amazon.com. 
  22. ^ Gatti, Tom (16 בדצמבר 2006). "The 10 best books of 2006: number 10—Fun Home". The Times (London). 
  23. ^ "The First Annual PW Comics Week Critic's Poll". Publishers Weekly Online (Publishers Weekly). 19 בדצמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-January 23, 2007. 
  24. ^ Miller, Laura; Hillary Frey (12 בדצמבר 2006). "Best debuts of 2006". salon.com. אורכב מ-המקור ב-2008-05-12. 
  25. ^ 25.0 25.1 Bonanos, Christopher; Logan Hill; Jim Holt (18 בדצמבר 2006). "The Year in Books". New York. ארכיון ארכיון מהמקור מ-December 13, 2006. 
  26. ^ Getlin, Josh (21 בינואר 2007). "Book Critics Circle nominees declared". Los Angeles Times. 
  27. ^ "NBCC Awards Finalists". National Book Critics Circle website. אורכב מ-המקור ב-2006-10-02. 
  28. ^ "The 2007 Eisner Awards: Winners List". San Diego Comic-Con website. אורכב מ-המקור ב-2010-11-14. 
  29. ^ "The 2007 Eisner Awards: 2007 Master Nominations List". San Diego Comic-Con website. אורכב מ-המקור ב-August 8, 2007. 
  30. ^ "The Verdict: Critics Review Jeanine Tesori-Lisa Kron Musical Fun Home at the Public Theater". Playbill. 23 באוקטובר 2013. 
  31. ^ Ben Btantley (12 בינואר 2014). "‘Fun Home,’ a New Musical at the Public Theater". The New York Times. 
  32. ^ Purcell, Carey (7 ביוני 2015). "Fun Home Duo Make History as First All-Female Writing Team to Win the Tony". Playbill. 
  33. ^ Pedersen, Erik. "ony Award Winners 2015 - Full List: ‘Fun Home,’ ‘Curious Incident Of The Dog In The Night-Time’ Lead The Way". Deadline Hollywood. 
  34. ^ Seanna, Adcox (19 בפברואר 2014). "SC lawmakers vote to punish colleges' book choices". San Francisco Chronicle. Associated Press. אורכב מ-המקור ב-February 26, 2014. 
  35. ^ Borden, Jeremy (20 בפברואר 2014). "Palmetto Sunrise: College of Charleston dollars cut for ‘promotion of lesbians’". The Post and Courier (Charleston, SC). אורכב מ-המקור ב-February 21, 2014. 
  36. ^ "College students object to reading bestselling, 'pornographic' memoir | Minnesota Public Radio News". Mprnews.org. 1 בספטמבר 2015. 
  37. ^ "Bechdel’s ARE YOU MY MOTHER gets 100K first printing". The Beat: The News Blog of Comics Culture. 4 בינואר 2012. 
  38. ^ Garner, Dwight (20 ביולי 2007). "Stray Questions for: Alison Bechdel". The New York Times. 
  39. ^ 39.0 39.1 Kennedy, Martha H. (2018). Drawn to purpose : American women illustrators and cartoonists. Hayden, Carla Diane, 1952-. Jackson, Mississippi: Library of Congress. עמ' 182–183. ISBN 9781496815927. OCLC 993601764. 
  40. ^ "ALA | Stonewall Book Awards|website=www.ala.org". 
  41. ^ "Winners of the 26th Annual Lambda Literary Awards Announced". Lambda Literary (באנגלית). 
  42. ^ "Erikson Institute Prize for Excellence in Mental Health Media". Austen Riggs Center. 
  43. ^ *Please enter your name. "12 Women in Comics Who Deserve Lifetime Achievement Recognition". Comicsalliance.com. אורכב מ-המקור ב-2016-08-01.