אלכסנדר איפסילנטי (הסבא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדרו איפסילנטי, שליט בוולאכיה ובמולדובה

אלכסנדר איפסילנטי או אלכסנדרוס איפסילנטיסיוונית: Αλέξανδρος Υψηλάντης, ברומנית: Alexandru Ipsilanti או Alexandru Vodă Ipsilanti;‏ 172513 בינואר 1805) היה וויווד פנריוטי. שליט ולאכיה בשנים 17751782, וכן בשנים 17961797, ובנוסף שליט נסיכות מולדובה בשנים 17861788. נכדו, אלכסנדר איפסילנטי גיבור מלחמת העצמאות היוונית נושא שם זהה.

איפסילנטי, בנו של יואניס איפסילנטי, נולד בקונסטנטינופול למשפחת דרגומנים מהאצולה הפנריוטית והצטרף כמקובל אצל בני משפחתו ומעמדו לפקידות השלטונית העות'מאנית. היה מלומד ושלט בשפות טורקית, יוונית, צרפתית, איטלקיה, ערבית ופרסית ובשלבים מאוחרים יותר למד שפות של נתיניו.

בשנת 1774, כדיפלומט בשירות השער הנשגב, איפסילנטי נטל חלק בחתימה על הסכם קוצ'וק קאינרג'ה, שנה מאוחר יותר, בזכות השירות שנתן, זכה למינוי של הדרגומן הראשי ובהמשך אותה שנה, לאחר נסיגת הכוחות הרוסים מבוקרשט הוענק לו הכס של ולאכיה (שהיה פנוי מאז פלישתם של הרוסים ב-1771), תפקיד בו החזיק עד פברואר 1782. בדצמבר 1786 הוכתר נסיך של מולדובה ובאוגוסט 1796 בשנית נסיך ולאכיה. ב-1785, הגיש תוכנית לעצמאותה של יוון לקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה וליקטרינה הגדולה הרוסית.

במהלך שלטונו בוולאכיה, איפסילנטי יזם שורה של רפורמות. ב-1780 פורסם אוסף חוקים המבוססים על החוקים המקובלים הביזנטים, במטרה לתקן פגמים בחוק שהיה נהוג עד אז ולארגן את השירות הציבורי ומערכת המיסוי, קודקס החוקים של איפסילנטי מהווה פריצת דרך משום שהוא כלל גם חוק אזרחי ולא רק חוק כנסייתי וחוק פלילי. בנוסף, הקים בתי משפט אזרחיים בכל מחוז ומחוז ועשה רפורמה במערכת החינוך. פעולות אלו נתקלו בהתנגדות מצד הבויארים השמרנים. נחשב לאחד השליטים הטובים שבין הפנריוטים שהנהיגו את הנסיכויות הרומניות ושלטונו תואר על ידי אחדים כמעין "תור הזהב של ולאכיה" באותה תקופה. עם פרוץ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792), עמדו נסיכויות הדנובה בסכנה עקב הצטרפות האימפריה ההבסבורגית למלחמה ב-9 בפברואר 1788. איפסילנטי מונה כמפקד כל הכוחות העות'מאניים באזור. הצליח ליצור צבא מאומן היטב בהיקף של 60 גדודים שכללו 2 גדודי סרבים ובולגרים, והשאר יוונים.

יש טענות בלתי מוכחות שאיפסילנטי שקל ברית עם אוסטריה, ונהל משא ומתן עם שליחיו של הקיסר יוזף השני. כאשר האוסטרים כבשו את יאשי, כל המגעים חדלו ואיפסילנטי הוחזק במעצר בברנו עד לחתימת חוזה סיסטובה (סתיו 1791).

בשנת 1805 חזר לאיסטנבול. באותה שנה פרצה המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812) ובנו קונסטנטין איפסילנטי ערק לרוסים עובדה שגרמה למתיחות ביחסיו עם בנו. הסולטאן הטורקי זעם על ההתנהגות והורה לעצור ולכלוא את אלכסנדר. כעבור כמה ימים לאחר עינויים הורה על עריפת ראשו של איפסילנטי והחרמת רכושו הרב.

בנו, קונסטנטין איפסילנטי, היה אף הוא שליט נסיכות מולדובה ושליט ולאכיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר איפסילנטי בוויקישיתוף