אלכסנדר לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר לוי
אין תמונה חופשית
לידה 21 בדצמבר 1883
ברלין, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1942 (בגיל 58 בערך)
אושוויץ, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות בית הפגודה, בית אוסישקין (תל אביב) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלכסנדר לוי (21 בדצמבר 1883, ברלין - 1942, אושוויץ) היה אדריכל יהודי-גרמני שפעל בארץ ישראל, בגרמניה ובצרפת במחצית הראשונה של המאה ה-20.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הפגודה בתל אביב
בית קליינר (האדמירליות), רח' אלנבי 11
בית ליפשיץ, גאולה 44
בית אוסישקין, הירקון 52

נולד בברלין למשפחת תעשייני טקסטיל. עם סיום לימודיו התיכוניים גמר בליבו להיות אדריכל ולשם כך השתלם תחילה, במשך שלוש שנים, בנגרות, ולאחר מכן למד אדריכלות בעיר הולדתו. חמש שנים לאחר תחילת עבודתו כאדריכל, בשנת 1912, הפך למתכנן ראשי במשרד בו עבד בברלין.

כבר מראשית דרכו המקצועית תרם מכוחו למאמץ הציוני: בשנת 1908 הציע לארתור רופין את שירותיו, ובשנת 1912 תיכנן לוי ארבע תוכניות לדיור עולים בארץ ישראל, הציע הצעות לפיתוח נמל יפו, אבות-טיפוס לבתי מגורים ובית מלון. הוא התמודד על מספר משרות שהלמו את כישוריו במשרד הארץ ישראלי, אך לא זכה בהן. בשנת 1919 ייסד את "אגודת בוני ארץ ישראל" (Palastina-Baugesellschaft), אשר קידמה רעיונות של אדריכלים יהודים במערב אירופה לבנייה בארץ ישראל לקראת גם ההגירה לו ציפו. בו בזמן ניסתה האגודה לעניין אדריכלים יהודים מרחבי העולם בפרויקטים שונים בארץ ישראל. לוי יזם פרויקטים עתידיים רבים, כגון שכונה לפקידים בחיפה ובניה מודולרית, המונית ומהירה למעוטי יכולת.

לאחר מאמצים ממושכים עלה לוי לארץ ישראל בשנת 1920 והקים משרד קטן לתכנון ובניה. לוי תכנן, בין השאר, את ביתו של מנחם אוסישקין (רחוב אלנבי פינת רחוב הירקון) ואת בית הפגודה. (יש הטועים ומשייכים לו את הקמת חברת 'קדם' ששכנה בבנין 'בלה ויסטה', אך את 'קדם' ניהל, ופירק, המהנדס יוסף לוי[דרוש מקור]). בדומה לאדריכלים אחרים בני זמנו, בטרם פרץ הסגנון הבינלאומי, התאפיינו תכנוניו של לוי בסגנון אקלקטי, שכלל, בין השאר, קשתות מחודדות ומעקות משוננים. לוי גם כתב כנגד העדר חוקי בנייה בתל אביב וכנגד הבירוקרטיה של המוסדות המיישבים.

בעקבות קשיי קליטה, מחסור בעבודה וחילוקי דעות מקצועיים, עזב לוי את ארץ ישראל בשנת 1927 ושב לברלין, שם הצטרף לחברה קבלנית גדולה, בה עבד עד לשנת 1931. במהלך תקופה זו תיכנן מבני מגורים, מבני תעשייה ומסחר. בעקבות עליית הנאציזם עזב לוי את גרמניה בשנת 1932 וקבע את מקום מגוריו בפריז, צרפת. בפריז המשיך בעבודתו כאדריכל וכן המשיך לבקר את התנועה הציונית על מדיניות יישוב ארץ ישראל. לוי גם מתח ביקורת על יהדות מערב אירופה, שלדבריו לא תרמה דיה לפרויקט הציוני בפלשתינה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח לוי, בהיותו נתין גרמני, למחנה הסגר. הוא הגיש בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית, אולם זו נדחתה. ב-28 באוגוסט 1942 נשלח לוי למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נספה.

רשימת מבנים בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית משה אברמסון נחלת בנימין מס 6

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר לוי בוויקישיתוף