אלכסנדר שבצ'נקו

אלכסנדר שבצ'נקו
Олександр Шевченко
לידה	26 במאי 1883 (יוליאני); חרקוב, האימפריה הרוסית
פטירה	28 באוגוסט 1948 (בגיל 65); מוסקבה, ברה"מ
מקום קבורה	בית הקברות וגנקובו
מקום לימודים	אקדמיה ז'וליאן (1906); בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה (1909) ;
זרם באמנות	neo-primitivism, ריוניזם
הושפע על ידי	Jean-Paul Laurens, נאסרדין דינה, ולנטין סרוב, Dmytro Bezperchy

אלכסנדר ואסילביץ' שבצ'נקו (באוקראינית: Олександр Васильович Шевченко;‏ 24 במאי 1882 – 28 באוגוסט 1948 ) היה צייר ופסל מודרניסטי אוקראיני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1890 עד 1898, הוא לקח שיעורי ציור פרטיים אצל דמיטרו בזפרצ'י והועסק בסדנה שהפיקה תפאורות תיאטרון. לאחר מכן עבר למוסקבה ונכנס לאקדמיה הממלכתית לאמנות ותעשייה סטרוגנוב; סיים את לימודיו בשנת 1907. באותה שנה, הוא התקבל לבית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה, שם למד אצל ולנטין סרוב וקונסטנטין קורובין. ב־1905-1906, הוא בילה זמן מה בפריז באקדמיה ז'וליאן עם אטיין דינט וז'אן פול לורן. הוא גם עשה היכרות עם מיכאיל לריאונוב וחסידיו. בהשפעתם, הוא עבד בסגנונות הנאו-פרימיטיביסטיים. הוא גורש מבית הספר בשנת 1909.^[1]

לאחר 1911, הוא השתתף בתערוכות שערך "איגוד הנוער" (Soyuz Molodyozhi) בסנט פטרסבורג והשתתף בסלון מוסקבה הראשון. בשנת 1912, הוא ערך מופע מרכזי עם קבוצה מודרניסטית רדיקלית. בשנה שלאחר מכן פרסם ספרים על תורת האמנות: נאו-פרימיטיביות - התיאוריה, הישגיו ועקרונות הקוביזם ומגמות אחרות באמנות העולמית של כל הזמנים בעבודות אלה, הוא הגן על הספונטניות של אמנות עממית רוסית וסגנון הדפס פופולרי, וטוען שיש להם שורשים "מזרחיים.

מ-1913 עד 1921 השתתף בתערוכות שארגן כתב העת Mir Iskusstva (עולם האמנות). לתקופה קצרה הוא צייר בסגנון הקובו-פוטוריסטי. הוא נקרא לשירות על ידי הצבא ב-1914, אך לא גויס עד 1917, זמן קצר לפני מהפכת אוקטובר. לאחר מכן, הוא צורף ל"מדור לאמנויות פלסטיות", שהוקם על ידי הקומיסריון העממי החדש לחינוך והוצב לקולג' שלהם במוסקבה, שם עזר להנחות את הסדנה לאמנות עכשווית. מאוחר יותר, לימד ב-Vkhutemas והיה חבר בוועדות ממשלתיות רבות. בשנת 1920 הוא מונה למכון לתרבות אמנותית.

לאורך שנות ה-20 הוא השתתף קבוע בתערוכות בחסות המדינה; במיוחד תערוכת האמנות הרוסית הראשונה בברלין (1922). במהלך שנות ה-30 הוא נסע לאזרבייג'ן, גאורגיה וקזחסטן, יצר יצירות מזרחיות ואסף עדויות לתיאוריה שלו על מקורות האמנות הרוסית. האמן הטטרי, באקי אורמנצ'ה, היה אחד מתלמידיו.

לאחר 1941 עמד בראש המחלקה לציור באוניברסיטה הממלכתית לטקסטיל במוסקבה.

בשנותיו האחרונות הואשם ב"פורמליזם", אך הצליח להמשיך לצייר.