רפאל אלעזר בן טובו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אלעזר בן טובו)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי רפאל אלעזר הלוי אבן טובו
Pekudat elazar.png
שער ספרו "פקודת אלעזר", חלק ראשון
תאריך לידה ה'תקפ"ה
מקום לידה רבאט, מרוקו
תאריך פטירה כ"ג באדר א' ה'תרמ"ו (בגיל 61 בערך)
מקום פטירה ירושלים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים, חלקת המערביים
תאריך לידה לועזי 1825
תאריך פטירה לועזי 28 בפברואר 1886
מקום פעילות ירושלים
השתייכות העדה המערבית בירושלים; יהדות מרוקו
תחומי עיסוק הלכה, מנהגים
תפקידים נוספים רב עדת המערביים בירושלים
רבותיו רבי סעדיה מארג'י
תלמידיו הרב אברהם אביכזיר
בני דורו רבי דוד בן שמעון; הרב רפאל מאיר פאניז'ל; הרב יעקב שאול אלישר; הרב יצחק בן ואליד.
חיבוריו "פקודת אלעזר"

רבי רפאל אלעזר הלוי בן טובו (ה'תקפ"ה, 1825 לערך, רבאטכ"ג באדר א' ה'תרמ"ו 28 בפברואר 1886, ירושלים) היה מרבני עדת המערבים בירושלים במאה ה-19, שימש כדיין בבית הדין של העדה, וכרבה הראשי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברבאט שבמרוקו בשנת ה'תקפ"ה (1825) לערך. בצעירותו למד מפי רבי סעדיה מארג'י, לצד ידידו הרב דוד בן שמעון. בשנת ה'תרי"ח (1858), יצאו הרב בן טובו והרב בן שמעון במסע לכיוון ארץ ישראל, יחד עם כ-400 יהודים ממרוקו. במסעו שהה לתקופה קצרה בטנג'יר, שם התוודע אליו רב העיר מרדכי בן ג'ו[1] ובגיברלטר[2]. בבואו ארצה השתקע בירושלים, והתמנה לדיין בבית הדין של העדה המערבית על ידי חברו הרב בן שמעון, שכיהן אז כרב ואב בית הדין של העדה. עמד בקשרים טובים עם חכמי כל העדות בעיר, ובספרו מופיעים מחכמי העדות האשכנזית והספרדית. לאחר פטירת הרב בן שמעון, בשנת ה'תר"מ (1880), התמנה ר' אליעזר לכהן כרב תחתיו. בתפקיד זה כיהן כשש שנים, עד לפטירתו בכ"ג באדר א' ה'תרמ"ו (28 בפברואר 1886). נקבר בחלקת המערביים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. בהרובע היהודי שבעיר העתיקה קיים בית כנסת על שמו[דרוש מקור].

לרבי אלעזר נולדו שני ילדים, יעקב חי ורבקה. אחיו הרב אברהם הלוי בן טובו היה רב ברבאט.

בין תלמידיו נמנה הרב אברהם אביכזיר (שלימים הוציא את ספרו).

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלעזר חיבר את הספר "פקודת אלעזר" על השולחן ערוך חלק אורח חיים (שלושה חלקים). החלק הראשון יצא לאור כשנה לאחר פטירתו על ידי תלמידיו הרב אברהם אביכזיר והרב שמואל רפאל בוחבוט. בספר חיזק, בין השאר, את מנהגיהם של יהודי מרוקו, כנגד הערעור שיצא עליהם. לעומת זאת, כאשר היו מנהגים שחשב שמביאים לביטול הלכות, ביטלם. בראש הספר מכתב ברכה מהראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'ל וממחותנו אב בית הדין הספרדי בירושלים הרב יעקב שאול אלישר (לימים הראשון לציון), ובו שבחים על המחבר, וכן הספד עליו מהרב נחמן בטיטו (לימים יורשו בתפקיד רב העדה המערבית והראשון לציון).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיה ארזי הלבנון בערכו
  2. ^ בשו"ת "ויאמר יצחק" לר' יצחק בן וואליד (ח"א יו"ד סי' סח), ישנה תשובה אליו לגיברלטר משנה זו. הרב יוסף בן נאים ("מלכי רבנן" אות א', דף כג עמוד א) הסיק שמדובר בו, אולם באתר בית התפוצות נטען שאלו שני חכמים שונים.