אלפרד שמידט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפרד שמידט
Alfred Schmidt
Alfredschmidt.jpg
לידה 19 במאי 1931
ברלין, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוגוסט 2012 (בגיל 81)
פרנקפורט, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי של פרנקפורט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גתה בפרנקפורט עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט מקס הורקהיימר, תאודור אדורנו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת גתה בפרנקפורט עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט Gerhard Gamm, Klaus Binder עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם אסכולת פרנקפורט עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פילוסוף, סוציולוג, מתרגם, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ארתור שופנהאואר, קרל מרקס, מקס הורקהיימר
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות The Concept of Nature in Marx, Existentialistische Marx-Interpretation, History and Structure, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה צלב מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1998)
לוחית גתה של עיריית פרנקפורט (1989) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלפרד שמידטגרמנית: Alfred Schmidt;‏ 19 במאי 1931 - 28 באוגוסט 2012) היה פילוסוף וסוציולוג גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמידט למד היסטוריה, אנגלית ופילולוגיה קלאסית באוניברסיטת גתה בפרנקפורט, ובהמשך פילוסופיה וסוציולוגיה. הוא היה תלמידם של תיאודור אדורנו ומקס הורקהיימר, עבודת הדוקטורט שלו הייתה בנושא "תפיסת הטבע אצל מרקס" (אנ').

שמידט היה פרופסור לפילוסופיה וסוציולוגיה באוניברסיטת פרנקפורט משנת 1972 והפך לפרופסור אמריטוס בשנת 1999. נושאי המחקר העיקריים של שמידט היו התיאוריה הביקורתית של אסכולת פרנקפורט, פילוסופיה של הדת והפילוסופיה של ארתור שופנהאואר.

שמידט היה חבר בארגון הסופרים הבינלאומי וחבר כבוד באגודת שופנהאואר (אנ').

ביבליוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Der Begriff der Natur in der Lehre von Karl Marx. Frankfurt am Main: Europäische Verlagsanstalt, 1962. (English translation: The Concept of Nature in Marx. Translated by Ben Fowkes. London: NLB, 1971, ISBN 0-902308-41-6.)
  • Geschichte und Struktur. Fragen einer marxistischen Historik. München: Hanser, 1971, ISBN 3-446-11504-8. (English translation: History and structure. An essay on Hegelian-Marxist and structuralist theories of history. Translated by Jeffrey Herf. Cambridge, Massachusetts: MIT Press, 1981, ISBN 0-262-19198-9.)
  • Herbert Marcuse and Alfred Schmidt: Existenzialistische Marx-Interpretation. Frankfurt am Main: Europäische Verlagsanstalt, 1973, ISBN 3-434-20055-X.
  • Emanzipatorische Sinnlichkeit. Ludwig Feuerbachs anthropologischer Materialismus. München: Hanser, 1973, ISBN 3-446-11652-4. (Spanish translation: Feuerbach, o, La sensualidad emancipada. Translated by Julio Carabaña. Madrid: Taurus, 1975, ISBN 84-306-1129-0.)
  • Zur Idee der Kritischen Theorie. Elemente der Philosophie Max Horkheimers. München: Hanser, 1974, ISBN 3-446-11863-2.
  • Die Kritische Theorie als Geschichtsphilosophie. München: Hanser, 1976, ISBN 3-446-12201-X.
  • Drei Studien über Materialismus. Schopenhauer. Horkheimer. Glücksproblem. München: Hanser, 1977, ISBN 3-446-12460-8.
  • Kritische Theorie, Humanismus, Aufklärung. Philosophische Arbeiten. Stuttgart: Reclam, 1981, ISBN 3-15-009977-3.
  • Goethes herrlich leuchtende Natur. Philosophische Studie zur deutschen Spätaufklärung. München: Hanser, 1984, ISBN 3-446-14141-3.
  • Die Wahrheit im Gewande der Lüge. Schopenhauers Religionsphilosophie. München; Zürich: Piper, 1986, ISBN 3-492-10639-0.
  • Entstehungsgeschichte der humanitären Freimaurerei. Deistische Wurzeln und Aspekte. Ed. by Klaus-Jürgen Grün and Thomas Forwe. Leipzig: Salier-Verlag, 2014, ISBN 978-3-943539-40-0 (posthumous).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפרד שמידט בוויקישיתוף
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.