אל אדון על כל המעשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אל אדון

אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים
בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה

גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם
דַּעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים הוֹדוֹ

הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ
וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה

זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ
חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ

טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבְּרָאם אֱלֹהֵינוּ
יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל

כֹּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם
לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל

מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹגַהּ
נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעוֹלָם

שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם שָׂשִׂים בְּבוֹאָם
עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם

פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתוֹ

קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה

שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם
תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ

נוסח ספרד

"אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים" (ידוע גם בשם "אֵל אָדוֹן") הוא אחד הפיוטים העתיקים ביותר (הידועים כיום). בכל קהילות ישראל נהוג לשיר את הפיוט בברכת 'יוצר אור' בשבת. לפיוט מספר נוסחים.

הפיוט נכתב ככל הנראה בארץ ישראל, לפני עריכת ספר הזהר שבמדרשיו הוא מוזכר כמה פעמים[1], לפני ימי הביניים[דרוש מקור].

מבנה הפיוט ומקורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו פיוטים רבים אחרים, הוא בנוי לפי סדר הא"ב, וללא חריזה דבר התומך בהשערה על תקופת חיבורו. הפיוט זכה לשבחים בספרי הקדמונים,[דרוש מקור] כנראה שהופיע לראשונה בסדר רב עמרם גאון ולאחר מכן גם במחזור ויטרי. בסידורי התפילה של רס"ג ורמב"ם הוא אינו מופיע כלל; מאז העת החדשה, ניתן למצוא אותו בסידורי תפילה רבים.

נושא הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאיו המרכזיים של הפיוט הם דברי שבח לאל על שברא את האור (עיקר העניין בברכת "יוצר אור"), את הגעתו של השחר ועל בואו של יום חדש. הוא מאזכר את בריאתם של המאורות הקדמוניים על ידי הקדוש ברוך הוא; ועל כך מסופר בתחילת ובחתימת הפיוט.

בנוסף, ישנו עוד נושא מרכזי בפיוט והוא היצורים השמימיים אשר מהללים את הקדוש ברוך הוא על כל בריאותיו. הדבר מתקשר אל ברכת היוצר ("קדושת היוצר") המתארת את עבודת הקודש השמימית הנערכת לפני הקדוש ברוך הוא וכפי שנאמר בפיוט "הַאוֹפַנֵּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ".

זמני אמירת הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפיוט נוהגים לשיר במסגרתה של ברכת "יוצר אור" שלפני קריאת שמע בתפילת שחרית של שבת, ואצל חלק מהעדות גם בתפילת שחרית של יום טוב. האשכנזים נוהגים לשיר את השורות מ"טובים מאורות" ועד "ראה והכין צורת הלבנה" בסיום קידוש לבנה.

הפיוט מולחן ומושר בצורות ובסגנונים שונים ומגוונים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה בר-אשר, לשוננו רנה, הוצאת ראובן מס ויד הרב ניסים ירושלים, 2016.
  • עזרא פליישר, תפילות הקבע בישראל בהתהוותן ובהתגבשותן; בעריכת שולמית אליצור וטובה בארי, הוצאת ספרים ע"ש מאגנס - האוניברסיטה העברית, תשע"ב 2012, עמ' 480.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]