סדר רב עמרם גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

מקורו של הסידור ותפוצתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסידור נערך על ידי רב עמרם גאון שחי בבבל במאה התשיעית, לבקשתה של אחת מקהילות יהדות ספרד, ככל הנראה קהילת ברצלונה, אשר ביקשה מרב עמרם שישלח לה סידור תפילה שלם[1]. הסידור שימש את המרכז היהודי החדש שהתפתח באותה תקופה בספרד אשר באותה העת היה עוד בראשיתו ונזקק להדרכתם של הגאונים בענייני הלכה בכלל ובענייני הלכות ונוסח התפילה בפרט. קדם לו רב נטרונאי גאון ששיגר מספר תשובות הנוגעות לדיני תפילה לקהילות ספרד ובפרט ידועה תשובתו המפורסמת לקהילת אליסאנה המכילה את סדר מאה ברכות.

מספרד אליה נשלח הסידור בראשונה הוא התפשט ליתר הקהילות היהודיות באירופה באותה תקופה והיה בעל השפעה מכרעת על התפתחותם של מנהגי התפילה בעם ישראל. רבים מן הראשונים הדנים בתפילה מצטטים ממנו רבות; מובאות שלמות ממנו מצויות בסידור רש"י ובמחזור ויטרי ולמעשה דרכם השפיע סדר רב עמרם על התפילה גם בקרב יהדות צרפת ולאחר מכן יהדות אשכנז. אף ר' דוד אבודרהם בפירושו המפורסם על הסידור מרבה לצטטו.

טופס מן הסידור הגיע גם לארץ ישראל או למצרים[2].

מבנה הסידור ואופיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסידור ערוך לפי סדר התפילות וסדר מועדי השנה. ראשית מובאות התפילות לכל יום ולימות החול, החל מברכות השחר, סדר תפילת שחרית[3], הלכות סעודה (בעיקר נטילת ידיים וברכת המזון), סדר תפילת מנחה ותפילת ערבית וקריאת שמע שעל המיטה וסדר התפילות לימים שני וחמישי בהם מוצאים ספר תורה. לאחר מכן מובאות התפילות לשבתות ולמועדים, ראשית מובאות התפילות לשבתות, ראשי חודשים (ובכללן ברכת הלבנה) ותעניות, ולאחר מכן התפילות למועדי השנה כפי סדרם הכרונולוגי החל מחנוכה, פורים, פסח (כולל הגדה של פסח), שבועות, תשעה באב, ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות. לאחר מכן מובאות תפילות הקשורות ברובן במעגל החיים (הלכות עירובין, ברית מילה, נישואין, ברכות פרטיות ועניינים הנוגעים לפטירה). סדר זה מהווה מודל למבנה של מרבית הסידורים עד ימינו.

הסידור, כפי שמשתקף מכתבי היד המצויים בידינו, מכיל הן את נוסחי התפילות עצמן והן הלכות ומנהגים הקשורים עמהן. מקורם של קטעי ההלכה הוא מן התלמוד וכן מפסקי גאונים.

שינויי הנוסח ועריכתו של הסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר רב עמרם גאון הגיע לידינו ממספר כתבי יד השונים זה מזה במידה ניכרת, בעיקר בנוסח התפילה אך גם בתכנים המצויים בהם. מכאן ניתן להסיק כי הסדר כפי שמצוי בידינו אינו זה שיצא מתחת ידיו של רב עמרם גאון עצמו אלא חלו בו שינויי העתקות שונים. בפרט שינו המעתיקים את נוסח התפילה לנוסח אשר היה מקובל במקום בו חיו. כך למשל מצוי כתב יד של סדר רב עמרם גאון בו נוסח התפילה הוא נוסח הספרדים[4], כתב יד אחר הוא בנוסח צרפת[5].

ככל הנראה גם הקטעים ההלכתיים אינם בדיוק כפי שיצאו מתחת ידו של רב עמרם שכן בסידור מצויים פסקים של רב עמרם בהם הוא נזכר בגוף שלישי וכן פסקים מגאונים שפעלו אחריו. ההשערה המקובלת במחקר היא שלאחר ששלח רב עמרם את סידורו לספרד המשיכו לערוך אותו ולהוסיף עליו תוספות שונות[6].

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר מהדורות של הסידור. הראשונה היא מהדורת ר' נחמן נתן קורנל שיצאה בשנת ה'תרכ"ה (1865)[7].

מהדורה שנייה, מבוססת על כמה כתבי יד אחר יצאה על ידי ר' אריה ליב פרומקין בשנת ה'תרע"ב (1912). מהדורה זו מודפסת יחד עם סידור בנוסח אשכנז ועם הערות על ההלכות ועל ענייני נוסח.

מהדורה שלישית, מהדורה מדעית, הוציא דניאל גולדשמידט בשנת ה'תשל"ב (1972). מהדורה זו מציגה אפראט ושינויי נוסח ומבוססת על שתי המהדורות שלפניו, כתבי יד נוספים וקטעים מהגניזה הקהירית.

מהדורה רביעית בשם "גרש ירחים" יצאה בבני ברק על ידי הרב גרשון הרפנס בשנת 1984. בשונה ממהדורתו של גולדשמיט, הרפנס מציג נוסח אחד שהוא להשערתו הנוסח המקורי של רב עמרם גאון, ומשום כך השמיט רבות מההוספות שלא היו כלולות בסדר רב עמרם המקורי כמו דברי גאונים מאוחרים לרב עמרם שדבריהם מופיעים בכתבי היד של הסידור.

מהדורה חמישית החלה לצאת על ידי מכון ירושלים בעריכת הרב יצחק עקיבא סץ בשנת תש"ע. מהדורה זו מבוססת על מהדורת פרומקין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסידור עצמו מכיל בפתיחתו את המכתב ששיגר רב עמרם לר' יצחק בר' שמעון מאותה קהילה.
  2. ^ מהדורת גולדשמידט, עמ' 8.
  3. ^ המובא לא בחלוקה נושאית אלא בהתאם לסדר המתקיים בפועל בתפילה החל מפסוקי דזמרא, קריאת שמע וברכותיה, תפילת שמונה עשרה, ברכת כהנים, סדר נפילת אפיים וקדושא דסדרא
  4. ^ כתב יד המוזיאון הבריטי Or.1067. כתב יד זה שימש את הוצאת קורנל - ראו להלן. כתב היד מכיל גם תוספות שהן בוודאי מאוחרות כגון תוספות של פיוטים מתקופת תור הזהב של יהדות ספרד.
  5. ^ כתב יד הספרייה הבודליינית קטלוג נויבאואר 1095. כתב יד זה שימש את הוצאת פרומקין - ראו להלן.
  6. ^ גולדשמידט, עמ' 7, 11
  7. ^ מהדורתו של קורנל מתבססת על כתב יד שמכיל בנוסף לסדר רב עמרם גאון תיקונים לחמישה עשר במספר של לילי אשמורת במחצית השנייה של חודש אלול, וכן גם יתר פיוטי הסליחות, כולל את הסליחות לכל תפילות יום-הכיפורים, אך ברור שמדובר בתוספת מאוחרת שכן היא כוללת פיוטים ממשוררי תור הזהב של ספרד. למרות זאת קטעים אלו כלולים במהדורתו.