אל תקרא לי שחור
 | |
| עטיפת האלבום | |
| בימוי | דני ליטאי |
|---|---|
| כתיבה | דן אלמגור |
| מילות השירים | דן אלמגור |
| מוזיקה | בני נגרי |
| תקופת ההתרחשות | שנות השישים |
| מדינה |
 ישראל |
| סוגה | גוספל |
| שפה | עברית |
| פרסים | פרס כינור דוד |
אל תקרא לי שחור הוא מחזמר שנכתב והופק בישראל בשנת 1972. המחזמר הופק ב"התיאטרון הצעיר" על ידי מנחם נוביק. השירים וקטעי הקישור נכתבו על ידי דן אלמגור והולחנו על ידי בני נגרי. המחזמר בוים על ידי דני ליטאי[1].
המחזמר ייבא לישראל את סגנון הגוספל ואת ערכי התנועה האמריקאית לזכויות האזרח שעלתה בשנות השישים, על שאיפתם לשוויון ושלום בין בני האדם. האלגוריה החבויה במחזמר היא למצבם של המזרחיים במדינת ישראל[1].
המחזמר זכה להצלחה מסחרית וביקורתית, וזכה בפרס כינור דוד.
רקע לכתיבת המחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף כי מבחינה פוליטית ארצות הברית הייתה בעלת ברית של ישראל בשנות השבעים, מבחינה אמנותית היו המוזיקה והשירים הצרפתיים בעלי השפעה רבה יותר מאשר המוזיקה האמריקאית בכלל, וסגנון המוזיקה השחורה בפרט[2].
אלמגור שהה תקופה מסוימת בארצות הברית בשנות השישים, התרשם מהתנועה האמריקאית לזכויות האזרח, נאומו של מרטין לותר קינג[3], והושפע מהסגנונות המוזיקליים שרווחו באותה עת בארצות הברית. שנה קודם לכן כתב את העיבוד הבימתי לסיפורי דיימון ראניון, שנקרא "עיר הגברים". הצלחת העיבוד הניעה אותו לחפש תרגומים נוספים.
במקביל, נגרי, שהיה מעבד מוזיקלי מצליח וזכה בהצלחה בין השאר בניהול להקות צבאיות,[4] הלחין עבור להקת חיל הים את השיר "מי יישא את נשמתי", בו ניכרו השפעות המוזיקה השחורה מארצות הברית, סגנון אשר משך את נגרי מאז ומתמיד[4]. אלמגור, שעבד עם נגרי באותה תקופה, העלה את הרעיון למחזמר.
מבנה המחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
את המחזמר ביצע אנסמבל של שבעה שחקנים וזמרים: אברהם פררה, עוזי פוקס, רותי נבון, יעל שטרן, דודו זר, אראלה בר-לב ורפי גינאי.
במחזמר יש 13 שירים, שביניהם קטעי קישור מחברים. השירים נעים בין תיאור סצינות תנ"כיות עם גיבורים שחורים, ובין שירי מאבק וגוספל, הקוראים לשוויון ואחווה, וסוף לאפליה.
שירי המחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עד מתי
- שלגייה
- המתאגרף
- קליפסו בשחור לבן
- רק לא אצלנו בשכונה[5]
- שחורה ונאווה
- בסי סמית
- יום יבוא
- נמרוד
- העבד
- אישה כושית
- הללויה
- סולם יעקב
הצלחת המחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזמר זכה להצלחה מסחרית ולהערכת המבקרים וזכה בפרס כינור דוד. בלטו בו הלהיטים "יום יבוא" ו"קליפסו בשחור לבן", שהצליחו במצעדים השנתיים. "יום יבוא" הגיע למקום ה-16 במצעד של 1972[6], ו"קליפסו בשחור לבן" הגיע גם הוא למקום ה-16, במצעד של 1973[7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריאנה מלמד, החלום האמריקני, באתר ynet, 26 ביולי 2008
- הילו גלזר, הביאו את היום: 40 שנה למחזמר שהלהיט את המדינה, באתר nrg, 28 ביולי 2012
- פרטי האלבום, באתר מוזיקה ישראלית
- אל תקרא לי שחור, באתר "פזמונט"
"יום יבוא" מתוך המחזמר, בהשתתפות הקאסט המקורי, סרטון באתר יוטיוב- ביקורת וסקירה על השיר "יום יבוא"
- ביקורת על האלבום ושמות הנגנים המבצעים
- לפעילות על השיר "יום יבוא"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 הילו גלזר, הביאו את היום: 40 שנה למחזמר שהלהיט את המדינה, באתר nrg, 28 ביולי 2012
- ^ אריאנה מלמד, החלום האמריקני, באתר ynet, 26 ביולי 2008.
- ^ https://sites.google.com/a/mevogalil.tzafonet.org.il/music/home/hnws-hmrkz-ts-d-qblt-hswnh/yomyavo/ywm-ybw
- ^ 1 2 רדיו 103, המעבד הלא נודע
- ^ לא מופיע באלבום
- ^ יום יבוא, באתר "פזמונט"
- ^ קליפסו בשחור לבן, באתר "פזמונט"
