אמיל לחוד
 | |||||
| לידה |
12 בינואר 1936 (בן 90) ביירות, הרפובליקה הלבנונית תחת המנדט הצרפתי  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
לבנון | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
פוליטיקאי עצמאי | ||||
| השקפה דתית |
הכנסייה המרונית | ||||
| ילדים |
Emile Lahoud Jr., Ralph Lahoud | ||||
| מספר ילדים |
3 | ||||
| פרסים והוקרה |
| ||||
| |||||
| שירות ביטחוני | |||||
| השתייכות |
צבא לבנון | ||||
| דרגה |
גנרל | ||||
| פעולות ומבצעים | |||||
|
מלחמת האזרחים בלבנון | |||||
  | |||||
הגנרל אמיל ג'מיל לחוד (בערבית: اميل جميل لحود; נולד ב-12 בינואר 1936) הוא איש ציבור לבנוני. בשנים 1998–2007 כיהן כנשיא לבנון. לפני שנבחר לנשיא ב-1998, שימש כמפקד צבא לבנון. לחוד נולד בבעבדה, התגייס לאקדמיה של צבא לבנון בשנת 1956, ושירת כקצין בחיל הים. בשנים 1972 ו-1979 נשלח ללימודים צבאיים בארצות הברית.
חיים פרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחוד הוא נוצרי מרוני. בנו של הגנרל ג'מיל לחוד, אחד ממנהיגי תנועת העצמאות הלבנונית. אימו ממוצא ארמני.
לחוד נשוי לאנדריאה עמדוני משנת 1967, ואב לשלושה ילדים - קארין (נולדה בשנת 1969, נשואה לשר אליאס אלמר), אמיל (נולד בשנת 1975, היה חבר בפרלמנט של לבנון בשנים 2000-2005) ורלף (נולד בשנת 1977).
חייו הפוליטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחוד שירת תחת פיקודו של הגנרל מישל עאון, בשנים האחרונות של מלחמת האזרחים הלבנונית. לאחר שהפסקת האש שהושגה בתיווכה של הליגה הערבית נכנסה לתוקפה, עבר לחוד למערב ביירות, שהייתה בשליטת סוריה. בשל קשריו הטובים של לחוד עם קצין סורי בכיר, עלי חמוד, הוצע לו, כנוצרי-מרוני, להתמנות למפקד הצבא של ממשלת לבנון שהוקמה במערב ביירות, על פי הסכם טאיף. לחוד קיבל את המינוי ושירת במספר תפקידים במסגרת צבא לבנון עד שהגיע לדרגת מפקד צבא לבנון בשנים 1989-1998. ב-15 באוקטובר 1998 הוא נבחר לנשיא לבנון, לתקופה של שש שנים בשנתו הראשונה יזם לחוד את תיקון החוקה הלבנונית, שקבעה כי למפקד הצבא דרושה תקופת צינון של שלוש שנים בטרם יוכל להתמודד לנשיאות בלחצה של סוריה, הצביע הפרלמנט הלבנוני על הארכת כהונתו ב-2004, לשלוש שנים נוספות. מהלך דומה נעשה גם במהלך כהונתו של קודמו בתפקיד אליאס הראווי.
מתנגדים מבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרדינל המרוני נסראללה בוטרוס ספיר והמנהיג הדרוזי וליד ג'ונבלאט היו ממתנגדיו הבולטים של לחוד. ראש ממשלתה לשעבר של לבנון רפיק אלחרירי, שנרצח בהתנקשות, פעל שנים ארוכות תחת חסות סורית, אך התעמת עם השלטון בדמשק על רקע הארכת כהונתו של לחוד, והתפטר מתפקידו במחאה. מתנגדיו של לחוד טענו כי היה שליט בובה שנשלט על ידי סוריה. עם תחילת הקדנציה של פואד סניורה כראש ממשלת לבנון ירד מעמדו של לחוד, גורמים זרים ודיפלומטים מערביים נהגו להחרים אותו, ויכולתו לשלוט על תהליך קבלת ההחלטות בלבנון הצטמצמה מאוד, אף על פי שהחוקה הלבנונית מעמידה את תפקיד הנשיא המרוני מעל לתפקיד ראש הממשלה.
על פי "הניו יורק טיימס" אמיל לחוד נהג "להשתרע אחר הצהריים בבגד ים לצד הבריכה במועדון יארזה, כשהוא שקוע בקריאת המגזין פארי מאץ' ומחזיק מראת שיזוף". העיתון דיווח כי לחוד הכחיש האשמות לפיהן העדיף ללכת לשחות בזמן הלווייתו של אל-חרירי.
לאחר בחירות 2005 לפרלמנט ולראשות הממשלה בלבנון, זכו לרוב תומכיו של בנו של אל-חרירי, סעד אל-חרירי. הקואליציה ניסתה לקיים בחירות לנשיאות, כדי להדיח את לחוד הפרו-סורי. לחוד סירב לפנות את כסאו.. בסופו של דבר סיים לחוד את תקופת כהונתו ב-23 בנובמבר 2007, בלא שנבחר לו יורש. רק לאחר שישה חודשים נבחר להחליפו מפקד צבא לבנון, הגנרל מישל סולימאן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיל לחוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| נשיאי לבנון | ||
|---|---|---|
| לבנון הגדולה (מנדט צרפתי) | שארל דבאס • אנטואן פריבאט-אובארד • חביב פאשא אלסעד • אמיל אדה • פייר ג'ורג' ארלאבוס • אלפרד ג'ורג' א-נקאש • איוב ת'אבת • פייטרו טראד • בשארה אל-ח'ורי • אמיל אדה | 
|
| לבנון (העצמאית) | בשארה אל-ח'ורי • פואד שהאב • כמיל שמעון • פואד שהאב • שארל חילו • סולימאן פרנג'יה • אליאס סרכיס • בשיר ג'ומאייל • אמין ג'ומאייל • רנה מעווד • אליאס הראווי • אמיל לחוד • מישאל סולימאן • תמאם סלאם (בפועל) • מישל עאון • ג'וזף עאון | |
| הקודם: מישל עאון |
מפקד צבא לבנון | הבא: מישל סולימאן |