אמינאטה פורנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמינאטה פורנה
Aminatta Forna
Aminatta Forna 5190258.jpg
לידה נובמבר 1964 (בת 56)
בלשיל, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת, מחברת רומנים, משפטנית-משוררת, עיתונאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקולג' האוניברסיטאי של לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Memory of Love
Happiness
פרסים והוקרה פרס סופרי חבר העמים הבריטי
aminattaforna.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אמינאטה פורנהאנגלית: Aminatta Forna,‏ נולדה ב-1964) היא סופרת סקוטית-סיירה לאונית. היא כתבה אוטוביוגרפיה ו-4 רומנים. פורנה היא פרופסור לכתיבה יצירתית באוניברסיטת באת' ספא, והייתה פרופסור אורחת נכבדת סטרלינג בראון בויליאמס קולג' שבמסצ'וסטס.[1][2] בין 2015–2017 הייתה יו"ר מבקרת לאנאן לפואטיקה באוניברסיטת ג'ורג'טאון.[3] פורנה זכתה בפרסים על יצירותיה. הרומן The Memory of Love זכה בפרס הספרות של חבר העמים הבריטי לספר הטוב ביותר של 2011,[4][5] והוא היה מועמד לפרס לסיפורת מאת נשים.[6] היא זכתה בפרס וינדהאם–קמפבל לספרות לשנת 2014[7][8][9] והייתה בין המועמדים לפרס נוישטאטד הבינלאומי לספרות ב-2015.[10][11] הרשימה כללה סופרים, משוררים. ומחזאים מכל העולם.[12]

פורנה מונתה קצינת מסדר האימפריה הבריטית (OBE) בשנת 2017.[13][14] היא עמיתה באגודה המלכותית לספרות ויושבת בוועדה המייעצת של הקרן המלכותית הספרותית ושל פרס קיין לכתיבה אפריקאית.[15] היא פועלת לקידום עבודתם של סופרים מתחילים מרקעים מגוונים.[16][17][18] ב-2015 ישבה בחבר השופטים אשר העניק את פרס סאנדיי טיימס לסיפור הקצר לייון לי.[19] וב-2016 בחבר השופטים לפרס לסיפורת מאת נשים.[20]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורנה נולדה ב-1964 בבלשיל, סקוטלנד,[21] לאב מסיירה לאון - מוחמד פורנה - ואם סקוטית - מורין כריסטיסון. כאשר הייתה בת שישה חודשים המשפחה עברה לגור בסיירה לאון, שם עבד אביה כרופא. מאוחר יותר הוא החל להיות מעורב בפוליטיקה ואף נכנס לממשלה אך התפטר בגלל עליה באלימות פוליטית ושחיתות. בין השנים 1970–1973 היה אביה של פורנה כלוא, והוכרז כאסיר של מצפון על ידי אמנסטי אינטרנשיונל. מוחמד פורנה הואשם בבגידה והוצא להורג בתלייה ב-1975.[22][23] אירועי הילדות של פורנה, וחקירתה את הקונספירציות סביב מותו של אביה היו הנושא של ספר הזיכרונות The Devil That Danced on the Water שכתבה.[24]

פורנה למדה משפטים ביוניברסיטי קולג' לונדון, והייתה עמיתת הרקנס באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב-2013 היא נטלה את תפקיד פרופסור לכתיבה יצירתית באוניברסיטה הציבורית של באת' (אנ')[25]

בין השנים 1989 ו-1999 פורנה עבדה עבור ה-BBC, ברדיו ובטלוויזיה, כעיתונאית ויוצרת סרטים תיעודיים בתחומים של אמנות ופוליטיקה. היא ידועה גם בשל הסרטים התיעודיים שלה על אפריקה, הכוללים: Through African Eyes ‏(1995),[26] Africa Unmasked ‏(2002)[27] ו- The Lost Libraries of Timbuktu ‏(2009).[28] פורנה היא גם חברה במועצת מנהלי התיאטרון המלכותי הלאומי[29] ושופטת בפרס מאן בוקר הבינלאומי 2013.[30][31]

פורנה נשואה למעצב הרהיטים סיימון וסטקוט, ומתגוררת בדרום-מזרח לונדון.[32]

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודותיה של פורנה, הן הבדיוניות והן האקטואליות, בדרך כלל עוסקות בתקופות שלפני ואחרי מלחמה, בזיכרון, בקונפליקט שבין נרטיבים פרטיים לבין ההיסטוריות הרשמיות, והיא בוחנת כיצד הצמיחה ההדרגתית של מעשים קטנים, חסרי משמעות לכאורה של בגידה מוצאים לבסוף ביטוי באימה בקנה מידה עצום.[33][34]

The Devil that Danced on the Water[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה הראשון של פורנה זכה בהכרה רחבה, וכן לשבחי הביקורת בבריטניה ובארצות הברית. הספר שודר ברדיו ה-BBC, והגיע למקום שני בפרס סמואל ג'ונסון לספרי עיון.[35]

Ancestor Stones[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה השני של פורנה, והרומן הראשון שלה, זכה בפרס המורשת הרסטון-רייט לרומן בכורה בארצות הברית,[36] ובפרס ליבראטופרייס בגרמניה,[37] והיה מועמד לפרס הספרות הבינלאומי של דבלין. עיתון "וושינגטון פוסט" מנה את Ancestor Stones כאחד הספרים החשובים ביותר של 2006. ב-2007, פורנה נמנתה על ידי מגזין "ואניטי פייר" כאחת הסופרים החדשים הטובים ביותר של אפריקה.[38]

The Memory of Love[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Memory of Love, אשר זכה בפרס הסופרים של חבר העמים הבריטי לספר הטוב ביותר ב-2011, תואר על ידי השופטים כ"רומן נועז, מרגש ועשוי היטב" ואת פורנה כ"בין הסופרים המוכשרים ביותר בספרות היום";[39] הספר גם היה ברשימות הקצרות של פרס הספרות הבינלאומי של דבלין ב-2012,[40] פרס לסיפורת מאת נשים ב-2011[41][42] ופרס ווריק לכתיבה.[43]

Girl Rising[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורנה הייתה אחת מ-10 סופרות אשר תרמו לסרט 10x10 Girl Rising.[44][45] הסרט מספר את סיפוריהן של 10 ילדות ב-10 מדינות מתפתחות. הסיפורים נכתבו על ידי 10 סופרות עטורות שבחים, וקוריינו על ידי 10 שחקניות מובילות, כולל מריל סטריפ, אן האת ' ווי, פרידה פינטו וקייט בלאנשט.[46] בכורת הסרט התקיימה בפסטיבל הסרטים בינואר 2013.[47]

The Hired Man[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן השלישי של פורנה, יצא בבריטניה בחודש מרץ 2013. המבקרים שיבחו את המחקר המשפטי שערכה פורנה ואת היכולת שלה להמחיש אווירה, מקום, קצב, דיוק, עוצמת רגשות, ואפיון הדמויות.[48][49][50][51][52][53][54][55][56][57] העיתון האמריקאי "הבוסטון גלוב" פרסם כי "מאז הרומן 'שארית היום', לא היה סופר אשר חשף כל כך במיומנות את האופן שבו השכבות של ההיסטוריה הן לעיתים קרובות בלתי נראות לכולם חוץ מאשר למשתתפים בה, אשר עושים את מה שהם חייבים כדי לשרוד".

Happiness[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברומן הרביעי שלה, שפורסם בארצות הברית בחודש מרץ, ובבריטניה באפריל 2018, בוחנת פורנה נושאים של אהבה, טראומה, הגירה ושייכות, הקונפליקט בין טבע לתרבות, ואיך חוויות מולטי-שכבתיות יכולות לפתח חוסן.[58]

Happiness נמנה במספר רב של רשימות ספרים מומלצים, כולל של BBC תרבות,[59] The Root,[60] הגרדיאן,[61] Irish Times,[62] ו- i News.[63]

עיתון Star Tribune תיאר את Happiness כמרתק וממוקד.[64]בביקורת של The Financial Times נכתב: "פורנה לוקחת סיכונים, היא סופרת שלא פוחדת להתמודד עם נושאים גדולים.."[65] ה"וושינגטון פוסט" תיאר את פורנה כבעלת "מגע עדין" ב"נושאים כבדים",[66] בעוד שב- The Seattle Times נכתב: "הפרוזה של פורנה מדויקת ... ומהממת בבהירותה".[67] Kirkus Reviews, אשר הציגו את הסופרת על השער של המגזין, כתבו: "באופן מעודן ועדיין אמפתי באופן צורב, הספר האחרון של פורנה בוחן אינסטינקט, עמידות, ואת המורכבות של הקיום האנושי, ומאשר מחדש את המוניטין שלה כבעלת יכולות ופרספקטיבה יוצאות דופן."[68] הביקורת של "סאנדיי טיימס" סברה: "פורנה מקיפה במעגלים.... הנתיב שלה הוא אף פעם לא ישר, היא חוזרת על עקבותיה, חוצה את דרכה הקודמת... היא ניגשת למחשבה מזוויות אליפטיות, ומביאה רגעים של בהירות מפתיעה. המסע הזה הוא אף פעם לא משעמם."[69] אלכס פרסטון כתב ב"האובזרבר" על Happiness: "זה כאילו למחברת יש גישה בלעדית למספר תחומי קיום, ולומדת את השפות סתרים של כל אחד מהם".[70] בביקורת של "הגרדיאן", דיאנה אוונס כתבה שתהודה שנבנית בספר ממשיכה "אל מעבר לעמוד האחרון".[71] ב ספקטור, קייט וב כתבה: "הרומן החודר והאינטליגנטי של פורנה מתעד את השינויים הטקטוניים המתרחשים בעולם, ומעורר אותנו לחשוב מחדש על מלחמה, ומה שאנחנו מחשיבים כשלום ואושר."[72]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003 - פרס סמואל ג'ונסון (ברשימה הקצרה), The Devil that Danced on the Water
  • 2007 - פרס מורשת הרסטון-רייט (זוכה), Ancestor Stones
  • 2007 - פרס הספרות הבינלאומי של דבלין (מועמד), Ancestor Stones
  • 2008 - ליבראטורפרייס (זוכה), Ancestor Stones
  • 2010 - פרס הספר איידו-סניידר, Ancestor Stones
  • 2010 - פרס הסיפור הקצר הלאומי של BBC (מועמד), "Haywards Heath"[73]
  • 2010 - פרס ווריק לכתיבה (ברשימה הקצרה), The Memory of Love
  • 2011 - פרס סופרי חבר העמים הבריטי (זוכה), The Memory of Love
  • 2011 - פרס לסיפורת מאת נשים (ברשימה הקצרה), The Memory of Love
  • 2012 - פרס הספרות הבינלאומי של דבלין (ברשימה הקצרה), The Memory of Love
  • 2014 - פרס הספרות וינדהאם-קמפבל (סיפורת), כולל פרס כספי בסכום $150,000, אחד הפרסים הגדולים בעולם בתחום.[74]
  • 2016 - פרס נוישטאדט הבינלאומי לספרות (בגמר)
  • 2017 - מסדר האימפריה הבריטית (OBE).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמינאטה פורנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Aminatta Forna page at Bloomsbury.
  2. ^ "Reading Africa", Williams.
  3. ^ "Lannan Foundation Chair in Poetics, 2015-2017", Georgetown University.
  4. ^ Commonwealth Prize. (אורכב 03.09.2011 בארכיון Wayback Machine)
  5. ^ "Aminatta Forna wins Commonwealth Writers' honour", BBC News, 22 May 2011.
  6. ^ Orange Prize for Fiction 2011 shortlist.
  7. ^ "Writers from seven countries awarded $150,000 Yale prize", Yale News, 7 March 2014.
  8. ^ "Aminatta Forna – Fiction 2014", Windham Campbell Prizes.
  9. ^ Richard Lea, "Eight authors surprised by $150,000 Windham Campbell books prizes", theguardian.com, 7 March 2014.
  10. ^ "Finalists for the 2016 Neustadt International Prize for Literature", The Neustadt Prizes.
  11. ^ "Aminatta Forna Nominated for Neustadt International Prize", Windham Campbell Prizes, 28 May 2015.
  12. ^ "Finalists Announced for the 24th Neustadt International Prize for Literature", World Literature Today, 27 May 2015.
  13. ^ "New Year's Honours 2017: CSV", Ciabinet Office, 30 December 2016.
  14. ^ Ben Glaze, Nina Massey, Dan Bloom, Sally Wardle, "New Year's Honours 2017: Full list of great and good awarded for services to Britain", Daily Mirror, 31 December 2016.
  15. ^ http://www.womensprizeforfiction.co.uk/2017-prize#judges
  16. ^ "Writing the Future: Black and Asian Authors and Publishers in the UK Marketplace", The Royal Society of Literature, 16 April 2015.
  17. ^ Aminatta Forna, "Aminatta Forna: don’t judge a book by its author", The Guardian, 13 February 2015.
  18. ^ "Aminatta Forna", British Council – Literature.
  19. ^ "The Sunday Times EFG Short Story Award 2015", BookTrust.
  20. ^ "Judges", Baileys Women's Prize for Fiction, 2016.
  21. ^ Maggie Barry (8 במאי 2011). "Acclaimed author reveals secret Scottish roots in moving tribute". Daily Record (Scotland). 
  22. ^ Sekou Daouda Bangura, "34 years after the execution of Mohamed Sorie Fornah and 14 others", The Patriotic Vanguard, 21 July 2009.
  23. ^ "Ex-officials on trial for treason in Africa", Washington Afro-American, 15 October 1974.
  24. ^ Anna Metcalfe, "Small Talk: Aminatta Forna" (interview), Financial Times, 26 April 2010.
  25. ^ "Weldon and Hensher head to Bath Spa". The Bookseller. 
  26. ^ Through African Eyes (videorecording), written and directed by Aminatta Forna; a BBC/RM Arts co-production; Smithsonian Institution Libraries.
  27. ^ Africa Unmasked: The Black Man's Burden (2002), BFI.
  28. ^ The Lost Libraries of Timbuktu, BBC Four.
  29. ^ National Theatre website.
  30. ^ Aminatta Fora profile, The Man Booker Prize.
  31. ^ "The Man Booker International Prize 2013 – Judging Panel Announced", 2 December 2011.
  32. ^ Nigel Farndale, "Aminatta Forna interview: unsilent witness", The Telegraph, 24 March 2013.
  33. ^ E. Ethelbert Miller (edited by John Feffer), "Interview with R. Victoria Arana", Foreign Policy in Focus, 10 April 2008.
  34. ^ Alfred Hickling, "The Hired Man by Aminatta Forna – review", The Guardian, 27 March 2013.
  35. ^ "Aminatta Forna", Literature, The British Council.
  36. ^ Thompson, Bob (3 בנובמבר 2007). "New Chapters in the Story of Africa's People Are Honored". The Washington Post. 
  37. ^ de:LiBeraturpreis
  38. ^ Akbar, Arifa (2 באפריל 2010). "Wartime loves and betrayals: Aminatta Forna's new novel casts a fresh light on old war wounds". The Independent (London). 
  39. ^ "Commonwealth Writers’ Prize 2011 winners revealed", 21 May 2011.
  40. ^ "Shortlist 2012 – International IMPAC DUBLIN Literary Award", 12 April 2012.
  41. ^ http://www.orangeprize.co.uk/prize.html
  42. ^ "Orange prize for fiction, Books, Fiction (Books genre), Culture, Emma Donoghue". The Guardian (London). 12 באפריל 2011. 
  43. ^ Warwick Prize for Writing, 2011 shortlist.
  44. ^ 10 Writers, 10x10.
  45. ^ "Quality learning shouldn't be a pipe dream", 10x10, 19 June 2012.
  46. ^ Vanessa Thorpe, "A-list stars support unique project to highlight need to educate girls", The Observer, 3 March 2013.
  47. ^ 10x10 Presents "Girl Rising".
  48. ^ Adrian Turpin, "We chip away at the past", Financial Times, 19 April 2013.
  49. ^ Helen Dunmore, "The Hired Man by Aminatta Forna", The Times, 23 March 2013.
  50. ^ Harry Ritchie, review of The Hired Man, MailOnline, 21 March 2013.
  51. ^ Hannah McGill, Book review: The Hired Man – Aminatta Forna, The Scotsman, 27 March 2013.
  52. ^ "The Hired Man" (review), Kirkus Reviews, 28 August 2013.
  53. ^ "The Hired Man£ (review), Publishers Weekly, 2 September 2013.
  54. ^ Manasi Subramaniam, "Burying the ghosts of the past, brick by brick" (review), The Sunday Guardian, 31 August 2013.
  55. ^ Nigel Featherstone, "Eking beauty from the decay", Sydney Morning Herald, 3 August 2013.
  56. ^ Geordie Williamson, "Brutal past bleeds into the present", The Australian, 11 May 2013.
  57. ^ "Alternative Booker: Lindsey Hilsum on The Hired Man – video", Channel 4 News.
  58. ^ Happiness on Aminatta Forna website.
  59. ^ Jane Ciabattari, "Ten books to read in 2018", BBC Culture, 19 December 2017.
  60. ^ Hope Wabuke, "These New and Upcoming Books by Black Authors Will Give You Life in These Perilous Times", The Root, 11 February 2018.
  61. ^ Alex Preston, "Julian Barnes, Sebastian Faulks, Leïla Slimani … the best fiction for 2018", The Guardian, 31 December 2017.
  62. ^ Arminta Wallace, "Books to look out for in 2018", Irish Times, 30 December 2017.
  63. ^ Anita Sethi, "The biggest books of 2018", i News, 2 January 2018.
  64. ^ Malcolm Forbes, "Review: 'Happiness,' by Aminatta Forna", Star Tribune, 9 March 2018.
  65. ^ "Happiness by Aminatta Forna — the London that foxes know", Financial Times.
  66. ^ Anna Mundow, "‘Happiness’: An exquisite novel about how chance and love connect us", The Washington Post, 8 March 2018.
  67. ^ David Takami, "Aminatta Forna’s novel ‘Happiness’ begins as a mystery, becomes a romance", The Seattle Times, 17 March 2018.
  68. ^ Happiness (review), Kirkus Review, 12 December 2017.
  69. ^ Lucy Atkin, "Book review: Happiness by Aminatta Forna", The Sunday Times, 25 March 2018.
  70. ^ Alex Preston, "Happiness by Aminatta Forna review – in search of somewhere special", The Observer, 3 April 2018.
  71. ^ Diana Evans, "Happiness by Aminatta Forna review – love in the urban wilderness", The Guardian, 5 April 2018.
  72. ^ "Our sheltered lives have made us overly fearful: Aminatta Forna’s Happiness reviewed", The Spectator, 21 April 2018.
  73. ^ "BBC National Short Story Award in partnership with Booktrust 2010".
  74. ^ "Prize Citation for Aminatta Forna". Windham–Campbell Literature Prize. 7 במרץ 2014. אורכב מ-המקור ב-2018-11-17. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2018.