אמיר זיו-אב
לידה | 1949 (בן 75 בערך) |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
אמיר זיו-אב (נולד בשנת 1949) הוא הבעלים של החברה הטכנולוגית "זיו-אב הנדסה בע"מ". חבר הוועד המנהל של הטכניון ומרצה את הקורס אופטימיזציה לתארים מתקדמים בטכניון. כיהן בתפקיד המדען הראשי של משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמיר זיו-אב הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב להנדסה בתחום האופטימיזציה. בנושא גיבוש קונספטים טכנולוגים אופטימליים ואסטרטגיה טכנולוגית. בעל שלושה עשר פטנטים בתחומי המכניקה, תעשיית הפלסטיק, הרכב, התעופה והמכשור הרפואי.
בשנות ה-70 כיהן כחבר המטה למלחמה בתאונות דרכים בראשות סגן השר גד יעקובי. בשנים 1973–1976 היה בעל טור חודשי ב"מעריב" בנושאי תחבורה.
בשנים 1976–1983 לאחר לימודי ההנדסה חזר לשירות קבע בצה"ל כראש מגור תכנון מכני ביחידת יפת"ח, ולאחר מכן שימש כראש ענף פיתוח של חיל ההנדסה, כעוזר של ישראל טל בנושאי פיתוח טנק המרכבה, וכראש פרויקט בלשכת סגן הרמטכ"ל, האלוף יקותיאל אדם.
בשנים 1984–1987 שימש כמנהל הפיתוח האופטו-מכני וחבר ההנהלה המורחבת של "אופטרוטק" ("אורבוטק") ולאחר מכן כמנהל הפיתוח וחברת הנהלת "כתר פלסטיק".
בתחילת שנות ה-90 ולאחר שהקים את חברת זיו-אב הנדסה שימש כיועץ בתחום תעשיית הפלסטיק לתעשיין סטף ורטהיימר. בשנת 1998 מונה ליו"ר הדירקטוריון של חברת "צפריר מהנדסים"[1], חברה ציבורית שעסקה בשירותי הנדסה[2].
בשנת 1999 היה מעורב בתכנון פשרה ב"פרשת המשחן"[3]. פרויקט בו הועברו חלקים מטורבינות קיטור של "חברת החשמל", ממפעל "אלקו" שליד מחלף מורשה לתחנת הכוח באשקלון, שבגלל גודלם הצריך סגירה של כבישים והסרת עמודי תאורה[3]. התוכנית להובלתם בשבת גרמה לפרישת מפלגת יהדות התורה מממשלת אהוד ברק[4].
בשנים 2001-2003 שימש יועץ לנשיא ״Peek Trafic” העולמית. באותן שנים גם שימש כנציג ציבור בבית הדין לעבודה
בשנים 2005–2010 שימש כחבר דירקטוריון חברת המו"פ של אוניברסיטת בר-אילן.
בשנים 2005–2014 שימש כחבר הוועד המנהל של מכללת אפקה להנדסה כיו״ר ועדת המכרזים. (במקביל לחברות בחבר הנאמנים שנמשכת עד היום).
בשנים 2007-2016 היה חבר דירקטוריון החברה הממשלתית-ציבורית עשות אשקלון
בשנים 2009-2015 היה חבר ועדה מייעצת לראש הממשלה
בשנת 2015 כיהן כיו״ר הכנס השנתי הישראלי להנדסת מכונות
בשנים 2011–2013 כיהן כמדען הראשי של משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, וכן כיו"ר הוועדה הבין משרדית להתקני תנועה, בטיחות וניסויים ויו"ר ועדת ההיגוי לניהול ובקרת תנועה[5].
מאמרים על אסטרטגיה טכנולוגית ועל מערכות שפיתח זיו-אב פורסמו במספר ירחונים עולמיים כגון "Thinking Highways" (2013) ,"Machine Design", "Modern Plastics", "Automotive Engineering" ,"Kunststoffe", "Link".
מפרסם מעת לעת מאמרי אורח ב"דה-מרקר" ו"גלובס" בנושאי חברה, כלכלה, תקציב הביטחון וחינוך. בין השאר דוגל בתחבורה ציבורית בחינם, מאחר שהתועלת הכלכלית-חברתית שתצא מסבסוד מלא שלה הרבה יותר גבוהה מעלות הסבסוד[6].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיו-אב נשוי ואב לשלושה ילדים. מתגורר בקרית-אונו
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרי אמיר זיו-אב, באתר "TheMarker"
- יואב קווה, נוסחת הפלא של הכישלון, באתר הארץ, 30 ביוני 2006
- שחר הזלקורן, "30 הרוגי תאונות בשנה - בגלל הליסינג", באתר ynet, 14 במרץ 2013
- דניאל שמיל, "למנוע מצעירים לרכב על אופנועים - רק רבע מהם יגיעו לגיל 24 ללא פציעה או מוות", באתר TheMarker, 13 במאי 2013
ממאמריו:
- אמיר זיו אב, מרכבה סימן 4: התועלת עולה על הנזק, באתר הארץ, 6 ביוני 2006
- אמיר זיו-אב, מדינה תחת סחיטה באיומים, באתר הארץ, 31 במרץ 2009
- אמיר זיו-אב, מנכ"ל הבנק לא אוהב את הבנק, באתר הארץ, 13 במאי 2010
- אמיר זיו-אב, די לשנור: ישראל צריכה להפסיק לבקש נדבות מארה"ב | דעה, באתר TheMarker, 12 בדצמבר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צפריר - אמיר זיו-אב ימונה ליו"ר הדירקטוריון, באתר גלובס, 22 ביוני 1998
- ^ יצחק דנון, אמיר זיו-אב תובע מיעקב צפריר 12 מיליון ש' בעקבות התרמית במניות צפריר מהנדסים, באתר גלובס, 13 בפברואר 2006
- ^ 1 2 דוד חיון ושמואל דקלו, הפשרה המתגבשת בפרשת המשחנים: מהנדס מכין תוכנית להעברה משולבת של המטענים, באתר גלובס, 22 באוגוסט 1999
- ^ דוד חיון, תוכנית להובלת 4 משחנים בשתי הובלות - הוגשה לסוויסה, באתר גלובס, 29 באוגוסט 1999
צבי לביא, סיעת יהדות התורה עשויה לקבל את ראשות ועדת הכספים בממשלה צרה בראשות שרון, באתר גלובס, 5 בפברואר 2001 - ^ *ירון אדרי, משרד התחבורה ממנה מדען ראשי חדש, באתר וואלה, 7 בנובמבר 2011
- ^ הדי כהן, מומחה: המדינה צריכה לספק תחבורה ציבורית בחינם לכולם, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2015
האקונומיסט ואסנת ניר, הפתעה: התחבורה הציבורית נהפכה חינמית, ובמקום להתמוטט - השתפרה, באתר הארץ, 28 במאי 2019