יקותיאל אדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יקותיאל אדם
Yekutiel Adam, 1974.jpg
לידה 3 בנובמבר 1927
ח' בחשוון ה'תרפ"ח
תל אביב, פלשתינה (א"י)
נהרג 10 ביוני 1982 (בגיל 54)
י"ט בסיוון ה'תשמ"ב
כפר דוחא, לבנון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי קותי
השכלה אוניברסיטת קליפורניה בברקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Hahaganah.png  ההגנה
Mossad seal.svg  המוסד
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19421982 (כ־40 שנה)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע אנטבה
מבצע אופרה
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הנצחה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יקותיאל (קותי) אדם (3 בנובמבר 1927, ח' בחשוון ה'תרפ"ח10 ביוני 1982, י"ט בסיוון ה'תשמ"ב) היה אלוף בצה"ל, ממתכנני מבצע יונתן, סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם. נהרג במלחמת לבנון הראשונה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם נולד בתל אביב בשכונת הקווקזים ליהודה ואלישבע. שם המשפחה המקורי היה אדמוב שעלו לארץ השם השתנה לאדמוביץ ובהמשך שונה שם המשפחה לאדם. משפחתו הייתה מעדת יהודי ההרים מקווקז, מהעיר דרבנט שברפובליקת דאגסטן. סבו, יקותיאל רבאייב, נהרג בהגנה על פתח תקווה כשומר המושבה ב-1916. אדם היה פעיל בארגון ההגנה מגיל 15, ועבר במסגרתו הכשרה כלוחם, ולאחר מכן עבר קורס מ"כים וקורס סיירים.

במלחמת הקוממיות לחם כמפקד מחלקה, בין היתר במבצע חמץ. בהמשך סופח לפלוגה המיוחדת של ההגנה (ה-PM) במחוז תל אביב ולקח חלק בחדירות וסיורים בעורף קווי האויב. כמו כן השתלם בקורס של חיל המודיעין.[1]

לאחר הקמת המדינה הצטרף לצה"ל, לחטיבת גבעתי. במבצע קדש באוקטובר 1956 היה מפקדה של יחידת סיור בחזית סיני ולאחר מכן התמנה למפקד גדוד 12 (ברק) בגולני,[1] ובהמשך לקצין האג"ם של פיקוד הדרום. לאחר תפקידו זה למד אדם בבית הספר למלחמה בצרפת וכשחזר ב-1966 התמנה למפקד חטיבת הנגב בפיקוד הדרום. במלחמת ששת הימים לחמה החטיבה במסגרת אוגדה 38 בפיקודו של אלוף אריאל שרון, והשתתפה בקרב אום-כתף בחזית המצרית. בשנת 1968 נתמנה למפקד חטיבת גולני. כמפקד החטיבה יזם אדם תוכנית להשבחת הפיקוד הזוטר בחטיבה באמצעות עידוד בוגרי הפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה להתגייס לחטיבה.[2] אדם יזם ופיקד על פעולות מבצעיות רבות של יחידות החטיבה בגבול הצפון, ושל סיירת גולני בפרט,[3] בסוריה, בלבנון ובירדן, ובכלל זה הפשיטה על מוצב החרוט.

בשנת 1970 מונה לראש מטה פיקוד הצפון והועלה לדרגת תא"ל. בתפקיד זה היה אחראי בין היתר להקמת הביצורים ברמת הגולן ובחרמון. לאחר שנתיים בתפקיד הושאל למוסד ושימש כראש אגף "צומת". עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שב ומונה לסגנו של מפקד פיקוד הצפון, האלוף יצחק חופי והיה שותף לבלימת מתקפת הצבא הסורי ברמת הגולן. בימים 21–22 באוקטובר 1973 פיקד על "מבצע קינוח",[4] הקרב לכיבוש החרמון בסיום המלחמה.[5] בתום המלחמה, הועלה לדרגת אלוף, והחליף בפברואר 1974 את אריאל שרון כמפקד אוגדה 143, ואחר כך מונה למפקד אוגדה 252, במסגרת זו היה מפקד הכוחות בסיני. לאחר מספר חודשים, ביולי 1974 מונה למפקד פיקוד הדרום, תפקיד שמילא עד מרץ 1976, עת התמנה לתפקיד ראש אג"ם. במסגרת תפקיד זה היה האיש המרכזי שקידם את אפשרות הפעולה של מבצע יונתן[6] ופיקד על החפ"ק האווירי שלו, כפי שתיאר[7] האלוף שלמה גזית, ראש אמ"ן בתקופת המבצע: "יקותיאל אדם היה הדוחף העיקרי שדרש לא לוותר, ולהמשיך בתכנונים, ולעשות הכל כדי לנסות לבצע את המבצע". אחר-כך יצא להשתלמות בארצות הברית וכשחזר התמנה לתפקיד סגן הרמטכ"ל וראש אג"ם, והיה אחראי בין היתר על תכנון הפצצת הכור הגרעיני בעיראק.

ב-1982 יועד לתפקיד ראש המוסד. ביום הרביעי למלחמת לבנון הראשונה יצא אדם לסיור יחד עם אל"ם חיים סלע. הם סיירו במוצב הבופור ומשם המשיכו לבניין בכפר דוחא, ליד העיירה דאמור. בעת שהייתם בבניין החלה הפגזת מחבלים והם ירדו למרתף, שם הסתתרו מחבלים, שפתחו עליהם באש והרגו את שני הקצינים הבכירים. כוח מיחידת שלדג בפיקוד גיורא ענבר וטל ורדי[8] בסיוע לוחמי גולני הרג את המחבלים וחילץ את גופות השניים.[9]

אדם נקבר בבית העלמין הצבאי קריית שאול.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאדם במותו היו אישה ושני ילדים, בתו אורנה, ובנו אודי, לימים מפקד פיקוד הצפון בשנים 20052006. אדם היה הקצין בעל התפקיד הבכיר ביותר בצה"ל שנפל בקרב (עוד שני אלופים נהרגו במלחמות, דוד מרכוס מאש כוחותינו במלחמת העצמאות ואלברט מנדלר מפקד עוצבת סיני במלחמת יום הכיפורים).

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו של יקותיאל אדם קרויים דרך "האלוף יקותיאל" בשכונת פסגת זאב בירושלים ומתקן אדם, כמו גם רחובות בערים השונות, וכן היישוב גבע בנימין, אשר שמו הלא-רשמי הוא "אדם". ב-2016 החליטה עיריית חדרה לקרוא רחוב על שמו בבית אליעזר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יקותיאל אדם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 קורות החיים של יקותיאל אדם, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  2. ^ אביחי בקר, אינדיאנים על גבעה 16 - פלוגה בקרב החרמון, הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמוד 27
  3. ^ אורי שגיא, "אורות בערפל". תל אביב, ידיעות ספרים, 1998, עמודים 63–64
  4. ^ אביחי בקר, אגדת דרורי, ידיעות אחרונות, ‏ 18.03.2005, עמוד 25, כפי שהועלה באתר פרש
  5. ^ דני אשר (עורך), הסורים על הגדרות: פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, הוצאת 'מערכות', 2008, עמוד 263
  6. ^ אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה, הוצאת "מסדה", 1993, עמוד 106
  7. ^ עדו נתניהו, הקרב האחרון של יוני, ידיעות אחרונות, 1991, עמ' 40
  8. ^ ראובן וייס, "דו"ח סבא" ידיעות אחרונות, ‏ 25.04.2012, "טלי, אבא של תומר, השתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן', מספר אלוף ורדי. בתור בעל הדרגה הבכירה משמעותית בחבורה, הוא זה שמנווט את השיחה. 'הוא היה סגן מפקד סיירת צנחנים, ממייסדי שלדג וסגן מפקד שלדג במיל'. הוא והצוות שלו חיסלו את המחבלים שהרגו את אלוף יקותיאל אדם במלחמת לבנון הראשונה'."
  9. ^ עמיר רפפורט וגיא לשם, הקלף הסודי של חיל האוויר, ידיעות אחרונות, ‏ 24 באפריל 1999
יקותיאל אדם- תבניות ניווט