עניית אמן (הלכה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עניית אמן היא חובת אמירה בהלכה לשומע ברכה. משמעותה היא אישור והסכמה, ולעיתים תפילה שתתקיים הבקשה שנאמרה לפניה.

פירוש המילה אמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "אמן" פירושה "כן ונכון", כמו כן פירושה "הלוואי". בדרך הדרש מפורשת המילה כראשי תיבות של המשפט "אל מלך נאמן"[1], ומשמעה הכרת תודה לאל וקבלת מלכותו.

אזכורים קדומים של המילה אמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך המילה מופיעה לראשונה בספר במדבר כחלק משבועת האישה הנחשדת בזנות תחת בעלה. האישה עונה "אמן אמן" בתשובה להקראה הנאמרת בפניה על העונש הצפוי לה אם אכן עשתה את אשר נחשדה בו, והיא בעצם מאמתת בדרך של שבועה את הדברים, כשכפילות המילה משמשת לחיזוק ההצהרה: וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה "אָמֵן אָמֵן" (במדבר, ה', כ"ב).

הביטוי מופיע בין היתר גם במובן של אמונה ואמת: "אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי" (ספר ישעיה, פרק ס"ה, פסוק ט"ז), ולא נמצא עוד בהוראה זו.

בפסוק "וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית ה' וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה" (ספר ירמיה, פרק כ"ח, פסוק ו'), המילה באה במובן של 'לאשר ולקיים דבר נשמע'.

מילה זו מופיעה גם בסוף מזמורי תהילים: מ"א, י"ד; ע"ב, י"ט; פ"ט, נ"ג.[2],

בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת ברכות[3] נאמר: "רבי יוסי אומר: גדול העונה אמן יותר מן המברך".

במסכת שבת[4] מסופר בשם רבי יוסי בר יהודה:
שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע, וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושולחן ערוך ומיטתו מוצעת מלאך טוב אומר "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך" ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו, ואם לאו מלאך רע אומר "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך" ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.

מהלכות עניית אמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מכללי אמירת ה"אמן" הם:

  • יש לומר "אמן" לאחר כל ברכה הנאמרת על ידי אחר.
  • אין לומר "אמן" אם לא שומעים את הברכה.
  • יש להמתין עד סיום הברכה בטרם אומרים "אמן" - אחרת ה"אמן" נקרא "אמן חטופה" - ואולם אין להמתין יותר מדי - "אמן" זו נקראת "אמן יתומה".
  • אין לענות "אמן" על ברכות שאדם אומר בעצמו, מלבד ברכות מסוימות כמו ברכת בונה ירושלים שבברכת המזון, ולדעת הרמב"ם והשולחן ערוך גם לאחר ברכת ישתבח, שים שלום, השכיבנו וברכות נוספות שהן סיום סדרת ברכות.
  • אין לומר "אמן" לאחר ברכה הנאמרת על ידי גוי, אלא אם שומעים את הברכה בשלמותה.

מנהגים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש העורכים סעודת אמנים - סעודה שאומרים בה "אמן" מאה פעמים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת שבת קיט, ב
  2. ^ מילון התנ"ך מאת יהושע שטיינברג, הוצאת יזרעאל, תל -אביב, ערך "אמן"
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ג, עמוד ב'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד ב'.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.