מאה ברכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה, לפיה ישנו חיוב על כל אדם מישראל שיברך בכל יום לפחות מאה ברכות.

במדרש מייחסים תקנה זו לדוד המלך, שתיקן תקנה זו בעקבות מגפה שהייתה בימיו.

מקור התקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקנה זו הוזכרה בתלמוד אמנם לא נתבאר שם מי תיקנה ועל מה תיקנה:

תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך" (דברים, י', ב').

אף שלמדו דבר זה מהפסוק, חיוב זה לרוב הפוסקים אינו מדאורייתא, אלא תקנת חכמים[1], והפסוק אינו אלא אסמכתא לתקנה זו.

בראשונים כתבו מספר דרכים לבאר האיך למדו דבר זה מהפסוק הנ"ל:

לדעת רש"י הלימוד הוא מלשון הפסוק 'מה' ה' אלהיך דורש'. ובמקום 'מה' יש לקרוא 'מאה'.

בפירוש התוספות כתבו שמספר האתיות בפסוק בצירוף אות האל"ף במילה "מה" הוא מאה, ובזה נרמז שיש לברך מאה ברכות בכל יום.


תקנת דוד המלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטור[2] כתב על פי מדרש שדוד המלך תיקן את תקנת 'מאה ברכות', בעקבות מגפה שהתחוללה בירושלים, וגבתה את חייהם של מאה אנשים בכל יום, ולא היו יודעים על מה התרגשה עליהם צרה זו. ודוד המלך חקר, ונודע לו ברוח הקודש, שעל ידי תקנת 'מאה ברכות' תעצר המגפה, וכך היה.

במחזור ויטרי[3] כתב שנראה שלאחר שתיקנה דוד המלך, נשתכחה תקנה, וחזרו תנאים ואמוראים ותיקנו תקנה זו בשנית[4].

מנין הברכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימות החול ניתן בקלות לברך מאה ברכות, מאחר שבכל תפילה יש 19 ברכות, מלבד שאר ברכות השחר ועוד, פירוט הברכות ליום חול הוא כדלהלן:

סך כל הברכות = 89, (ולדעת הרמ"א = 91). בצירוף ברכות נטילת ידיים המוציא וברכת המזון ושאר ברכות הנהנין, ניתן בקלות להגיע למאה ברכות בכל יום.

שבת יום טוב ויום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבתות יומים טובים שבהם תפילת שמונה עשרה אינה מכילה 19 ברכות אלא רק שבע ברכות, נזקקים להשלים את המאה ברכות על ידי ברכות הנהנין השונות כפי שמתואר בתלמוד[5]: "רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי".

ביום כיפור, ישנו קושי להגיע למניין מאה ברכות, מאחר שאי אפשר להוסיף ברכות על ידי ברכות הנהנין ואף בתפילות העמידה יש רק שבע ברכות.

דיני התקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיוב ה'מאה ברכות' הוא חיוב נפרד לכל יום ויום, ובפוסקים כתבו שחשבון 'יום' לעניין זה הוא כדין יום לפי התורה, היינו שהלילה קודם ואחר כך היום.
  • בפוסקים נחלקו אם מותר לגרום לברכה שאינה צריכה על מנת להגיע למאה ברכות.
  • בעניין חיוב נשים בחיוב זה, נחלקו בפוסקים, יש שפטרו נשים מחמת שהמצווה היא מצוות עשה שהזמן גרמא. ויש שכתבו לחייבם בן השאר מאחר שהתקנה הייתה מחמת שמתו במגפה, ובתלמוד מצינו במקרה שומה שחייבו נשים במצוות מזוזה מחמת שאף נשים "בעו חיי" (צריכים חיים).

מנין המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספרי המצוות שמנו את מצוות 'מאה ברכות' בכלל התרי"ג מצוות, כגון בספר הלכות גדולות, שמנאה במצוות עשה כה: "מאה ברכות בכל יום".

ברמב"ם תמה על דבריהם, שהרי חיוב זה אינו מהתורה כלל:

"והתמה מפני מה מנו מצות עשה שהם מדרבנן... מאה ברכות בכל יום והלל... והכלל כי כל מה שהוא דרבנן לא ימנה בכלל תרי"ג מצוות. כי הכלל הזה הוא כולו כתוב בתורה אין בו דבר דרבנן כמו שנבאר. ואמנם היותם מונים קצת הדברים שהם דרבנן ועוזבים קצתם בבחירה מהם הוא ענין אי אפשר לקבלו בשום פנים, אמרו מי שאמרו

ספר המצוות לרמב"ם, סוף שורש א'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לעומתם דעת בה"ג שחיוב זה הוא מדאורייתא
  2. ^ אורח חיים, מו.
  3. ^ בסימן א.
  4. ^ כפי הנראה נצרך לומר כך, מפני שבתלמוד לפנינו מוזכר חיוב זה מפי רבי מאיר.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ג, עמוד א'