לדלג לתוכן

סל תרבות ארצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סל תרבות ארצי
תחום תרבות ישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלות החברה למתנ"סים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1987–הווה (כ־37 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.saltarbutartzi.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סל תרבות ארצי היא תוכנית חינוכית החושפת את תלמידי ישראל, מגיל הגן ועד י"ב, לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמלי. התוכנית פועלת משנת 1987 ביישובים רבים ברחבי ישראל.

התוכנית משותפת למשרד החינוך, החברה למתנ"סים והרשויות המקומיות: משרד החינוך יזם את התוכנית ומתקצב אותה, החברה למתנ"סים מנהלת את התוכנית ומשמשת מסגרת ארגונית עבורה, והרשויות המקומיות אחראיות למימוש התוכנית בתחום שיפוטן.

מטה סל תרבות ארצי פועל למימוש יעדי התוכנית ברמה החינוכית, הארגונית והמנהלית.

ההיצע האמנותי של התוכנית כולל הופעות ומפגשים עם אמנים מששת תחומי האמנות: תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של התוכנית בשנת 1987 במסגרת "אמנות לעם", בייסודה של ברוריה בקר, שניהלה עד אז, במשך קרוב לעשר שנים, במסגרת אורט, את תוכנית היל"ה (השכלת יסוד ולימודי השלמה) לנוער מנותק. בשנת 1995 שונה שם התכנית ל"סל תרבות ארצי", ומשנת 1999 עבר לאחריות החברה למתנ"סים. בשנתה הראשונה הקיפה התוכנית 16 רשויות ובהמשך הקיפה 120 ערים, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות. ההוצאה לאור שהוקמה במסגרת "סל תרבות ארצי" כללה ספרות מקצועית למורים ולתלמידים בשלושה מסלולים: מפתחות, צורות ואודות.

ביולי 2010 החליפה אסתי די-נור את בקר בתפקידה. קודם לכן הייתה די-נור ראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות.

ביוני 2014 מונה רן שפירא למנכ"ל סל תרבות ארצי.

בעקבות רפורמה בסל תרבות שיזם שר החינוך נפתלי בנט, התווספו לתוכנית כ-80 רשויות מקומיות, כאשר מתוכן בלט הגידול ברשויות מהמגזר הערבי (מכ-10 רשויות בשנת 2016 ללמעלה מ-60 רשויות בשנת 2020) והצטרפותן של רשויות ייחודיות כדוגמת כפר קמא הצ'רקסי, מועצה אזורית נחל שורק והר חברון.

התכנית יזמה פרויקטים ייחודיים בתחום האמנות והתרבות, בהם השתתפו עשרות אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ, כדוגמת "אוטובוסופרים", "פרויקט 70 שנות יצירה ישראלית" ו"זרקור".[1] כמו כן, בזכות המהלך לשינוי אופי פעילות הסל כך שתתאים לתקופת הקורונה – קבוצות קטנות ומפגשי הוראה מקוונת, המשיך הסל לפעול גם לאורך כל תקופת הקורונה.[2]

הרפורמה ב-2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בפברואר 2016 הציג שר החינוך נפתלי בנט רפורמה בסל תרבות ארצי, לפיה הורחב מאגר המופעים והמפגשים של הסל ומלבד היצע אמנותי של מפגשים ופעילויות מאושרות על ידי ועדות הרפרטואר, יכלול היצע נוסף. ההיצע הנוסף מורכב ממפגשים ופעילויות אמנות המאושרות על ידי סגלי הוראה. יוצרים ומפיקים מתקבלים להיצע הנוסף במספר תנאים: המלצות ואישורים של הסגל החינוכי, מינהל תקין, התחייבות להופיע בכל מקום בארץ, התאמה לתלמידי מערכת החינוך ומחיר מקסימום.

בעקבות הרפורמה התווספו לסל תקציבים שאפשרו הצטרפות של רשויות נוספות, בהן שדרות, כפר סבא, קריית ביאליק, אריאל, סכנין, רהט, תמרה, טייבה ועוד. התקצוב נעשה לפי חישוב דיפרנציאלי המעביר לתלמידים בפריפריה תקציב מוגדל.

נכון לעשור השלישי של המאה ה-21 מגיע הסל ללמעלה ממיליון תלמידים, כשמספר פעולות הסל נושק ל-20,000 בשנה.

השתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצטרפות לתוכנית הסל היא בחירה של הרשות המקומית, ומתבצעת באמצעות חוזה. בכל רשות מתמנה מנהל/ת סל ובתי הספר בוחרים את הרכב תוכנית המופעים עבור תלמידיהם מתוך ההיצע. בית הספר קובע מראש את מועדי המופעים ומקיים אותם לאורך השנה, בליווי המורים, כחלק ממערכת הלימודים.

החל משנת 2015, היישובים הכלולים בתוכנית הסל מחולקים על פי מחוזות גאוגרפיים. לכל מחוז יש מנחה מטעם הסל, המלווה את מנהלי הסל ביישובים ובבתי הספר בבניית תוכנית רב-שנתית לחשיפה לאמנות.

היקף הפעילות והעבודה עם רשויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיצע האמנותי של סל תרבות ארצי כולל כ-2,000 מופעים ומפגשים שנבחרו על ידי ועדות הרפרטואר. לצדו קיים היצע הנוסף, הכולל מופעים ומפגשים אשר אינם נבחנים על ידי ועדות הרפרטואר אך מומלצים על ידי סגלי ההוראה.

מבחינה תקציבית, תוכנית סל תרבות ארצי נמצאת במסגרת תוכנית גפ"ן של משרד החינוך ומיועדת לתלמידים בכלל המוסדות מגן ועד כיתה י"ב.

המקורות התקציביים של התכנית כוללים תשלומי הורים (ו/או רשות) ותקציב מוסד מתוך תקציבי גפ"ן. בגנים ובמוסדות חינוכיים מוכרים שאינם רשמיים, התקציב כולל הורים ורשות. מקור תקציבי נוסף של סל תרבות ארצי הוא גביית הורים, על פי טבלת תשלומי הורים "סל תרבות ארצי", הנקבע מדי שנה על ידי ועדת החינוך של הכנסת.[3]

הסל מספק ליישובים הפועלים במסגרתו תמיכה במספר אמצעים:

תוכנה ייעודית – תוכנה המחברת למאגר ההיצע ומאפשרת למנהלים לנהל את פעילות הסל, תוך מתן האפשרות לראות את היסטוריית הצפייה של כל תלמיד.

השתלמויות לצוותים חינוכיים – השתלמויות צוותי החינוך של הסל עוסקות בחינוך לצפייה מושכלת במופעי אמנות. מטרתן לקרב את אוכלוסיית המורים לתחום חינוך זה, ולסייע להם לפתח את הכישורים הנדרשים. במהלך ההשתלמות מתוודעים המורים ליוצרים וליצירות בתחומי האמנות השונים, ובתוך כך הם מרחיבים את היכרותם עם עולם היצירה האמנותית בארץ.

הנחיה – מנחי סל תרבות ארצי מסייעים ליישובים בתהליכי הבחירה וגיבוש התוכנית השנתית לאור יעדיה. הם מציעים מערכי הכנה לקראת הצפייה במופע, ומקיימים מפגשי הכנה עם הצוותים החינוכיים.

השתלמויות למנהלי ורכזי סל תרבות – סל תרבות ארצי מקיים מספר השתלמויות בשנה המיועדות למנהלי התוכנית ביישוב ורכזי סל תרבות בבתי הספר. מטרתן להעניק כלים מקצועיים להערכת ההיצע ולמיצוי הבחירה המושכלת מתוכו, ולעורר שיח עמיתים סביב תהליכים הקשורים בחינוך לאמנות ובמיצוי הפוטנציאל הגלום בתוכנית.

אתר אינטרנט – האתר מכיל מידע שימושי אודות המפגשים והמופעים שבהיצע: חומרי העשרה, כתבות, קישורים לצפייה, והכנות לקראת צפייה/האזנה במופעים ובמפגשים.[4]

מיזמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

70 שנות יצירה ישראלית – מיזם זרקור (2017–2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת הלימודים תשע"ח יזם סל תרבות ארצי מיזם מיוחד לציון שנת ה-70 לישראל, מנקודת מבט תרבותית ואמנותית. במסגרת המיזם צפו עשרות אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ בהצגות, סרטים ומופעי מחול, האזינו להופעות מוזיקה, סיירו במוזיאונים ונפגשו עם משוררים וסופרים.[5]

"זרקור" הוא שמו של מיזם מיוחד בתוך פרויקט זה, ובמסגרתו התקיימו מפגשי אמן אשר במרכזם הכרה והוקרה של דמויות מפתח ביצירה הישראלית. במסגרת המפגשים, אמנים מובילים מכל תחומי היצירה, סיפרו לתלמידים את סיפורם השזור בתחנות בחיי המדינה. דרך סיפורם האישי וסיפור דרכם המקצועית, נחשפו התלמידים גם לסיפורה של התרבות והאמנות הישראלית לאורך שנותיה. פרויקט זה התקיים בשיתוף פעולה עם גופים כאמ"י, אגודת הסופרים ואגודת הכוריאוגרפים וכלל מפגשים מצומצמים שנערכו במסגרות אינטימיות, שבהם התאפשר לאמנים לספר על דרכם האישית והמקצועית ולהופיע עם השירים שהפכו לאבני דרך בתרבות הישראלית. הפרויקט זכה גם לחשיפה תקשורתית בטלוויזיה.[6][7]

פעילות בזמן תקופת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנת הלימודים תש"ף, במרץ 2020, נקטעה פעילות הסל עם הטלת איסור על התכנסויות לאור משבר הקורונה. ההנחיות לשעת חירום הובילו לכך שצוות סל תרבות ארצי הוצא לחל"ת,[8] בזמן שבתי הספר עברו למתכונת פעילות מקוונת. צוות הסל המשיך את הפעילות גם בהיותו בחל"ת, והפך את ערוץ היוטיוב[9] ואת עמוד הפייסבוק[10] לפלטפורמות למופעים ומפגשים מהיצע הסל, שנוצרו במיוחד ונפתחו לשיתוף באישור האמנים ובהתנדבות מלאה, מדי יום. אל התכנים נחשפו מורים, תלמידים ויוצרים.

בסוף מאי 2020, הוחזר כל צוות סל תרבות ארצי לעבודה. ב-1 ביוני התקיימו פעילויות סל ראשונות, בהתאם להנחיות משרד החינוך והבריאות. מפגשים ומופעים אלו התקיימו במתכונת מצומצמת של עד 50 תלמידים, שאפשרה לקיים שיח ודיאלוג משמעותיים יותר בין האמן והתלמיד.

לקראת תום שנת הלימודים תש"ף, התפרסם באתר סל תרבות ארצי קול קורא לאמנים, יוצרים ומפיקים לשנת הלימודים תשפ"א, שמטרתו להיערך לקיומם של פורמטים חדשים למפגשים ומופעים בהתאם לצו השעה הבריאותי. בין היתר כלל היצע ייחודי זה מפגשים מקוונים בוועידת וידאו ומפגשים לכמות מצומצמת של תלמידים.

החל מדצמבר 2020, המשיך הסל בימי חשיפה למנהלי ומנהלות סל ברשויות.

מהלך נוסף שהחל עם פרוץ הקורונה נשא פרי והחל מינואר 2021 הפך הסל להיות חלק ממערכת השידורים הלאומית[11]. מגוון מפעילויות הסל בעברית בערבית, מצולמות במיוחד, הועלו לאתר משרד החינוך.[12]

ועידות סלת"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל סל תרבות ארצי, רן שפירא, ושרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, בוועידת סלת"א.

הוועידה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 ביוני 2021 התקיימה ועידת סלת"א – הוועידה הארצית השנתית הראשונה של סל תרבות ארצי, בתיאטרון הלאומי "הבימה". בוועידה שנקראה "חינוך, אמנות ותרבות עם המבט לעשור הקרוב – פוסט קורונה" השתתפו כאלף איש, בהם מחנכים, יוצרים, אמנים, מנהלי תרבות וסל תרבות ברשויות, מפיקים, מנהלי וצוותי מוסדות תרבות ומתנ"סים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה.[13]

הוועידה יצרה פלטפורמה אשר כינסה את כלל הגורמים העוסקים בחינוך, אמנות ותרבות לכדי מבט הוליסטי ושיח משותף שענינו עתיד החינוך, האמנות והתרבות בעשור הקרוב. בנוסף, בחנה הוועידה את האתגרים החדשים שנוצרו בעקבות תקופת הקורונה בכל הנוגע ליצירת אמנות וצריכת אמנות והציעה מענים שונים בתגובה לאתגרים אלו.[14]

במהלך הוועידה התקיימו סדרה של פאנלים והרצאות בסגנון TED, בהם דנו מומחים ומובילי דעה בתחום החינוך האמנות והתרבות בנושאי הוועידה. בין לבין הוצגו מופעים אמנותיים שנוצרו במיוחד.

הוועידה זכתה לסיקור תקשורתי נרחב בעברית,[15] ערבית,[16] רוסית[17] וספרדית.[18]

הוועידה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' יורם יובל בהרצאת הפתיחה של ועידת סלת"א 2022 (צילום: מוקי שוורץ)

ב-22 ביוני 2022 התקיימה ועידה שנייה בתיאטרון בית ליסין בהשתתפות כאלף איש, בהם אנשי חינוך ותרבות. הוועידה התקיימה תחת הכותרת "SEL תרבות – אמנות ולמידה חברתית-רגשית (Social–Emotional Learning)", והתמקדה בהיותה של החשיפה לאמנות אמצעי ייחודי להקניית מיומנויות חברתיות-רגשיות (כדוגמת אחריות אתית, חשיבה ביקורתית, התבוננות מנקודות מבט שונות, שימוש באמפתיה וקבלת שונות וגיוון).[19]

הוועידה כללה פאנלים, הרצאות מפי מומחים, מופעים אמנותיים ייחודיים וצפייה בהצגה "משחקים בחצר האחורית".

הוועידה סוקרה בהרחבה בתקשורת הישראלית.[20][21][22]

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוצאה לאור של סל תרבות ארצי פעלה עד 2013 ויועדה למחנכים המלווים את צפיית תלמידיהם במופעי אמנות, וכן לקהל הרחב. הפרסומים נועדו להעניק כלים לצפייה מושכלת, להרחיב את האופקים בתחומי האמנות השונים, ולדון בסוגיות הנוגעות לחינוך לאמנות.

מערך הפרסומים כלל שלושה מסלולים:

  • קבוצת הפרסומים הקצרים אודות מופע – חומרי הכנה ממוקדים, לסייע למורים להכין את תלמידיהם לצפייה באירוע אמנות ולתהליכי העיבוד לאחר המופע.
  • מסלול "צורות", ובו פרסומים הפורשים תמונה כללית יותר על תחומי יצירה שונים.
  • מסלול הספרים "מפתחות", ובו העמקה נוספת בשדות שונים של יצירה, מתוך תשומת לב מיוחדת לגישות עדכניות ולהקשרי התרבות הישראלית.

העורך הראשי של ההוצאה היה המשורר והמתרגם דורי מנור. עורכת מסלול "אודות מופע" הייתה מילאת ביברמן. חלק מן הספרים הופצו על ידי עם עובד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סל תרבות ארצי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרויקט זרקור – מפגשי אמן – 70 שנות יצירה, באתר סל תרבות ארצי
  2. ^ סל תרבות ארצי, אמנות רק בימי קורונה – היצע הסל מותאם לצו השעה – מקוון ו/ או בקבוצות קטנות, ‏שנת הלימודים תשפ"א 2021
  3. ^ https://pob.education.gov.il/edu-info/programs/cultural-basket
  4. ^ סל תרבות ארצי, אודות פעילות סל תרבות ארצי, באתר סל תרבות ארצי
  5. ^ משרד החינוך פתח את אירועי 70 שנה למדינה בהצגה "הרצל אמר!", באתר תיאטרון "גשר"
  6. ^ אייטם על הפרויקט בתכנית הבוקר של ערוץ 10, ‏28.08.2018
  7. ^ אייטם על הפרויקט בתכנית הבוקר של ערוץ 13, ‏10.07.18
  8. ^ רן שפירא בתכנית הבוקר של ערוץ 13, סרטון בערוץ "סל תרבות ארצי", באתר יוטיוב (אורך: 04:44), 3 במאי 2020
  9. ^ ערוץ היוטיוב
  10. ^ עמוד הפייסבוק
  11. ^ מערכת השידורים הלאומית
  12. ^ מפגשי סל תרבות ארצי במערכת השידורים הלאומית, ‏שנת הלימודים תשפ"א 2021
  13. ^ הוועידה הארצית הראשונה לחינוך אמנות ותרבות – פוסט קורונה, באתר סל תרבות ארצי, ‏06.2021
  14. ^ מערכת הבמה, הוועידה השנתית ה-1 של סל תרבות ארצי, באתר הבמה, ‏27/05/2021
  15. ^ ענת זכריה, ועידת סל תרבות ארצי הראשונה בישראל, באתר הבמה, ‏15/06/2021
  16. ^ رانية مرجية, مؤتمر السلة الثقافية الأول لشركة المراكز الجماهيرية على مسرح " هبيما" بحضور وزيرة التربية والتعليم يفعات شاشا بيتون, bokra, ‏22/06/2021
  17. ^ דולצ'ה ויטה – 27.06.21, באתר כאן, ‏27.06.21
  18. ^ Chiquita Levov, Primera conferencia anual de “Sal Hatarbut Artzi”, aurora-israel, ‏29.06.21
  19. ^ מאות אנשי חינוך השתתפו בוועידה הגדולה בישראל, יביאו שינוי?, באתר אייס, 22 ביוני 2022
  20. ^ גם כן תרבות עם גואל פינטו, "ממלאים את סל התרבות", ‏22.06.22
  21. ^ מאות אנשי חינוך השתתפו בוועידה הגדולה בישראל, יביאו שינוי?, באתר אייס, 22 ביוני 2022
  22. ^ מערכת Tlv Times, בואו לוועידה, באתר tlvtimes, ‏20.06.22