סל תרבות ארצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סל תרבות ארצי
תחום תרבות ישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלות החברה למתנ"סים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.saltarbutartzi.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סל תרבות ארצי היא תוכנית חינוכית החושפת את תלמידי ישראל, מגיל הגן ועד י"ב, לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמלי. התוכנית קיימת משנת 1987 ופועלת ביישובים רבים ברחבי הארץ.

התוכנית משותפת למשרד החינוך, החברה למתנ"סים והרשויות המקומיות: משרד החינוך יזם את התוכנית ומתקצב אותה, החברה למתנ"סים משמשת מסגרת ארגונית עבורה, והרשויות המקומיות אחראיות למימוש התוכנית בתחום שיפוטן.

מטה סל תרבות ארצי פועל למימוש יעדי התוכנית ברמה החינוכית, הארגונית והמנהלית.

ההיצע האמנותי של התוכנית כולל מופעים ומפגשים עם אמנים מששת תחומי האמנות: תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של התוכנית בשנת 1987 במסגרת "אמנות לעם", בייסודה של ברוריה בקר, שעבדה כראש מדור בתי ספר קהילתיים. בשנת 1995 שונה שם המדור ל"סל תרבות ארצי", ומשנת 1999 עבר לאחריות החברה למתנ"סים.

בשנותיה הראשונות הקיפה התוכנית 16 רשויות מקומיות, ובהמשך הקיפה כ-100.

במרץ 2010 הודיעה מייסדת התוכנית ברוריה בקר על פרישתה לגמלאות, אחרי 22 שנה בתפקיד. ביולי 2010 נבחרה אסתי די-נור למנהלת הסל במקומה. די-נור שימשה קודם לכן כראש מועצת הפיס לתרבות ולאמנות.

ביוני 2014 מונה רן שפירא למנהל סל תרבות ארצי. לאחר כניסת שפירא לתפקיד, בוטלה הכוונה לסגור את סל תרבות ארצי ופעילותו צמחה בצורה משמעותית - מפחות מ-100 רשויות שהיו פעילות בתוכנית בשנת 2014, למעל 180 רשויות פעילות בשנת 2020, כאשר מתוכם בולטות רשויות רבות מהחברה הערבית שהצטרפו במהלך שנים אלו. בתקופתו יזם סל תרבות ארצי פרויקטים ייחודיים בתחום האמנות והתרבות, בהם השתתפו עשרות אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ, כדוגמת "אוטובוסופרים", "פרויקט 70 שנות יצירה ישראלית" ו"זרקור".[1]

הרפורמה ב-2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בפברואר 2016 הציג שר החינוך נפתלי בנט רפורמה בסל תרבות ארצי, ולפיה תיפתח התוכנית לכלל היישובים בישראל, מאגר המופעים והמפגשים של הסל יתרחב ויכלול היצע נוסף, ומנהלי בתי הספר יוכלו לבחור עבור התלמידים גם מופעים מתוכו.

לפי מתווה הרפורמה, התקצוב נעשה לפי חישוב דיפרנציאלי שמאפשר לתלמידים בפריפריה ליהנות מתקציב מוגדל. ועדות הרפרטואר האחראיות על ההיצע האמנותי של הסל ימשיכו לעבוד באותה מתכונת, ואילו ההיצע הנוסף יכלול יצירות המאושרות על ידי סגלי הוראה. יוצרים ומפיקים יוכלו לגשת לרשימה המורחבת, בתנאי שהם עומדים במספר תנאים: ניהול תקין, התחייבות להופיע בכל מקום, התאמה למערכת החינוך ומחיר מקסימום.

בעקבות הרפורמה שהונהגה בסל תרבות זכה הסל לתקציבים נוספים שאפשרו את הצטרפותכם של לא מעט רשויות חדשות, ביניהן, נחל שורק, שדרות, כפר סבא, קריית ביאליק, אריאל, סכנין, רהט, תמרה, טייבה ועוד.

כיום הסל למעשה משפיע על מעל למיליון תלמידים, ולגידול זה ישנה גם השפעה על היקף הפעילות. אם בעבר צפו פחות או יותר ב-12,000 פעולות בשנת לימודים, הרי שבשנות הלימודים האחרונות פעולות הסל נושקות ל-20 אלף במספר.

70 שנות יצירה ישראלית - מיזם זרקור (2017-2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת הלימודים תשע"ח יזם סל תרבות ארצי פרויקט מיוחד לציון שנת ה-70 למדינה, מנקודת מבט תרבותית ואמנותית. במסגרת הפרויקט עשרות אלפי תלמידים מכל רחבי הארץ צפו בהצגות, סרטים ומופעי מחול, האזינו להופעות מוזיקה, סיירו במוזיאונים ונפגשו עם משוררים וסופרים וכל זאת במימון מלא ובתקציב מיוחד של משרד החינוך. אירועי המיזם נפתחו בתיאטרון גשר, בהצגה "הרצל אמר", בנוכחות שר החינוך נפתלי בנט ומנכ"ל המשרד שמואל אבואב.[2] זה היה האות לראשיתו של אחד מהפרויקטים הגדולים ביותר שהפעיל סל תרבות בשנים האחרונות ובמסגרתו הגיעו למעלה מ-17 אלף תלמידים למוסדות התרבות השונים, מכל רחבי הארץ.[3]

"זרקור" הוא שמו של מיזם מיוחד בתוך פרויקט זה ובמסגרתו מתקיימים מפגשי אמן אשר במרכזם הכרה והוקרה של דמויות מפתח ביצירה הישראלית. במסגרת המפגשים, אמנים מובילים מכל תחומי היצירה, סיפרו לתלמידים את סיפורם השזור בתחנות בחיי המדינה. דרך סיפורם האישי וסיפור דרכם המקצועית, נחשפו התלמידים גם לסיפורה של התרבות והאמנות הישראלית לאורך שנותיה. פרויקט זה התקיים בשיתוף פעולה עם גופים כא.מ.י., אגודת הסופרים ואגודת הכוריאוגרפים וכלל מפגשים שנערכו במסגרות מצומצמות, אינטימיות, שבהם התאפשר לאמנים לספר על דרכם האישית והמקצועית ולהופיע, למשל, עם שירים שהפכו לאבני דרך בתרבות הישראלית. בין המשתתפים היו אמנים כגון יובל דור, יזהר כהן, יוני רועה, דפנה ערמוני, שלמה בר, שולי נתן, רנה שיינפלד, צמד רעים, ציפי מור, יוסי סגל, דורי בן זאב, רחלי אברהם איתן. הפרויקט אף זכה לחשיפה תקשורתית בטלוויזיה[4][5], ולמנהל הסל הוענק פרס מיוחד מטעם איגוד אמני ישראל.[6]

פעילות בזמן תקופת הקורונה (שנת 2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנת הלימודים תש"ף, מרץ 2020, נקטעה באחת פעילות סל תרבות ארצי עם הטלת האיסור על התכנסויות לאור משבר הקורונה. ההנחיות לשעת חירום הובילו לכך שצוות סל תרבות ארצי הוצא לחל"ת[7], זאת בזמן שבתי הספר עברו למתכונת פעילות מקוונת. צוות הסל בחר להמשיך את הפעילות גם בהיותו בחל"ת, וכך הפכו ערוץ היוטיוב ועמוד הפייסבוק של סל תרבות ארצי לפלטפורמות שוקקות במופעים ומפגשים מהיצע הסל, בששת תחומי האמנות, שנוצרו במיוחד ונפתחו לשיתוף באישור האמנים ובהתנדבות מלאה, מדי יום. אל התכנים נחשפו מורים, תלמידים ויוצרים.

ב-27 במאי 2020, הוחזר כל צוות סל תרבות ארצי לעבודה. כבר ב-1 ביוני התקיימו פעילויות סל ראשונות, בהתאם להנחיות משרד החינוך והבריאות. אחריהן שובצו עוד מאות פעילויות, אליהן נחשפו עשרות אלפי תלמידים בבתי הספר. כל אותה עת פיקח הסל על הנעשה בפעילות, תוך הנחיית האמנים והמפיקים ובדיקת מילוי הנהלים הבריאותיים וצרכי השעה, זאת על מנת לוודא שההתאמות תתבצענה בצורה הנדרשת מבלי לפגום באיכותה. מפגשים ומופעים אלו התקיימו במתכונת מצומצמת של עד 50 תלמידים, שאפשרה לקיים שיח ודיאלוג משמעותיים יותר בין האמן והתלמיד. עדות להתנהלותם ואופיים של מפגשים אלו התפרסם בעמוד הפייסבוק של הסופרת שהם סמיט: "הילדים האלה פשוט ישבו והאזינו לסיפור. ולאחר שהאזינו התנהלה לה – בסדר מופתי – שיחה על ענייני הסיפור, הספרות והעולם. ולאחר מכן שאלו שאלות (מצוינות) – בהצבעה. ובמשך שעה שלמה ישבו עם המסכות על הפנים ולא התלוננו, ולא הסירו אותן אפילו שקיבלו את זכות הדיבור".[8]

לקראת תום שנת הלימודים תש"ף, התפרסם באתר סל תרבות ארצי קול קורא לאמנים, יוצרים ומפיקים לשנת הלימודים תשפ"א, שמטרתו להיערך לקיומם של פורמטים חדשים למפגשים ומופעים בהתאם לצו השעה הבריאותי. בין היתר כולל היצע ייחודי זה מפגשים מקוונים ("מפגשי זום") ומפגשים לכמות מצומצמת של תלמידים.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות סל תרבות ארצי מולידה מעגלי עבודה רחבים, בהם מעורבים גורמים רבים הסובבים סביב תחומי האמנות, החינוך, הרשויות המקומיות בארץ והלוגיסטיקה: אמנים עצמאיים רבים ואמנים בראשית דרכם, שעבורם פעילות הסל היא מקור הכנסה עיקרי (בהם: סופרים, נגנים, רקדנים, כוריאוגרפים, במאים, שחקנים, מאיירים, כותבים, אמנים פלסטיים ועוד); גופי ומוסדות תרבות גדולים ומרכזיים לילדים ולמבוגרים, כמו גם אולמות תרבות ארציים ויישוביים, הכוללים בין השאר אנשי תחזוקה ובמה, אשר מסתמכים על שריון כרטיסים לתלמידים חודשים מראש כאמצעי ביטוח לפעילותם; אנשי חינוך ותרבות ומנהלי תרבות ברשויות השונות בארץ (בבתי הספר, באגפי חינוך ובספריות העירוניות) העוסקים בתפעול תוכניות הסל; חברות הסעות, נהגי מוניות ואוטובוסים, בהם נעזר סל תרבות ארצי כדי לאפשר את פעילותו.

ההצטרפות לתוכנית הסל היא רשות, והיא מתבצעת בכל רשות מקומית באמצעות חוזה עם ראש הרשות. בתי הספר בוחרים את תוכנית המופעים עבור תלמידיהם, מתוך מאגר מופעים ומפגשים מששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

בית הספר קובע מראש את מועדי המופעים ומקיים אותם לאורך השנה, בליווי המורים, כחלק ממערכת הלימודים.

החל משנת 2015, היישובים הנכללים בתוכנית סל תרבות ארצי מחולקים על פי מחוזות גאוגרפיים. לכל מחוז יש מנחה מטעם הסל, המלווה את מנהלי הסל ביישובים ובבתי הספר בבניית תוכנית רב-שנתית לחשיפה לאמנות.

ההיצע האמנותי של סל תרבות ארצי כולל כ-2,000 מופעים ומפגשים שנבחרו על ידי ועדות הרפרטואר המקצועיות בששת תחומי האמנות. לצדו קיים ההיצע הנוסף, שכולל מופעים ומפגשים אשר אינם נבחנים על ידי ועדות הרפרטואר המקצועיות ומומלצים על ידי סגלי ההוראה.

סל תרבות ארצי מספק ליישובים הפועלים במסגרתו תמיכה במגוון תחומים:

סבסוד – פעילות סל תרבות ארצי נהנית מסבסוד של משרד החינוך, הנקבע על פי תבחינים חברתיים-כלכליים של היישובים.

תוכנה ייעודית – התוכנה מחברת למאגר ההיצע ומאפשרת למנהלים לנהל באופן יעיל, שיטתי ומבוקר את פעילות הסל, תוך מתן האפשרות לראות את היסטוריית הצפייה של כל תלמיד.

השתלמויות לצוותים חינוכיים – השתלמויות צוותי החינוך של סל תרבות ארצי עוסקות בחינוך לצפייה מושכלת במופעי אמנות. מטרתן לקרב את אוכלוסיית המורים לתחום חינוך זה, ולסייע להם לפתח את הכישורים הנדרשים. במהלך ההשתלמות מתוודעים המורים ליוצרים וליצירות בתחומי האמנות השונים, ובתוך כך הם מרחיבים את היכרותם עם עולם היצירה האמנותית בארץ.

הנחיה – מנחי סל תרבות ארצי מסייעים ליישובים בתהליכי הבחירה וגיבוש התוכנית השנתית לאור יעדיה. הם מציעים מערכי הכנה לקראת הצפייה במופע, ואף מקיימים מפגשי הכנה עם הצוותים החינוכיים.

השתלמויות למנהלי ורכזי סל תרבות – סל תרבות ארצי מקיים מספר השתלמויות בשנה המיועדות למנהלי התוכנית ביישוב ורכזי סל תרבות בבתי הספר. מטרתן להעניק כלים מקצועיים להערכת ההיצע ולמיצוי הבחירה המושכלת מתוכו, ולעורר שיח עמיתים סביב תהליכים הקשורים בחינוך לאמנות ובמיצוי הפוטנציאל הגלום בתוכנית.

אתר אינטרנט – האתר מכיל מידע שימושי אודות המפגשים והמופעים שבהיצע: חומרי העשרה, כתבות, קישורים לצפייה, והכנות לקראת צפייה/האזנה במופעים ובמפגשים.[9]

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוצאה לאור של סל תרבות ארצי, פעלה עד שנת 2013 והייתה מיועדת למחנכים המלווים את צפיית תלמידיהם במופעי אמנות, וכן לקהל הרחב. הפרסומים נועדו להעניק כלים לצפייה מושכלת, להרחיב את האופקים בתחומי האמנות השונים, ולדון בסוגיות הנוגעות לחינוך לאמנות.

מערך הפרסומים כלל שלושה מסלולים:

  • קבוצת הפרסומים הקצרים אודות מופע - אלה הם חומרי הכנה ממוקדים, שמטרתם לסייע למורים להכין את תלמידיהם לקראת צפייה באירוע אמנות במסגרת פעילות סל תרבות ארצי. כמו כן נועדו פרסומים אלה לסייע לתהליכי העיבוד לאחר המופע.
  • מסלול "צורות", ובו פרסומים הפורשים תמונה כללית יותר על תחומי יצירה שונים.
  • מסלול הספרים "מפתחות", ובו העמקה נוספת בשדות שונים של יצירה, מתוך תשומת לב מיוחדת לגישות עדכניות ולהקשרי התרבות הישראלית.

העורך הראשי של ההוצאה היה המשורר והמתרגם דורי מנור. עורכת מסלול "אודות מופע" הייתה מילאת ביברמן. חלק מן הספרים מופצים על ידי "עם עובד". את חלק מהפרסומים ניתן להשיג דרך פניה ישירה למטה סל תרבות ארצי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]