אנדרה קאבוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדרה קאבוש
אנדרה קאבוש באולימפיאדת 1936
אנדרה קאבוש באולימפיאדת 1936
לידה 5 בנובמבר 1906
אוראדיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בנובמבר 1944 (בגיל 37)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט סיף עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
סייף
מתחרה עבור הונגריההונגריה  הונגריה
המשחקים האולימפיים
זהב לוס אנג'לס 1932 חרב קבוצתי
זהב ברלין 1936 חרב אישי
זהב ברלין 1936 חרב קבוצתי
ארד לוס אנג'לס 1932 חרב אישי
אליפות העולם בסיף
זהב וינה 1931 חרב קבוצתי
זהב בודפשט 1933 חרב קבוצתי
זהב בודפשט 1933 חרב אישי
זהב ורשה 1934 חרב קבוצתי
זהב ורשה 1934 חרב אישי
זהב לוזאן 1935 חרב קבוצתי
כסף וינה 1931 חרב אישי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנדרה קאבושהונגרית: Kabos Endre; 5 בנובמבר 1906 - 4 בנובמבר 1944) היה סייף הונגרי יהודי. אלוף אולימפי בעל 4 מדליות מהן 3 זהב משתי אולימפיאדות (לוס אנג'לס 1932 וברלין 1936) ואלוף עולם בעל 7 מדליות מהן 6 זהב.

קאבוש שהה במחנה עבודה בזמן השואה, ובהמשך חזר לבודפשט ופעל במחתרת האנטי-נאצית עד למותו ב-1944 בנסיבות שלא הובררו עד תום.

קריירת הסיוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאבוש החל את קריירת הסיוף כאשר קיבל מידיד ציוד לסיוף כמתנת יום הולדת. לאחר שקיבל את המתנה, הסתיר אותה בארונו, אך כאשר הידיד התגרה בו, נרשם למועדון סיוף, והפך לאחד הסייפים הטובים בעולם בזמנו.

ב-1928 זכה באליפות סלובקיה במדליית הזהב בסיוף בחרב. ב-1931 זכה במדליית הכסף באליפות העולם בסיף בתחרות החרב. ב-1933 וב-1934 זכה במדליות זהב אישיות באליפות העולם, וב-1931, 1933, 1934 ו-1935 זכה במדליות הזהב הקבוצתיות. בין חבריו לקבוצה היו היהודים אטילה פטשאואר ושנדור גומבוש.

אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) זכה קאבוש במדליית זהב קבוצתית, ובמדליית ארד אישית בחרב. בתחרויות הקבוצתיות ניצחה קבוצתו את ארצות הברית (3-13), איטליה (2-9) ופולין (1-9) בגמר.

קאבוש לא היה משופע באמצעים כחבריו לקבוצה, שהיו לרוב ממשפחות עשירות. בעקבות ניצחונו באליפות אירופה ב-1934, פרש מהסיוף לזמן מה כדי לפתוח חנות מכולת. לאחר שמצא פטרון עשיר, שב לסייף, והוביל את הונגריה לניצחון נוסף באליפות אירופה ב-1935.

באולימפיאדת ברלין (1936) זכה קאבוש בשתי מדליות זהב. הוא הוביל את קבוצתו למדליית הזהב פעם נוספת, כשהיא בלתי מנוצחת, וזכה במדליית הזהב האישית בחרב עם 24 ניצחונות ב-25 קרבות.

עבודות כפייה ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, השתנה לרעה מצבם של יהודי הונגריה. קאבוש גויס לשירות עבודת הכפייה ושהה שם במשך 5 חודשים. לאחר מכן שהה במחנות הצבא ההונגרי ולימד את הקצינים סיוף. בעזרת קצין צבא ידידותי נשלח ביוני 1944 לקרובי משפחה בבודפשט ושהה בביתם, תוך שהוא פעיל במסגרת המחתרת ההונגרית. בנובמבר 1944 נסע בעגלה עם סוסים על גשר מרגיט בבודפשט, כאשר תקלה טכנית הביאה לפיצוץ מתקן שהצמידו הגרמנים לגשר, בציפיה לבואו של הצבא האדום. קאבוש, ועמו רבים אחרים, טבעו בנהר הדנובה. ישנם דיווחים סותרים על מותו, אך כולם מציינים כי טבע בדנובה בראשית נובמבר 1944.

ב-1986 הונצח קאבוש ביד לאיש הספורט היהודי במכון וינגייט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרה קאבוש בוויקישיתוף