אנדרה שוש

אנדרה שוש
Sós Endre
	קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (4א-1-1)
לידה	18 ביולי 1905; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	12 ביולי 1969 (בגיל 63); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה

אנדרה שוש (במקור שלזינגר, בהונגרית: Sós Endre; בודפשט, 18 ביולי 1905 – בודפשט, 12 ביולי 1969)^[1] היה עיתונאי יהודי-הונגרי, סופר, עורך עיתון, נשיא הקהילה היהודית של בודפשט ושל כל הונגריה. בשל יהדותו וכתיבתו הבקורתית על המשטר הוא נכלל במלחמת העולם השנייה בצו הממשלתי של סופרים אסורים שיצירותיהם נאסרו להדפסה, להפצה ולקריאה, ולאיסור החזקתם אפילו בספריות ציבוריות, ודינן היה גריסתם (בדומה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרה שלזינגר נולד במשפחה יהודית כבנם של ארמין שוש (שלזינגר) (1873–1944)^[2] מומחה לתחבורה, ממקימי רשת התחבורה של בודפשט רבתי, "אבי הרכבת הקלה בבודפשט" ושל רוז'י ברצל (1881–1944).^[3] ^[4] הוא השלים את לימודי המשפטים שלו באוניברסיטת פאזמאן פטר (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד - ELTE) בבודפשט, אך הוצע לו לעזוב מתפקידים באוניברסיטה ב-1931 בגלל שירו שפורסם בנפסבה. לפני 1945, הוא היה עובד ולאחר מכן העורך של העיתונים וכתבי העת:

שליח הערב (Esti Kurír)
העיתון (Az Újság)
ידיעות הונגריה (Magyar Hírlap)
עיתון הבוקר (Reggeli Újság)
העט (A Toll)

שוש ערך גם את הסדרה בשם "ספרייה יהודית חדשה". הוא נלקח למחנות שירות העבודה במהלך מלחמת העולם השנייה, (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) ובשנת 1944 ישב בכלא הצבאי בגיור. לאחר 1945 היה עובד בכיר ביומון החשוב נפסבה ולאחר מכן במשך 25 שנים בעיתון "האומה ההונגרית" (Magyar Nemzet). בין השנים 1957 לבין 1965 היה נשיא "הנציגות הלאומית של היהודים ההונגרים" (MIOK) ושל הקהילה היהודית של בודפשט. הוא היה העורך הראשי של העיתון היהודי בהונגריה אוי אלט. שוש כתב מספר ספרים ומחקרים, היה חבר ב"אגודת הסופרים ההונגרית" וב"האגודה הלאומית של עיתונאים הונגרים". הוא נפל קורבן לתאונת דרכים.

אשתו הייתה ארז'בט אילונה קוֹנְץ, לה נישא ב-11 ביוני 1929 בבודפשט. הם התגרשו ב-1945.^[5] אשתו השנייה הייתה קטלין גלרט (1915–1979). קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסדר דגל הרפובליקה העממית ההונגרית (1957)^[6]

העבודות העיקריות שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליות בספרות (חיבור, בודפשט, 1924)
מה יהיה עם אירופה? (בודפשט, 1931)
דיקטטורים ודיקטטורות (בודפשט, 1933)
הדרמה של אירופה (בודפשט, 1936)
נגד דלתות שננעלו: גורלה של יהדות הונגריה (בודפשט, פריסקופ, 1938)
גרגיר אבק וענק (שירים, בודפשט, 1939)
השלכת אדם: ועידת אוויאן והבעיה העולמית של מהגרים יהודים (בודפשט, 1939)
ראשים ועקרונות (בודפשט, 1940)
יהודים בערים ההונגריות (בודפשט, 1941)
דרכם של היהודים ברומא הקלוויניסטית (דברצן) (בודפשט, 1943)
דרכם של יהודי נאג'ווארד (בודפשט, 1943)
זכויות אדם (בודפשט, 1945)
שלושת המרטירים (בודפשט, 1945)
סופרי העיר הגדולה (בודפשט, 1947)
ההתאבדות הדמוקרטיה. המסע הקטלני והסופי של ויימאר של גרמניה (בודפשט, טקה, 1947)
פשיזם אירופי ואנטישמיות. עידן הרדיפות (בודפשט, 1948)
ז'ורז' פוליצר. הפילוסוף המיליטנטי של תנועת ההתנגדות הצרפתית (בודפשט, 1949)
זולא (בודפשט, 1952)
סרוונטס (בודפשט, אנשים תרבותיים, 1955)
מי שחטף את הברק מהשמיים... (הביוגרפיה של בנג'מין פרנקלין; בודפשט, 1957)
תומאס מאן והיינריך מאן: הסבל, המאבק והגדולה של שני האחים הסופרים ( עם מגדה ואמוש, בודפשט, גונדולה, 1960)
עֵדות. מאמרים, זיכרונות (בודפשט, 1962)
אברהם לינקולן (עם מגדה ואמוש, בודפשט, Magvető, 1964)
פרצופים מהבהבים. דיוקנאות, זיכרונות (בודפשט, 1965)
אני פרנקלין מפילדלפיה: חייו של בנג'מין פרנקלין (עם מגדה ואמוש, בודפשט, 1970)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
Zsidó síremlékek Budapesten. Szerk. Haraszti György. Budapest, Nemzeti Kegyeleti Bizottság, 2004. (קברים יהודיים בבודפשט. עורך ג'רג' הראסטי. בודפשט, ועדת החסד הלאומית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת סופרים אסורים על פי הצו הממשלתי הראשי 10.800/1944. .M. E (בהונגרית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "Meghalt Sós Endre (1969. július 13.) Magyar Nemzet, 25. évfolyam, 161. szám, 5. o." נבדק ב-2020-01-31.
^ "Sós Ármin halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 218/1944. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-31.
^ "Sós Árminné Berczell Rozália halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 263/1944. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-31.
^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 514/1904. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-31.
^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 202/1929. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-31.
^ Egyházi személyeket tüntetett ki az Elnöki Tanács (1957. december 31.) Magyar Nemzet, 13. évfolyam, 96. szám, 3. o. Online elérés

[1] "Meghalt Sós Endre (1969. július 13.) Magyar Nemzet, 25. évfolyam, 161. szám, 5. o." נבדק ב-2020-01-31.

[2] "Sós Ármin halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 218/1944. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-31.

[3] "Sós Árminné Berczell Rozália halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 263/1944. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-31.

[4] "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 514/1904. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-31.

[5] "Házasságkötési bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 202/1929. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-31.

[6] Egyházi személyeket tüntetett ki az Elnöki Tanács (1957. december 31.) Magyar Nemzet, 13. évfolyam, 96. szám, 3. o. Online elérés

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]