אנדריי קראבצ'וק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדריי קראבצ'וק
Андрей Кравчук
לידה 13 באפריל 1962 (בן 62)
לנינגרד, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
שם לידה Андрей Юрьевич Кравчук עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת היסטוריה ודרמה
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1992
עיסוק תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע
מקום לימודים אוניברסיטת סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הוויקינג
אדמירל
ברית ההצלה
פיוטר הראשון
פרסים והוקרה פרס ניקה (2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנדריי יורייביץ' קראבצ'וקרוסית: ‏Андрей Юрьевич Кравчук; נולד ב-13 באפריל 1962) הוא תסריטאי, מפיק ובמאי רוסי. חתן פרס ניקה לשנת 2005 וחבר בגילדת הבמאים של רוסיה ובאקדמיה הרוסית לקולנוע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדריי יורייביץ' קראבצ'וק נולד ב-13 באפריל 1962 בעיר לנינגרד. ב-1984 הוא סיים את לימודיו בפקולטה למתמטיקה ולמכניקה באוניברסיטת לנינגרד.

דרכו אל עולם הקולנוע החלה לאחר שהכיר את הבמאי אלכסיי גרמן. גרמן הציע לקראבצ'וק לעבוד כעוזר במאי על הסט של סרטו של יפים גריבוב "אנו נוסעים לאמריקה". לאחר סיום הצילומים נרשם קראבצ'וק ללימודים באוניברסיטת סנקט פטרבורג לקולנוע ולטלוויזיה ולאחר סיום לימודיו החל לעבוד באולפני לנפילם. תחילה כתב תסריטים לסרטים קצרים וסרטי תעודה. בתחילת שנת 2000 החל לעבוד כבמאי וביים מספר סדרות טלוויזיה ובהן: "רחובות הפנסים השבורים", "הסוכן לביטחון לאומי" ו"העורב השחור".

בתחילת דרכו הקולנועית שיתף פעולה עם הבמאי יורי פטינג וביים עמו מספר פרקים בסדרות טלוויזיה וסרטים קצרים כדוגמת הפרק "עניין של כבוד" בסדרה "רחוב החלונות השבורים", "המזמין" ו"יום חופש לגיבורים" משנת 1999. בשנת 2000 ביים עמו את הדרמה הרומנטית "מסתורין חג המולד" ובשנת 2005 ביים עם איתו גם את הסרט "מיתוס ילדותי".

סרטו הראשון באורך מלא לקולנוע של קראבצ'וק היה "האיטלקי" שיצא לאקרנים בשנת 2005. הסרט זכה להצלחה ביקורתית ואף נשלח כמועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. בשנת 2008 יצאו סרטו "אדמירל" שזכה להצלחה קופתית והיה אחד הסרטים המכניסים ביותר בתולדות הקולנוע הרוסי[1].

סרטיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיטלקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מגולל את קורותיו של ילד שיוצא לחפש את אמו הביולוגית. הסרט זכה לביקורות חיוביות רבות[2][3].

אדמירל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט שמגולל את עלייתו ונפילתו של האדמירל אלכסנדר קולצ'ק יצא לאקרנים בשנת 2008 וזכה לביקורות מעורבות. מחד גיסא, רבים ביקרו את חוסר ההיצמדות לפרטים היסטוריים בחיי האדמירל[4][5][6] ומאידך גיסא, יש שראו בסרט כמסמך מסקרן המצליח להעביר את קורות התקופה ואת ההשפעות השליליות שהביאה עמה מהפכת אוקטובר ומלחמת האזרחים ברוסיה[7]. קראבצ'וק עצמו התייחס לביקורות באומרו שהסרט אינו מגולל סיפור מלחמת הטוב ברע אלא את השלכות התקופה על האנשים שחיו בה ומה אירע לאנשים שראו שהכל קורס סביבם[8].

הוויקינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יצא לאקרנים בדצמבר 2016 והוא למעשה סאגה היסטורית המגוללת את סיפור עלייתו לשלטון של ולדימיר הראשון, נסיך קייב, בתקופה המאה ה-10. גם סרט זה זכה לביקורות מעורבות לצד ביקורות מהללות בכל הקשור לצד הטכני והביצוע עצמו. הסרט תואר בתור התשובה הרוסית לסדרת הטלוויזיה "משחקי הכס"[9].

ברית ההצלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יצא לאקרנים ב-26 בדצמבר 2019 והוא דרמה היסטורית המגוללת את קורות מרד הדקבריסטים בתקופת המאה ה-19.

היו זמנים במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – היו זמנים במדבר (סרט)

באוגוסט 2020 החלו צילומי סרט מלחמה אודות המבצע של הכוחות למבצעים מיוחדים לכיבוש תדמור מידי המדינה האסלאמית בבימויו של קראבצ'וק. צילומי הסרט נערכו בחצי האי קרים והושלמו בנובמבר אותה שנה, כאשר חלק מהצילומים נעשו על ידי מפיקי קולנוע סורים שצילמו סצנות חוץ בתדמור עצמה עבור המפיקים. בסרט מככבים אלכסנדר רובאק כמנטרל פצצות בצבא רוסיה שזהו שנתו האחרונה בשירות ומגויס טרי המגולם על ידי פאבל צ'ינאריוב. השניים מנטרלים פצצות בעיר תדמור, רגע לפני הגעת תזמורת רוסית להופיע בפני קהל מקומי, לציון שחרור העיר מדי דאעש. התסריט נכתב על ידי אריף אלייב. אלכסיי אוצ'יטל שימש כמפיק[10].

פיוטר הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2022 החלו צילומי הסרט ההיסטורי "פיוטר הראשון" אודות פיוטר הגדול. הקרנת הסרט מתוכננת ל-3 בנובמבר 2022, במלאת 350 שנה להולדת הצאר.

הקיסריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2023 הושלמו צילומי הסרט ההיסטורי "הקיסריות" בבימויו של קראבצ'וק, אודות שלושת הקיסריות הראשונות ששלטו ברוסיה: יליזבטה (בגילומה של יוליה פרסילד), יקטרינה הראשונה ואנה יוהאנובנה.

לידתה של אימפריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2024 החלו צילומי הסרט "לידתה של אימפריה" על שנות שלטונו של פיוטר הגדול ובייחוד כיצד החל לבנות את עוצמתה הצבאית של האימפריה הרוסית.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999 — "רחוב החלונות השבורים" (בשיתוף פעולה עם יורי פטינג)
  • 2001 — "הסוכן לביטחון לאומי" (עונה 3, פרק 36)
  • 2002 — "העורב השחור" (בשיתוף פעולה עם איגור מוסקביטין)
  • 2004 — "רבותיי הקצינים"
  • 2009 — "אדמירל" (הגרסה הטלוויזיונית)
  • 2022 — "פיוטר הראשון"
  • 2023 – "הקיסריות"

סרטים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992 — "אינדונזיה אהובתי" (סרט קצר, ביים עם יורי פטינג)
  • 1993 — "השתקפויות וצללים"
  • 1996 — "ערב ובוקר"

סרטי תעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1994 — ילדים בעולם הרפורמות
  • 1998 — המכס
  • 1999 — מרלן שפינדלר
  • 2002 — "במאי: מקצוע וגורל" (פרק "סמיון ארונוביץ'. צילום אחרון")
  • 2002 — "במאי: מקצוע וגורל" (פרק "איליה אברבך. נקודה אחרונה")

תסריט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1993 — "השתקפויות וצללים" (סרט קצר)
  • 1994 — "ילדים בעולם הרפורמות (סרט תעודה)
  • 1996 — "ערב ובוקר" (סרט קצר)
  • 1998 — "מכס" (סרט תעודה)
  • 1999 — "מדלן שפינדלר" (סרט תעודה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדריי קראבצ'וק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]