אנחל לברונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנחל לברונה
Angel Labruna 1940.jpg
מידע אישי
לידה 28 בספטמבר 1918
בואנוס איירס שבארגנטינה
פטירה 19 בספטמבר 1983 (בגיל 64)
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אנחל אמדאו לברונה
גובה 1.74
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
ריבר פלייט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1939–1959
1960
1960
1961
ריבר פלייט
רמפלה ג'וניורס
ריינג'רס דה טלקה
פלטנסה
533 (317)
16 (3)
5 (0)
2 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1942–1958 ארגנטינה 37 (17)
קבוצות כמאמן
1966–1967
1967
1968–1970
1971–1972
1973
1974
1975–1981
1981–1983
1983
דפנסורס דה בלגראנו
פלטנסה
ריבר פלייט
רוסאריו סנטראל
ראסינג קלוב
טאז'רס (קורדובה)
ריבר פלייט
טאז'רס (קורדובה)
ארחנטינוס ג'וניורס
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנחל אמדאו לברוּנה (ספרדית: Ángel Amadeo Labruna; ‏28 בספטמבר 1918, בואנוס איירס - 19 בספטמבר 1983) היה כדורגלן ומאמן כדורגל ארגנטינאי. לברונה הוא סגן מלך השערים ההיסטורי של ליגת העל הארגנטינאית,[1] עם 293 שערים. נחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים הארגנטינאים בכל הזמנים.[2]

לברונה שיחק במשך מרבית הקריירה שלו, כ-20 שנה, כחלוץ שמאלי בקבוצת ריבר פלייט, שאוהדיה מכנים אותו "האליל הגדול מכולם" (בספרדית: El máximo ídolo) ומציינים ביום מותו את "היום הבינלאומי לאוהד ריבר". לברונה קבע בריבר פלייט מספר שיאי מועדון: הוא מלך השערים ההיסטורי, שני לשיאן ההופעות, מלך השערים ההיסטורי של הסופר קלאסיקו הארגנטינאי; הוא ניצב בראש טבלת זוכי התארים מבין שחקני המועדון ובמקום השני בטבלת הזוכים מבין המאמנים.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לברונה, שצמח במחלקת הנוער של ריבר פלייט, החל את הקריירה בקבוצת הבוגרים ב-1939, בעת ששחקני הקבוצה שבתו עקב קנס שהטיל המועדון על כוכב הקבוצה, "צ'ארו" מורנו.[3] לאור ביצועיו, נותר לברונה בהרכב גם לאחר הפסקת השביתה, ועמדתו של מורנו במגרש, שנתפסה על ידי לברונה, השתנתה. לברונה היה חלק מ"המכונה" (La Máquina), חמישיית ההתקפה של ריבר פלייט בשנות הארבעים (שכללה גם את "צ'ארו" מורנו, אדולפו פדרנרה, פליקס לוסטו וחואן קרלוס מוניוס) הנחשבת על ידי רבים לאחת הטובות בהיסטוריה,[4][5][6] ומיורשתה, "המכונה הקטנה" (La Maquinita), שזכתה בתארים רבים בשנות החמישים. הוא זכה במלכות השערים בליגה בשנים 1943 (23 שערים) ו-1945 (25), ובסגנות ב-1944 (25).

"המכונה" (La Máquina), חמישיית ההתקפה של ריבר פלייט בשנות הארבעים. לברונה עומד שני מימין.

במהלך כל הקריירה - כעשרים שנה - הבקיע לברונה 293 שערי ליגה בארגנטינה (סגן מלך השערים ההיסטורי של ליגת העל הארגנטינאית), 317 בסך הכל[7] במדי ריבר פלייט (מלך השערים ההיסטורי של המועדון) ב-515 משחקים רשמיים,[8] ו-225 במשחקי ידידות.[9] לברונה הוא גם מלך השערים ההיסטורי של הסופר קלאסיקו הארגנטינאי, עם 16 כיבושים. כשחקן בקבוצה עומד לברונה בראש טבלת הזוכים בתארים, עם 16 תארים - 9 אליפויות ארגנטינה, 4 גביעים לאומיים ו-3 גביעי אלדאו (בינלאומיים).

לברונה השתתף ב-37 משחקים במדי נבחרת ארגנטינה, וכבש בהם 17 שערים. הוא זכה עם הנבחרת באליפות דרום אמריקה בכדורגל (שמו הקודם של טורניר קופה אמריקה) במהדורת 1946 ובמהדורת 1955, והשתתף במונדיאל 1958[10] בשוודיה בגיל 40.

בגיל 41 עזב את ריבר פלייט, ואת הקריירה כשחקן סיים בקבוצות רמפלה ג'וניורס האורוגוואית, ריינג'רס הצ'יליאנית ופלטנסה הארגנטינאית,[11] בכעשרים משחקים בסך הכל בשלושתן יחד.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות השישים שימש לברונה כעוזר מאמן בריבר פלייט. ב-1966 הוא מונה למאמן ראשי בקבוצת דפנסורס דה בלגראנו אותה הוביל מהמקום האחרון בליגת המשנה הארגנטינאית אל המקום החמישי. ב-1967 המשיך בקבוצה זו, ובמקביל אימן את קבוצת פלטנסה מליגת העל, שהגיעה עד חצי גמר טורניר המטרופוליטנו, שם הפסידה לאסטודיאנטס דה לה פלאטה, קבוצה שמאוחר יותר זכתה בטורניר, בגביע ליברטדורס ובגביע הביניבשתי.

בין השנים 1968 ו-1970 אימן לברונה את ריבר פלייט, שהגיעה למקומות הראשונים אך לא זכתה באליפות. קדנציה זו של לברונה הייתה חלק מ-17 שנות ה"בצורת" בהן ריבר לא השיגה אליפויות. בשנת 1971 מונה למאמן רוסאריו סנטראל וזכה איתה בטורניר הנסיונל של אותה שנה, תואר ראשון לקבוצה זו ותואר ראשון ללברונה כמאמן. לאחר מכן שימש כמאמנן של לנוס, ראסינג קלוב וצ'קריטה ג'וניורס.

ב-1975 נקרא שוב לשמש כמאמן ריבר פלייט, והצליח להביא לסיומן של שנות הבצורת הארוכות עם שתי אליפויות (מטרופוליטנו ונסיונל) בשנה זו. הוא נשאר בקבוצה עד 1981, כשהוא זוכה איתה במהלך השנים הללו בארבעה תארים נוספים. בזכות ששת התארים הללו הוא עומד במקום השני ברשימת הזוכים בתארים כמאמנים בקבוצה.[12] עם עזיבתו, סירב לשמש כמנג'ר במועדון, שמינה באותה שנה את אלפרדו די סטפנו למאמן.

הוא מונה למאמנה של טאז'רס דה קורדובה, איתה הגיעה למקום הרביעי ב"נסיונל" של 1981, ולחצי הגמר ב"נסיונל" של 1982.

בינואר 1983 החל לאמן את ארחנטינוס ג'וניורס. הוא הביא איתו לקבוצה שחקנים בולטים כמו אובלדו פיליול, חואן חוסה לופס והוביל אותה עד לחצי גמר ה"נסיונל", שם הפסידה לאינדפנדיינטה. בחודש ספטמבר מת לברונה באופן פתאומי מדום לב, בעת שהתאושש מניתוח בכיס המרה, כשבחדרו מבקרים בנו אומר והשוער פיליול.[13]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבר פלייט

נבחרת ארגנטינה

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסאריו סנטרל

ריבר פלייט

  • אליפות ארגנטינה - 6: (מטרופוליטנו 1975, נסיונל 1975, מטרופוליטנו 1977, מטרופוליטנו 1979, נסיונל 1979, מטרופוליטנו 1980)

הישגים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנחל לברונה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מלך השערים הוא ארסניו אריקו.
  2. ^ בסקר ה-ה-IFFHS נבחר למקום השביעי בארגנטינה ולמקום ה-26 באמריקה הדרומית ברשימת הכדורגלן הטוב ביותר במאה העשריםhttp://www.rsssf.com/miscellaneous/iffhs-century.html#sampoy
  3. ^ מורנו נבחר על ידי ה-IFFHS לשחקן החמישי הטוב ביותר באמריקה הדרומית במאה העשרים, לאחר פלה, מראדונה, די סטפנו וגרינצ'ה. http://www.rsssf.com/miscellaneous/iffhs-century.html#sampoy
  4. ^ http://www.marca.com/2011/03/01/futbol/futbol_internacional/america/1299014689.html
  5. ^ http://www.telegraph.co.uk/sport/2317066/The-greatest-teams-of-all-time.html
  6. ^ http://www.si.com/more-sports/2011/06/21/alltime-tournament
  7. ^ כולל שערים במשחקי גביע לאומיים ובינלאומיים
  8. ^ שני לשיאן ההופעות, השוער אמדאו קאריסו
  9. ^ http://www.clarin.com/deportes/angel-River_0_995900514.html
  10. ^ ארגנטינה פרשה מיוזמתה ממוקדמות המונדיאל במהדורות הקודמות שהתקיימו במשך שנות פעילותו כשחקן
  11. ^ בקבוצה זו שימש במקביל כמאמן.
  12. ^ שני לחוסה מינלה ולרמון דיאס, חניכו של לברונה בסוף שנות השבעים ובראשית השמונים.
  13. ^ http://www.clarin.com/deportes/angel-River_0_995900514.html
  14. ^ http://www.rsssf.com/miscellaneous/iffhs-century.html#sampoy