אנסטסיה פטרישאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנסטסיה פטרישאק
Анастасія Петришак
Anastasia Petryshak.jpg
פטרישאק בקונצרט באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא, פטרישק מנגנת ב"איל קרמונזה", כינורו של אנטוניו סטרדיווארי משנת 1715, 5 ביוני 2015.
לידה 12 באפריל 1994 (בת 26)
איוונו-פרנקיבסק, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
Green globe.svg אתר האינטרנט של אנסטסיה פטרישאק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנסטסיה פֶּטְרִישַאקאוקראינית: Анастасія Петришак, באיטלקית: Anastasiya Petryshak, נולדה ב-12 באפריל 1994) היא כנרת אוקראינית שהתפרסמה באיטליה. פטרישאק מנגנת על כינורות עתיקים במיוחד, חלקם בני למעלה מ-350 שנה[1]. החל מגיל 15 היא עובדת לצד אנדראה בוצ'לי ומצטרפת כסולנית להופעותיו בעולם[2]. בשנת 2017 הוחתמה בלייבל סוני קלאסיקל ושנה לאחר מכן הוציאה את אלבומה הראשון, "Amato Bene".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרישאק נולדה ב-1994 באיוונו-פרנקיבסק. בגיל 5 היא התוודעה לעולם המוזיקה כשהחלה בלימודי פסנתר. בשנים שלאחר מכן החלה ללמוד נגינה בכינור[3]. כבר בשנותיה הראשונות היא החלה להופיע בפומבי כסולנית, השתתפה וזכתה בתחרויות לאומיות ובינלאומיות רבות. הכישרון הגדול והנחישות שלה, שהופגן באוקראינה, הובילו אותה לעבור לאיטליה כשהייתה בת 10, כדי להמשיך ולפתח את לימודי הכינור. בגיל 15 החלה ללמוד התמחות מתקדמת בכינור באקדמיה הבינלאומית על שם וולטר שטאופר בקרמונה, לאחר מכן עברה לאקדמיה מוזיקלה קיג'אנה שבסיינה, שם הוכשרה על ידי המאסטרו סלווטורה אקרדו[4].

בגיל 17 סיימה בהצטיינות את לימודיה בקונסרבטוריון אריגו בויטו בפארמה[3]. לאחר מכן קיבלה תעודת התמחות בכינור מהאקדמיה הבינלאומית לפסנתר "Incontri col Maestro" באימולה. המשיכה את לימודיה אצל זכר ברון, בוריס בלקין, שלמה מינץ, פייר אמויאל ואחרים. בתחילת 2015 היא סיימה בציונים גבוהים תוכנית בת שנתיים להתמחות מתקדמת במכון המוזיקלי קלאודיו מונטוורדי בקרמונה עם לורה גורנה. בכך השלימה את שיא הלימודים הזמינים באיטליה לכינור.

מאז 2017 היא משפרת עוד יותר את טכניקת הכינור שלה אצל פרופסור רודולף קולמן, באוניברסיטת ציריך לאומנות.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא החלה בקריירת סולו באוקראינה בהופעות סולו רבות עם תזמורת, של יצירות של מלחינים כמו יוהאן סבסטיאן באך, אנטוניו ויוואלדי ואקולהיי. גם בשנים הראשונות היא התגלתה כזוכה המוחלטת בתחרויות רבות. את הופעת הבכורה שלה הייתה כסולנית באיטליה בגיל 15, כשהופיעה בקונצ'רטו לכינור מס' 1 של ניקולו פאגאניני עם התזמורת הפילהרמונית "ארטורו טוסקניני" של פארמה, איתה גם הופיעה, בחודשים שלאחר מכן, את קונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי באודיטוריום פגניני ובכך פתחה בקריירת סולו שהובילה אותה להופיע במספר תיאטראות גדולים[5]. בשנת 2012 היא זכתה בתחרות "הבוגרים הטובים ביותר מקונסרבטוריונים ומכונים מוזיקליים באיטליה, 2011"[3] [6][7] ובשנת 2014 הייתה בין התלמידים הטובים ביותר מהמכונים לחינוך למוזיקה מתקדמת באיטליה[8].

היא הופיעה ושיתפה פעולה עם מוזיקאים בינלאומיים כמו סופיה גוביידולינה, סלבטורה אקרדו, רוֹקוֹ פִילִיפִּינִי, ג'אנלואיג'י ג'למטי, פדריקו לונגו ורבים אחרים. החל מגיל 15 היא עובדת לצד אנדראה בוצ'לי[2], שהזמין אותה לנגן כסולנית אורחת בהופעות רבות באיטליה ומחוצה לה[9][10][11][12].

פטרישאק רגישה במיוחד לנושאים חברתיים, והיא נוהגת לנגן באירועי צדקה. כך למשל באירוע התרמה בקתדרלת מילאנו עבור נפגעי רעידת האדמה בהאיטי[13] וכן באירוע גיוס כספים גדול בתאטרו גרנדה (אנ') בברשיה עבור יתומים, קשישים וסטודנטים ממשפחות מצוקה בבוסניה והרצגובינה וכן לבניית בית חולים לניתוחים אורתופדיים לילדים בבורונדי[14]. או בסיוע בבניית יחידה לטיפול נמרץ וניתוחי לב בבית חולים לילדים ברומא[15][16]. בשנת 2015 היא נבחרה להיות חלק מהפרויקט שתוכנן והוקם על ידי האפיפיור פרנציסקוס והמועצה האפיפיורית למשפחה, בשם "התעלומה הגדולה"[17]. בכל שנה היא משתתפת ביוזמות לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, הידועים שבהם הוא המופע "שאלת מוצרט" המבוסס על ספר של מייקל מורפורגו באותו שם[18] ומופע לקירוב עמים בשם "כינור התקווה" ובהשתתפות האפיפיור הפרנציסקוס, הרב אברהם סקורקה והשייח' עומאר עבוד[19].

בשנת 2016 זכתה לנגן בכינור "איל קאנונה", שהיה הכינור של ניקולו פאגאניני שנבנה על ידי ג'וזפה גוארנרי בשנת 1743. פטרישאק ניגנה את הקונצ'רטו לכינור מספר 1 של פגניני בתאטרו קרלו פליצ'ה בג'נובה יחד עם תזמורת באירוע לכבוד 234 שנה להולדתו[20][21].

בשנת 2017 פטרישאק הוחתמה בלייבל המוזיקה הקלאסית של סוני, סוני קלאסיקל. בשנת 2018 הוציאה את הדיסק הראשון שלה, "Amato Bene" ("אהוב טוב"). האלבום הוקלט עם כינור משנת 1690 של אנטוניו סטרדיווארי איל טוסקנו[22].

כלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרישאק משתפת פעולה עם "קרן סטרדיווארי" ו"מוזיאון הכינור של קרמונה"[23], ומופיעה בקביעות עם כל הכלים באוסף, במיוחד עם כלים עתיקים שנבנו על ידי אנטוניו סטרדיווארי, אנטוניו אָמַתִי וג'וזפה גוארנרי. בנוסף היא משתפת פעולה עם מעבדת האקוסטיקה המוזיקלית באוניברסיטה הפוליטכנית במילאנו[24][25] ומעבדת האבחון הלא פולשנית של אוניברסיטת פאביה[26]. המעבדה באוניברסיטת פאביה עוסקת בפן האקוסטי של הכלי ובהיבט הפיזי של כינורות קדומים כמו "אל קרמונזה", כמו גם כלי נגינה מודרניים, שזכו בתחרות הבינלאומית המשולשת לייצור כינורות. שיתופי פעולה אלה אפשרו לה, בגיל צעיר, להתמחות בשימוש בכלים הקראמונים העתיקים של סטרדיווארי, אָמַתִי, גוארנרי דל גסו, וכן בכלים מודרניים, ולהופיע עם לפחות 60 מהם. בדרך זו היא זכתה ללמוד לעמוק את הביצועים האקוסטיים שלהם ולזהות את הייחודיות שלהם והניואנסים בגווניו של כל כינור[27].

פטרישאק מנגנת בכינור מודרני שנבנה במיוחד עבורה על ידי יצרן הכינורות הבולוני רוברטו רגאצי (אנ').

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stradivari Clisbee del 1669, ‏15 ביוני 2016 (באיטלקית)
  2. ^ 1 2 "Wyborcza.pl". בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2016. 
  3. ^ 1 2 3 "Il Premio Giove a Anastasiya Petryshak "Il Premio Giove a Anastasiya Petryshak"". 
  4. ^ "Vogue Italia". בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2016. 
  5. ^ "Auditorium, il fascino dell'orchestra Oer - Parma - Repubblica.it". בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2016. 
  6. ^ "Rassegna migliori diplomati dei conservatori e degli istituti musicali pareggiati d'Italia". אורכב מ-המקור ב-2016-07-15. 
  7. ^ "Ricerca: BID = REA0267366". 
  8. ^ "I vincitori del xxiv Concorso nazionale di esecuzione musicale". אורכב מ-המקור ב-2016-06-23. 
  9. ^ Anastasiya Petryshak will be joining Andrea Bocelli for his South African tour, ‏15 במרץ 2019 (באנגלית)
  10. ^ "Andrea Bocelli per i bambini orfani del terremoto". 
  11. ^ "Anastasiya e il suo violino per la voce di Bocelli". 
  12. ^ "La violinista ucraina accompagna Andrea Bocelli durante la serata finale del Festival di Sanremo". אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2020. 
  13. ^ Andrea Bocelli nel Duomo di Milano per i bambini orfani del terremoto – “Un sorriso per gli angeli” 30 settembre 2010, ‏5 באוקטובר 2010 (באיטלקית)
  14. ^ Bocelli pronto ad illuminare il teatro Grande per una notte di musica e solidarietà, ‏10 באוקטובר 2012 (באיטלקית)
  15. ^ "bocelli canta in vaticano - Ospedale Pediatrico Bambino Gesù". בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2016. 
  16. ^ "La voce della solidarietà, Bocelli canta in Vaticano per sostenere il Bambino Gesù". בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2016. 
  17. ^ "Cast Artistico - Il Grande Mistero". בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2016. 
  18. ^ "La Repubblica.it". בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2016. 
  19. ^ "City of Cremona". בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2016. 
  20. ^ Comune di Genova
  21. ^ Il Secolo XIX
  22. ^ Corrado Giuffredi, International master classes in Gozo, במלטה טיימס, ‏24 ביולי 2019
  23. ^ "Fondazione Stradivari – Museo del Violino » Anastasiya Petryshak". בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2016. 
  24. ^ "An Unsupervised Approach To The Semantic Description Of The Sound Quality Of Violins". אורכב מ-המקור ב-16 April 2016. בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2016. 
  25. ^ "Audio Engineering Society - Convention Paper". אורכב מ-המקור ב-2017-05-10. בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2016. 
  26. ^ "I C.S.I. dei violini, dentro uno Stradivari da 12 milioni - Wired". בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2016. 
  27. ^ "La ragazza degli Stradivari - MONDO PADANO.it". בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2016.