סופיה גוביידולינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סופיה גוביידולינה
София Губайдулина
Sofia Gubaidulina July1981 Sortavala ©DSmirnov.jpg
לידה 24 באוקטובר 1931 (בת 87)
צ'יסטופול, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מוסקבה, Kazan Conservatory
עיסוק מלחינה, מלחינה של מוזיקה לסרטים, מוזיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות
צלב אביר המפקד של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פרס בך של העיר החופשית של המבורג (2007)
פרס אלכסנדר מן
פרימיום אימפריאל (1998)
פרס לאוני סונינג למוזיקה (1999)
מסדר הידידות
פועל האומנות המכובד של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה
מדליית גתה (2001)
פרס חזית הידע של קרן BBVA (2016)
פרס הפדרציה הרוסית (1992) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סופיה אסגטובנה גוביידולינה (רוסית: София Асгатовна Губайдулина; נולדה ב-24 באוקטובר 1931) היא מלחינה רוסיה, ממוצא חצי רוסי וחצי טטרי.

נולדה בצ'יסטופול שבמחוז האוטונומי הטטרי בברית המועצות הסובייטית למשפחה חצי רוסית וחצי טטרית. אביה היה מהנדס שעסק במדידת קרקעות, אשר נרדף בעבר עקב היותו בן של מולא מוסלמי.

היא למדה בנעוריה הלחנה ופסנתר בקונסרבטוריון של קאזאן ובשנת 1954 השלימה שם את לימודיה. באותה שנה נסעה למוסקבה, שם למדה בקונסרבטוריון של מוסקבה, תחילה עם המלחין ניקולאי פייקו (תלמיד של שוסטקוביץ') ואחר כך למדה עם המלחין הרוסי ויסאריון שבלין, עד לשנת 1963. צורת ההלחנה האלטרנטיבית שלה התקבלה בקרירות במהלך לימודיה בברית המועצות, אולם היא קיבלה עידוד משוסטקוביץ. רק בתקופת הגלסטונס של גורבצ'וב, כשהיא בשנות החמישים לחייה, החלה המוזיקה של גוביידולינה לזכות בהכרה ולהיות מבוצעת בצורה נרחבת בברית המועצות.

בשנת 1985 נסעה גוביידולינה לראשונה למערב, ומאז מעמדה בעולם המוזיקה הקלאסית הרקיע שחקים. היא קיבלה מספר פרסים יוקרתיים, בהם פרס הפרמיום אימפריאלה היפני וקיבלה הזמנות מהתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק, התזמורת הסימפונית של שיקגו, ספריית הקונגרס ועוד.

המוזיקה של גוביידולינה מושפעת ממסורות שונות ועשירה במוטיבים וסימבולים דתיים וספרותיים. המוזיקה שלה היא לעיתים קרובות בעלת נופך רוחני, מיסטי, דתי או מטאפיזי. גוביידולינה לעיתים מוזכרת יחד עם אלפרד שניטקה ואדיסון דניסוב כחלק מהגל החדש של המלחינים הרוסים, אשר שללו את הריאליזם הסוציאליסטי וכללו ביצירותיהם מגוון רחב של מוטיבים אוונגארדים, בהם סריאליזם ושיטות אינסטרומנטליות יוצאות דופן (extended instrumental techniques).

משנת 1992 מתגוררת גוביידולינה בהמבורג שבגרמניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופיה גוביידולינה בוויקישיתוף


זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה
1959–1980 איגור סטרווינסקי (1959) • ליאונרד ברנשטיין (1965) • בירגיט נילסון (1966) • ויטולד לוטוסלבסקי (1967) • בנג'מין בריטן (1968) • בוריס כריסטוף (1969) • סרג'יו צ'ליבידאקה (1970) • ארתור רובינשטיין (1971) • יהודי מנוחין (1972) • דמיטרי שוסטקוביץ' (1973) • אנדרס סגוביה (1974) • דיטריך פישר-דיסקאו (1975) • מוגנס וולדיקה (1976) • אוליבייה מסייאן (1977) • ז'אן-פייר רמפל (1978) • ג'נט בייקר (1979) • מארי-קלייר אליין (1980)
1981–2000 מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1981) • אייזק שטרן (1982) • רפאל קובליק (1983) • מיילס דייוויס (1984) • פייר בולז (1985) • סביאטוסלב ריכטר (1986) • היינץ הוליגר (1987) • פטר שרייר (1988) • גדעון קרמר (1989) • ג'רג' ליגטי (1990) • אריק אריקסון (1991) • גאורג שולטי (1992) • ניקולאוס הרנונקור (1993) • כריסטיאן צימרמן (1994) • יורי בשמט (1995) • פר נירגארד (1996) • אנדרש שיף (1997) • הילדגארד בהרנס (1998) • סופיה גוביידולינה (1999) • מיכלה פטרי (2000)
2001 ואילך אן-סופי מוטר (2001) • אלפרד ברנדל (2002) • ג'רג' קורטג (2003) • קית' ג'ארט (2004) • ג'ון אליוט גרדינר (2005) • יו-יו מה (2006) • לארס אולריק מורטנסן (2007) • ארוו פרט (2008) • דניאל בארנבוים (2009) • צ'צ'יליה ברטולי (2010) • קאייה סאאריאהו (2011) • ז'ורדי סאוואל (2012) • סיימון ראטל (2013) • מרטין פרוסט (2014) • תומאס אדס (2015) • הרברט בלומסטדט (2016) • לאונידס קוואקוס (2017) • מאריס יאנסונס (2018)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סופיה_גוביידולינה&oldid=25742037"