סופיה גוביידולינה

סופיה גוביידולינה
**София Губайдулина**
לידה	24 באוקטובר 1931; צ'יסטופול, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות
פטירה	13 במרץ 2025 (בגיל 93); Appen, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מוקד פעילות	ברית המועצות, רוסיה, גרמניה
מקום לימודים	Kazan Conservatory, הקונסרבטוריון של מוסקבה
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	רוסית, טטרית, ספרדית
כלי נגינה	פסנתר
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון, מלודיה
פרסים והוקרה	פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה (1990); פרס חזית הידע של קרן BBVA (2016); פרס הפדרציה הרוסית (1992); Order "Duslyk" (2016); פרס לאוני סונינג למוזיקה (1999); מדליית גתה (2001); פרס בך של העיר החופשית של המבורג (2007); פרימיום אימפריאל (1998); פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה; פור לה מריט; עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; Order For Merit in Culture and Art; אזרח כבוד של העיר קאזאן; עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר; עיטור הידידות (רוסיה); פרס אלכסנדר מן; אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
	פרופיל ב-IMDb

סופיה אסגטובנה גוביידולינה (ברוסית: София Асгатовна Губайдулина;‏ 24 באוקטובר 1931 – 13 במרץ 2025) הייתה מלחינה רוסייה, ממוצא רוסי-למחצה וטטרי-למחצה.

נולדה בצ'יסטופול שבמחוז האוטונומי הטטרי בברית המועצות הסובייטית למשפחה חצי רוסית וחצי טטרית. אביה היה מהנדס שעסק במדידת קרקעות, אשר נרדף בעבר עקב היותו בן של מולא מוסלמי.

היא למדה בנעוריה הלחנה ופסנתר בקונסרבטוריון של קאזאן ובשנת 1954 השלימה שם את לימודיה. באותה שנה נסעה למוסקבה, שם למדה בקונסרבטוריון של מוסקבה, תחילה עם המלחין ניקולאי פייקו (תלמיד של שוסטקוביץ') ואחר כך למדה עם המלחין הרוסי ויסאריון שבלין, עד לשנת 1963. צורת ההלחנה האלטרנטיבית שלה התקבלה בקרירות במהלך לימודיה בברית המועצות, אולם היא קיבלה עידוד משוסטקוביץ. רק בתקופת הגלאסנוסט של גורבצ'וב, כשהיא בשנות החמישים לחייה, החלה המוזיקה של גוביידולינה לזכות בהכרה ולהיות מבוצעת בצורה נרחבת בברית המועצות.

בשנת 1985 נסעה גוביידולינה לראשונה למערב, ומאז מעמדה בעולם המוזיקה הקלאסית הרקיע שחקים. היא קיבלה מספר פרסים יוקרתיים, בהם פרס הפרמיום אימפריאלה היפני וקיבלה הזמנות מהתזמורת הפילהרמונית של ניו יורק, התזמורת הסימפונית של שיקגו, ספריית הקונגרס ועוד.

המוזיקה של גוביידולינה מושפעת ממסורות שונות ועשירה במוטיבים וסימבולים דתיים וספרותיים. המוזיקה שלה היא לעיתים קרובות בעלת נופך רוחני, מיסטי, דתי או מטאפיזי. גוביידולינה לעיתים מוזכרת יחד עם אלפרד שניטקה ואדיסון דניסוב כחלק מהגל החדש של המלחינים הרוסים, אשר שללו את הריאליזם הסוציאליסטי וכללו ביצירותיהם מגוון רחב של מוטיבים אוונגארדים, בהם סריאליזם ושיטות אינסטרומנטליות יוצאות דופן (extended instrumental techniques).

משנת 1992 התגוררה גוביידולינה בהמבורג שבגרמניה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סופיה גוביידולינה בוויקישיתוף

סופיה גוביידולינה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סופיה גוביידולינה, באתר AllMovie (באנגלית)
סופיה גוביידולינה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סופיה גוביידולינה, באתר ספוטיפיי
סופיה גוביידולינה, באתר Last.fm (באנגלית)
סופיה גוביידולינה, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
סופיה גוביידולינה, באתר AllMusic (באנגלית)
סופיה גוביידולינה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סופיה גוביידולינה, באתר Discogs (באנגלית)
סופיה גוביידולינה, באתר Songkick (באנגלית)
סופיה גוביידולינה, באתר classical.net
נעם בן זאב, בחירתה של סופיה גוביידולינה, באתר הארץ, 1 במאי 2013
סופיה גוביידולינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סופיה גובידולינה (1931-), דף שער בספרייה הלאומית

זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה
1959–1980	איגור סטרווינסקי (1959) • ליאונרד ברנשטיין (1965) • בירגיט נילסון (1966) • ויטולד לוטוסלבסקי (1967) • בנג'מין בריטן (1968) • בוריס כריסטוף (1969) • סרג'יו צ'ליבידאקה (1970) • ארתור רובינשטיין (1971) • יהודי מנוחין (1972) • דמיטרי שוסטקוביץ' (1973) • אנדרס סגוביה (1974) • דיטריך פישר-דיסקאו (1975) • מוגנס וולדיקה (1976) • אוליבייה מסייאן (1977) • ז'אן-פייר רמפל (1978) • ג'נט בייקר (1979) • מארי-קלייר אליין (1980)
1981–2000	מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1981) • אייזק שטרן (1982) • רפאל קובליק (1983) • מיילס דייוויס (1984) • פייר בולז (1985) • סביאטוסלב ריכטר (1986) • היינץ הוליגר (1987) • פטר שרייר (1988) • גדעון קרמר (1989) • ג'רג' ליגטי (1990) • אריק אריקסון (1991) • גאורג שולטי (1992) • ניקולאוס הרנונקור (1993) • כריסטיאן צימרמן (1994) • יורי בשמט (1995) • פר נירגארד (1996) • אנדראש שיף (1997) • הילדגארד בהרנס (1998) • סופיה גוביידולינה (1999) • מיכלה פטרי (2000)
2001–2020	אן-סופי מוטר (2001) • אלפרד ברנדל (2002) • ג'רג' קורטג (2003) • קית' ג'ארט (2004) • ג'ון אליוט גרדינר (2005) • יו-יו מה (2006) • לארס אולריק מורטנסן (2007) • ארוו פרט (2008) • דניאל בארנבוים (2009) • צ'צ'יליה ברטולי (2010) • קאייה סאאריאהו (2011) • ז'ורדי סאוואל (2012) • סיימון ראטל (2013) • מרטין פרוסט (2014) • תומאס אדס (2015) • הרברט בלומסטדט (2016) • לאונידס קבקוס (2017) • מאריס יאנסונס (2018) • הנס אברהמסן (2019) • ברברה האניגן (2020)
2021 ואילך	אנסוק צ'ין (2021) • פייר לורן איימארד (2022) • אוולין גלני (2023) • עמנואל פהו (2024)

זוכי פרס פולאר למוזיקה
שנות ה-90	פול מקרטני / המדינות הבלטיות (1992) • דיזי גילספי / ויטולד לוטוסלבסקי (1993) • קווינסי ג'ונס / ניקולאוס הרנונקור (1994) • אלטון ג'ון / מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1995) • ג'וני מיטשל / פייר בולז (1996) • ברוס ספרינגסטין / אריק אריקסון (1997) • ריי צ'ארלס / ראווי שנקר (1998) • סטיבי וונדר / יאניס קסנאקיס (1999)
שנות האלפיים	בוב דילן / אייזק שטרן (2000) • ברט בכרך / רוברט מוג / קרלהיינץ שטוקהאוזן (2001) • מרים מקבה / סופיה גוביידולינה (2002) • קית' ג'ארט (2003) • בי. בי. קינג / ג'רג' ליגטי (2004) • ז'ילברטו ז'יל / דיטריך פישר-דיסקאו (2005) • לד זפלין / ואלרי גרגייב (2006) • סאני רולינס / סטיב רייך (2007) • פינק פלויד / רנה פלמינג (2008) • פיטר גבריאל / חוסה אנטוניו אבראו / אל סיסטמה (2009)
שנות ה-2010	ביורק / אניו מוריקונה (2010) • רביעיית קרונוס / פטי סמית' (2011) • פול סיימון / יו-יו מה (2012) • יוסו נ'דור / קייג׳ה סאריאהו (2013) • צ'אק ברי / פיטר סלארס (2014) • אמילו האריס / אוולין גלני (2015) • מקס מרטין / צ'צ'יליה ברטולי (2016) • סטינג / ויין שורטר (2017) • מטאליקה / המכון הלאומי למוזיקה באפגניסטן (2018) • גראנדמאסטר פלאש / אן-סופי מוטר / מנגנים לשינוי (2019)
שנות ה-2020	אנה נטרבקו / דיאן וורן (2020) • איגי פופ / אנסמבל אנטרקונטמפורן (2022) • כריס בלקוול / אנז'ליק קיג'ו / ארוו פרט (2023) • נייל רוג'רס / אסה-פקה סאלונן (2024)