אנאפורה

אָנָאפוֹרָה (מיוונית: ἀναφορά, ביטוי חוזר) היא אמצעי ספרותי המאופיין בחזרה על מילה או ביטוי בתחילת שורה, פסקה או בתים רצופים. לדוגמה יש לי חלום בנאום מרטין לותר קינג, או הביטוי עוד זה מדבר וזה בא בספר איוב ובעקבותיו בשיר ברית דמים. מטרת השימוש באנאפורה היא להבליט ולהדגיש מסר כלשהו. בנוסף, האנאפורה היא אמצעי אסתטי וצורני, כלומר מעין קישוט של הטקסט. המילה היא הלחם בסיסים מיוונית של אָנָא:אחורה, פֵרֵיִין:לשאת.

בבלשנות, כינוי אנאפורי או אֶנְדוֹפוֹרִי (ובעברית כינוי מוסב) הוא רכיב במשפט המתייחס לרכיב אחר שקדם לו. למשל: נורית זרקה את הפרח, כי הוא היה נבול. כינוי הגוף האנאפורי הוא מתייחס אחורה לשם העצם "פרח". בניסוח אחר, קודמנו של הכינוי "הוא" זה "פרח".

צורת הטכניקה ומקורותיה

האנאפורה משמשת כבר בתנ"ך ובמידה מסוימת גם במשנה. האנאפורה משמשת בקטעים שיריים, בנאומים, בסיסמאות ובקטעי פרוזה. לרוב, החזרה מתרחשת בשורות קצרות מאוד וההפרש בין שתי חזרות על המילה היא באורך של לא יותר מ 5–12 מילים. אולם, ישנם המזהים אנאפורה בקטעים ארוכים. כך, למשל פותחים פרקים ב', ד', ה' וו' במסכת שבת במילה "במה": "במה מדליקין" (ב') "במה טומנין" (ד') "במה בהמה יוצאה" (ה') "במה אישה יוצאה" (ו'), ויש הרואים בחזרה זאת אנאפורה.

דוגמאות לאנאפורה

דוגמאות מהתנ"ך

• בעשרת הדיברות: לא תרצח. לא תנאף. לא תגנוב. לא תענה ברעך עד שקר. לא
• בספר איוב: ...וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ. עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא, וַיֹּאמַר: אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה... עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא, וַיֹּאמַר: כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים, וַיִּפְשְׁטוּ עַל הַגְּמַלִּים... וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ. עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא, וַיֹּאמַר: ...וַיִּפֹּל עַל הַנְּעָרִים וַיָּמוּתוּ, וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ.

אנאפורה זו שבספר איוב שימשה גם בפזמון השיר הטראגי בן ימינו ברית דמים על שני בנים בעלי שם זהה שנפלו במלחמת לבנון ומשפחותיהם נקשרו זה בזה בשכול.

• הנביא ישעיהו מדגיש את מילוי הארץ בדברים שליליים על ידי אנאפורה של הביטוי "ותמלא ארצו":

וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו

וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו:

וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו: (ישעיהו ב, ז-ח)

• המקונן במגילת איכה מדגיש את המסך שה' שם בינו לבין עם ישראל, על ידי אנאפורה של המילה "סכותה":

סַכֹּתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ:

סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה (איכה ג, מג-מד)

דוגמאות בשירה העברית

• הדוברת בשיר אורן של לאה גולדברג משתמשת באנאפורה על מנת להמחיש את הפער בין ארץ מולדתה לארץ ישראל:

כאן לא אשמע את קול הקוקיה,

כאן לא יחבוש העץ מצנפת שלג (אורן, לאה גולדברג)

בהמשך השיר ישנה אנאפורה נוספת שתפקידה להשלים ולתקן את האנאפורה הראשונה הדוברת מתגברת על הפער בין שתי הארצות באמצעות הזדהותה ותחושת השותפות שלה עם האורנים:

אתכם אני נשתלתי פעמיים,

אתכם אני צמחתי אורנים

בשיר אחר, חמסין של ניסן, כתבה גולדברג:

וְרַק לַשֶּׁמֶש רֵיחַ שֶׁל יַסְמִין,

וְרַק לָאֶבֶן קוֹל שֶׁל לֵב פּוֹעֵם,

וְרַק לָעֶרֶב צֶבַע שֶׁל תַּפּוּז,

וְרַק לַחוֹל שְׂפָתַיִם מְנַשְּׁקוֹת

• בשירה של זלדה שני יסודות, האנאפורה נועדה לבטא את השממון והקבעון בהם לוקה הברוש בעיני הלהבה:

בלי שמץ של טירוף

בלי שמץ של רוחניות

בלי שמץ של דמיון

בלי שמץ של חרות (שני יסודות, זלדה)

בשירליל חניה, שירו שלנתן אלתרמן, חוזר מוטיב הלילה שבע פעמים:

ליל חניה, ליל זמר, ליל שחקים רקוע

ליל רוב מלאכות חופזות, ליל אד מן הדוודים

ליל שמוסך את כישופה של רעות רוח

בבניינה של ממלכה, ליל נדודים

• שלומי זמיר משתמש באנאפורה בשיר להיות יחד. האנאפוריה משמשת להדגיש את המילה "יחד" שחוזרת 9 פעמים בשיר, הוא רצה להדגיש את החשיבות והיופי שבזוגיות.

דוגמאות בנאומים

האנאפורה משמשת בנאומים מפורסמים רבים.

• וינסטון צ'רצ'יל השתמש באנאפורה "אנחנו" (we shall) בנאום "נילחם בחופים" בימי מלחמת העולם השנייה.
• מרטין לותר קינג השתמש באנאפורה "יש לי חלום" בנאומו המפורסם על שוויון בין-גזעי:

...ועדיין יש לי חלום. זהו חלום ששורשו עמוק בתוך החלום האמריקאי.

יש לי חלום, שיבוא יום בו תקום האומה ותקיים את יעודה האמיתי: אנו מאמינים בקביעות האמת הברורות הללו שבני האדם כולם נבראו שווים.

יש לי חלום שיום יבוא ובהרי אדום של ג'ורג'יה בני העבדים לשעבר ובני האדונים בעלי העבדים לשעבר, ישבו יחדיו באחווה.

יש לי חלום...

ראו גם

• אפיפורה

קישורים חיצוניים

• אנאפורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים