אנריקה קפרילס רדונסקי
 | |||||||||
| לידה |
11 ביולי 1972 (בן 53) קראקס, ונצואלה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
Henrique Capriles Radonski | ||||||||
| מדינה |
ונצואלה | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| מפלגה |
Copei, Justice First | ||||||||
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית | ||||||||
| בת זוג |
Valeria Valle (מ-2019) | ||||||||
| מספר ילדים |
3 | ||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
|
henriquecapriles | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
אנריקה קפרילס רדונסקי (בספרדית: Henrique Capriles Radonski; נולד ב-11 ביולי 1972) הוא פוליטיקאי ועורך דין ונצואלי ממוצא יהודי, שכיהן כמושל מדינת מירנדה בשנים 2017-2008.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קפרילס רדונסקי נולד בקראקס. הוריה של אימו היו שניהם יהודים ניצולי השואה, ממוצא פולני, הולנדי ורוסי. סבתו שרדה את גטו ורשה[1]. אביו הוא נוצרי קתולי וסבו מצד אביו היה ממוצא יהודי ספרדי. הוא מגדיר את עצמו כקתולי מאמין[2]. למד משפטים באוניברסיטה הקתולית אנדרס בלו והתמחה בדיני מיסים ובמשפט מסחרי. חבר ב-"International Fiscal Association".
בדצמבר 1998, בגיל 26 בלבד, נבחר לכהן בפרלמנט של ונצואלה ובכך הפך לחבר הצעיר ביותר שכיהן בפרלמנט זה אי פעם. חודשים ספורים לאחר בחירתו, מונה על ידי חבריו למפלגת המרכז הנוצרית-סוציאליסטית למשרת סגן נשיא הפרלמנט, תפקיד בו כיהן עד פיזור הפרלמנט באוגוסט 1999.
ביולי 2000 נבחר מטעם מפלגת "Primero Justicia" (שהוקמה ב-1992 על ידי לאופולדו לופס) לראשות עיריית בארוטה המשתייכת למטרופולין של קראקס. באוקטובר 2004 נבחר שוב למשרה כשהוא גורף כ-79% מהקולות.
ב-2008 הציג את מועמדותו לתפקיד מושל מדינת מירנדה ובבחירות שנערכו בנובמבר אותה שנה נבחר לתפקיד.
ב-12 בפברואר 2012 התקיימו פריימריז בין מועמדי האופוזיציה בוונצואלה. בבחירות השתתפו כ-2.9 מיליון אזרחים, וקפרילס זכה בכ-62% מהקולות ונבחר למועמד האופוזיציה בבחירות לנשיאות ונצואלה[3], שהתקיימו ב-7 באוקטובר 2012[4] . בבחירות אלו הפסיד לצ'אווס, אך זכה לאחוזי תמיכה נרחבים ביותר ביחס לאנשי אופוזיציה שהתמודדו מול צ'אווס בעבר (קיבל כשישה מיליון קולות לעומת כשמונה מיליון שקיבל צ'אווס)[5][6].
במהלך מערכת הבחירות בוונצואלה הוא הצהיר על כך, שאם הוא יבחר לנשיאה של וונצואלה, הוא יחדש את היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל וכן גם ארצות הברית לאחר הבחירות.
לאחר מותו של הנשיא צ'אווס, רדונסקי התמודד מול הנשיא הזמני ניקולס מדורו בבחירות לנשיאות ב-14 באפריל 2013[2]. הבוחרים נתנו למדורו - שלקח על עצמו את התפקיד של הנשיא בפועל מאז מותו של צ'אווס - ניצחון צר על קפרילס (מדורו זכה ב-50.6% מקולות הבוחרים, ורדונסקי וב-49.4%}[7]. רדונסקי דחה את תוצאות הבחירות, טען לאי סדרים בבחירות וקרא לביקורת מלאה על תוצאות הבחירות. מדורו אמר כי הוא יקבל ביקורת על תוצאות הבחירות; ועדת הבחירות לא הסכימה לדרישות האופוזיציה לספירה חוזרת[8][9].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אנריקה קפרילס רדונסקי
אנריקה קפרילס רדונסקי, ברשת החברתית פייסבוק
אנריקה קפרילס רדונסקי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנריקה קפרילס רדונסקי, ברשת החברתית אינסטגרם- אנריקה קפרילס רדונסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שלמה פפירבלט, הוגו צ'אבס והשאלה היהודית, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2011
- יואב קרני, "הסוכן הציוני" נגד "המהפכה הבוליבארית", 18 בפברואר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ שלמה פפירבלט, קוסטה ריקה, הגילוי ההיסטורי שהרס להוגו צ'אבס את גיבור ילדותו, באתר הארץ, 26 ביולי 2012
- 1 2 שלמה פפירבלט, הקומנדנטה מת, הקרב על ההנהגה ניצת מחדש, באתר הארץ, 6 במרץ 2013
- ↑ Rory Carroll, Henrique Capriles to face Hugo Chávez in Venezuela presidential election, The Guardian, February 13, 2012 (באנגלית)
- ↑ שלמה פפירבלט, 19 מיליון יכריעו את עתיד ונצואלה: צ'אבס משמאל או קפרילס מהמרכז, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2012
- ↑ אתר חדשות ערוץ 2, למרות הכל: צ'אבס זכה בקדנציה שלישית בבחירות בוונצואלה, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2012
- ↑ סוכנויות הידיעות, ונצואלה בחרה: צ'אבס ימשיך לכהונה נוספת, באתר ynet, 8 באוקטובר 2012
- ↑ שלמה פפירבלט, ניצחון דחוק לסגנו של צ'אבס בבחירות לנשיאות, באתר הארץ, 15 באפריל 2013
- ↑ רויטרס, שבעה פצועים בקטטה בפרלמנט של ונצואלה, באתר הארץ, 1 במאי 2013
- ↑ Jonathan Watts, Protests in Venezuela as opposition disputes Nicolás Maduro's victory, The Guardian, April 16, 2013 (באנגלית)
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| שירותי הזרמת מדיה | |
| בקרת זהויות |