אנרכיזם באנגליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנרכיזם

זרמים של אנרכיזם

אנרכו-אגואיזם
אנרכו-אקזיסטנציאליזם
אנרכו-אפיסטמולוגיזם
אנרכיזם יהודי
אנרכו-קומוניזם
אנרכו-סינדיקליזם
אנרכיזם פוסט-קולוניאלי
אנרכו-פרימיטיביזם
אנרכה-פמיניזם
אנרכו-פציפיזם
אנרכיזם אינדיבידואליסטי
אקו-אנרכיזם
אנרכיזם לאומי
אנרכו-סינתזה
אנרכו-קפיטליזם
אנרכיזם-קווירי
אנרכיזם קולקטיביסטי
אנרכיזם ללא תארים
פוסט-אנרכיזם


אנרכיזם מסביב לעולם

אנרכיזם בישראל
אנרכיזם בספרד
אנרכיזם באפריקה
אנרכיזם באנגליה
קהילות אנרכיסטיות


אנרכיזם בתרבות

אנרכיזם וחברה
אנרכיזם ודת
אנרכיזם ואמנות
אנרכיזם שחור
אנרכיזם נוצרי
אנרכיזם בודהיסטי
סמלים אנרכיסטיים


אנרכיזם בהיסטוריה

הקומונה הפריזאית
מהומות היימרקט
מרד קרונשטאדט
נסטור מאכנו
מאי 1968

מקורו של האנרכיזם באנגליה בזרמים רדיקליים במפלגה הוויגית ובהתנגדות דתית פרוטסטנטית.

במהלך מלחמת האזרחים באנגליה ותהליך התיעוש, המחשבה האנרכיסטית האנגלית התפתחה בהקשר של פוליטיקה מעמדית מהפכנית.

התפתחות מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו ברוב חלקי אירופה, אנגליה של ימי הביניים נשלטה באמצעות מונרכיה בשיתוף עם פרלמנט של אריסטוקרטים אמידים ובעלי אדמות. בניגוד לאירופה היבשתית, הפרלמנט החזיק בזכויות יתר. כאשר המונרכיה האנגלית ניסתה לבסס מונרכיה מוחלטת, הפרלמנט האנגלי מרד. במהלך מלחמת אזרחים זו, פרוטסטנטים ופועלים עירוניים החלו בהקמה של קהילות שהתבססו על בעלות משותפת על אמצעי הייצור. כתוצאה ממלחמת האזרחים, האריסטוקרטים האנגלים והמעמד השליט הקפיטליסטי התאחד ותמך בפרלמנט, אך עם זאת נוסחו זכויות אזרחיות רבות.

ג'רארד וינסטנלי, פעיל פוליטי פרוטסטנטי הנחשב לאחד מהאבות המייסדים של האנרכיזם המודרני, פרסם במהלך המאה ה-17 מנשר שקרא לבעלות משותפת על אמצעי הייצור וארגון חברתי-כלכלי בקהילות חקלאיות קטנות. הפילוסוף ויליאם גודווין, היה הראשון שפרסם מסה שתמכה באופן מפורש בביטול השלטון בחיבורו "חקירה בנוגע לצדק פוליטי", בשנת 1793. למרות שלא השתמש במילה "אנרכיזם", יש הרואים אותו כ"מייסד האנרכיזם הפילוסופי".

ליברלים רבים כונו לעיתים קרובות "אנרכיסטים" בידי המונרכים. למרות שלא קראו לביטול ההיררכיה, הם תמכו ברעיונות של שוויון בין בני האדם, זכויות הפרט, ואחריות האנשים לשפוט את ממשלותיהם, שסיפקו את הבסיס למחשבה האנרכיסטית.

מהמאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנגדות לסדר החברתי הקיים הפכה פופולרית בסוף המאה ה-19. הביטוי לכך נע מתמיכה ברפובליקניזם האנגלי של צ'ארלס בראדלו, דרך הרפובליקניזם הרדיקלי של המשורר השנוי במחלוקת, אלג'רנון צ'ארלס סווינברן, אל האנרכו-סוציאליזם של ויליאם מוריס ואוסקר ויילד - ועד לאנרכיזם המפורש של פיוטר קרופוטקין ותומכיו. המשורר האנרכיסט הרברט ריד סיפק לכך תמריץ אינטלקטואלי בתקופתו, עם חיבורים כדוגמת "אנרכיה וסדר", "שירה ואנרכיזם", "פילוסופיה של האנרכיזם" ועוד.

תחייה בשנות ה-60 של המאה ה-20 ובמאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעניינות מחודשת באנרכיזם החלה בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. התעוררות זו נקשרה באנגליה לעלייתו של הז'אנר המוזיקלי פאנק רוק. הלהקה קראס, למשל, ידועה ברעיונותיה האנרכיסטים והפציפיסטים.

בתחילת המאה ה-21 חלה התעוררות נוספת שהתבטאה באנגליה באמצעות סרטים, מוזיקה, הצגות תיאטרון חי (במיוחד קבוצת התיאטרון הסאטירית, "קומדי קולקטיב", מצפון אנגליה). התעוררות זו היא גם חלק מהתנועה העולמית נגד הגלובליזציה. קבוצות אנרכיסטיות רבות, כגון החזית לשחרור בעלי החיים והחזית לשחרור כדור הארץ החלו את דרכן באנגליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנרכיזם באנגליה בוויקישיתוף