פיוטר קרופוטקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Kropotkin Nadar.jpg

פיוטר אלכסייביץ' קְרוֹפּוֹטְקִין (רוסית: Пётр Алексе́евич Кропо́ткин;‏ 9 בדצמבר 1842, מוסקבה - 8 בפברואר 1921, דמיטרוב שליד מוסקבה) היה, אחרי מות באקונין, התאורטיקן הראשי של האנרכו-קומוניזם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרופוטקין, בן נסיכים וקצין בחיל משמר הצאר, יועד לקריירה צבאית גדולה. הוא פנה עורף לעברו הצבאי והוקיע את עברו האריסטוקרטי עוד בנעוריו, כאשר בחר בשליחות למזרח סיביר, שם עשה מסעות מחקר שהניחו את היסוד לחקר המדעי של המזרח הרחוק הרוסי בתחומי האנתרופולוגיה, הגאולוגיה והגאוגרפיה. במסעות אלה הניח גם את היסוד לתאוריה החברתית הרואה בעזרה ההדדית תכונת יסוד הטבועה בכל בעלי החיים המקיימים חיי צוותא של עדר ולא כתוצאה של תרבות או ציוויליזציה. קרופוטקין חלק על הנחת היסוד של דרווין הגורסת כי אין בחיי הטבע אלא מאבקו של היחיד לקיומו והברירה הטבעית משאירה את "המתאים ביותר" בלבד. בעיניו היה מאבק זה אספקט אחד של הטבע המתאזן עם פעולתו של האספקט האחר והמנוגד לו: "הסולידריות הספונטאנית" – זה המניע הגדול בהתפתחותה של כל חברה חיה. העזרה ההדדית של קרופוטקין היא תכונה טבעית חזקה באדם, הרבה יותר מגורמים אגואיסטיים או הרצון לשלוט.

בשנת 1872 יצא לאירופה, הצטרף בשווייץ לאינטרנציונל הסוציאליסטי ובעת פילוגו של ארגון זה יצא עם קבוצת באקונין נגד הזרם המרקסיסטי. בשנת 1874 חזר לרוסיה, נאסר בעוון תעמולה נגד המשטר ונכלא במבצר פטרופבלובסקיה בסנקט פטרבורג. בעזרת ידידים בעלי השפעה הצליח, מקץ שנתיים, לברוח מחוץ לרוסיה (הוא חזר למולדתו אחרי מהפכת 1917). בשווייץ ייסד עיתון שנעשה לביטאון הראשי של האנרכיזם. מבחינה עקרונית התנגד ל"תעמולה בדרך פעולה" כפי שקראו אז לטרור אינדיבידואלי, אך בעיתונו הִצדיק, לאחר מעשה, את פעולת הטרור שבה נרצח הצאר אלכסנדר (1882).

תמך בנסטור מכנו, ממנהיגי האנרכיסטים באוקראינה במהפכה הסובייטית, והשפיע עליו.

כתביו העיקריים הם: "עזרה הדדית", "כיבוש הלחם", "שדות, מפעלים וסדנאות", "המדע המודרני והאנרכיזם", "פעל בעצמך" ו"המדינה: תפקידה ההיסטורי".

רבים מכתביו תורגמו ליידיש. מיעוטם תורגם גם לעברית עד סוף שנות ה-50.

השקפתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שאר הפלגים האנרכיסטים שלל גם קרופוטקין כל צורה של מרות כפויה – של מדינה וממשל ריכוזי, של שלטון כלכלי או כנסייתי, אבל שלילתו נבעה בעיקר מראייתו את הקבוצות הקטנות והמהודקות כקרקע נוחה להתפתחותן של הנטיות הטבעיות באדם לעזרה הדדית, כיבוד הזולת ודמוקרטיה צומחת מלמטה, מתוך תאי היסוד של החברה. קרופוטקין תמך במלאכה, להבדיל מן התעשייה, מתוך ההעדפה של התא המצומצם על פני הגוף הגדול, ואף כי ראה את התפתחות המכונה ועתידה, הטיף לניצולה למען המלאכה בצוותים קטנים.
קרופוטקין לא כפר בהשקפתו של מרקס בדבר גידול הריכוז הקפיטליסטי המוליך להפיכתו של הפועל לחלקיק חסר צורה של "כוח עבודה", אבל טען לקיומן של נטיות חזקות לא פחות הפועלות בכיוון הפוך, נטיות העשויות לגבור, בתנאי שמעמד הפועלים יכוון לכך את רצונו. ניתן יהיה לבטל כל צורך בכפייה סוציאלית כאשר תהיינה קהילות אוטונומיות קטנות, שיש בהן מידה של פיקוח על אמצעי הייצור ועל שיתוף הקניין. קהילות אלו יהוו יסוד לחקלאות, מלאכה ותעשייה מאוזנת. בתנאים אלו תצמח דמוקרטיה פדרליסטית מלמטה. קולקטיבים חקלאיים רבים בספרד הושפעו רבות מתאוריה זו.

בהשקפותיו הפוליטיות היה קרופוטקין רחוק מן הקיצוניות האופיינית בדרך כלל לתעמולה האנרכיסטית.
בשלהי המאה ה-19 קרא לאנרכיסטים בצרפת לא להתנגד להארכת השירות הצבאי בשביל לאפשר לדמוקרטיה של צרפת לעמוד בפני האימפריאליזם הגרמני. בימי מלחמת העולם הראשונה תמך במדינות ההסכמה נגד גרמניה, ואחרי מהפכת פברואר, עם חזרתו לרוסיה, קרא לחידוש בריתה של רוסיה עם המערב נגד הקואליציה הגרמנית. עקב התנגדותו לדיקטטורה וטרור סירב, אחרי מהפכת אוקטובר, לתמוך במשטר הבולשביקי.

כתביו שראו אור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עזרה הדדית בעולם החי והאדם (תרגם: מ' בן-אליעזר) (עם תמונת המחבר מאת הפרופ' ל' פסטרנק), ירושלים, ברלין: יבנה, 1923. ‬
  • זכרונות של ריבולוציונר (תרגום: מנחם פוזננסקי), תל אביב : הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ ישראל - ועדת התרבות, תרפ"ה-תרפ"ו. (מהדורה נוספת: "זכרונות של מהפכן", תל אביב: אגודת הסופרים העברים בישראל ליד מסדה, תש"י.)
  • המהפכה הצרפתית הגדולה (תרגם: א' שלונסקי, תל אביב: חברה (דפוס הפועל הצעיר), [תר"ץ].
  • הפילוסופיה של אנרכיה / פיוטר קרפוטקין (תורגם על ידי אבא גורדין), לוס אנג'לס – בואנוס איירס: ש' ינובסקי, 1957.
  • המוסר של אנרכיה / פיוטר קרפוטקין (תורגם על ידי אבא גורדין), לוס אנג'לס: ש' ינונבסקי; וועד לתרבות על ידי סניף קרפוטקין, 1958.
  • דבר אל הדור הצעיר / פיוטר קרפוטקין (עם הקדמה מאת המתרגם אבא גורדין), לוס אנג'לס: ש' ינונבסקי; וועד לתרבות על ידי סניף קרפוטקין, 1958.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]