חלתית
 חלתית
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | סוככאים |
| משפחה: | סוככיים |
| סוג: | כלך |
| מין: | חלתית |
| שם מדעי | |
 Ferula assa-foetidaליניאוס, 1753 | |
_2.jpg)
חלתית (שם מדעי: .Ferula assa-foetida L), המוכרת גם כאספטידה, הינג ושמות נוספים, היא צמח רב-שנתי בסוג כלך ממשפחת הסוככיים שמוצאו מדרום איראן[1].
צמח תבלין ורפואה הגדל באזור איראן, אפגניסטן וכן בקשמיר שבהודו. בישראל נמצא קרוב משפחה הנקרא כלך הנגב, וידוע השימוש בשרף שלו לצורכי רפואה עממית, מוזכר במשנה מסכת עבודה זרה[2], ובמסכת שבת[3] ועוד. גם הרמב"ם כותב בהלכות דעות פרק ד: ”בימות הגשמים--אוכל אוכלין החמין ומרבה בתבלין, ואוכל מעט מן החרדל ומן החלתית.”.
במטבח ההודי, הפקיסטני, האפגני ובמטבחים נוספים משתמשים בשרף משורש הצמח, המגיע בגושים ונטחן או נגרס לשימוש כתבלין. לתבלין ניחוח חריף הדומה לשום, אך לאחר הבישול הוא מתעדן ותורם טעם הדומה מעט לכרישה.
שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברפואה העממית מאמינים שהתבלין מסייע לעיכול ומרפא קשיי עיכול, וכן מקל על בעיות אסתמה ומהווה תרופה נגד דיכאון. בתימן היו משתמשים בו גם נגד דמיונות שווא ותעתועים. ידוע ששימוש מופרז בחלתית עלול לגרום להרעלות כי במינון גבוה החומר הוא רעלן. במצבו הירוק הצמח מסוכן לאכילה ואדם, בקר או צאן האוכלים ממנו עלולים לסבול משטפי דם תת-עוריים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חלתית, באתר ITIS (באנגלית)
- חלתית, באתר NCBI (באנגלית)
- חלתית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חלתית, באתר Tropicos (באנגלית)
- חלתית, באתר GBIF (באנגלית)
- חלתית, באתר The Plant List (באנגלית)
- חלתית, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.