אסתר וילאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסתר וילאר
לידה 16 בספטמבר 1935 (בת 88)
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בואנוס איירס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הגבר הנשלט עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג קלאוס ואגן (19611975) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אסתר מרגרטה וילארגרמנית: Asther Margareta Katzen Vilar; נולדה ב-16 בספטמבר 1935)[1] היא סופרת ארגנטינאית-גרמנית.

היא הוכשרה ועבדה כרופאה, לפני שהתבססה כסופרת. וילאר ידועה בעיקר בזכות ספרה: הגבר הנשלט, שיצא לאור ב-1971, ובזכות ספרי ההמשך השונים שלו, הטוענים שבניגוד לרטוריקה הפמיניסטית והנפוצה של זכויות נשים, נשים בתרבויות מתועשות אינן מדוכאות, אלא מנצלות מערכת חברתית מבוססת היטב של ניצול גברים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריה של וילאר היו מהגרים גרמנים. הם נפרדו כשהייתה בת שלוש.

היא למדה רפואה באוניברסיטת בואנוס איירס, ובשנת 1960 נסעה למערב גרמניה, כדי להמשיך את לימודיה בפסיכולוגיה וסוציולוגיה. היא עבדה כרופאה בבית חולים בבוואריה במשך שנה, ועבדה גם כמתרגמת, אשת מכירות, עובדת פס ייצור במפעל, דוגמנית נעליים ומזכירה.[2]

אסתר נישאה לסופר הגרמני קלאוס וואגן ב-1961.[3] הנישואים הסתיימו בגירושין אך נולד להם בן, מרטין, ב-1964. לגבי הגירושין היא ציינה, "לא נפרדתי מהגבר, אלא רק מהנישואין כמוסד".[4]

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבר הנשלט (1971)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הספרים הפופולריים ביותר של וילאר נקרא: "הגבר הנשלט", אותו כינתה חלק ממחקר על האפשרות ל"הנאה אנושית בתנאים של העדר חופש".[4] בספרה היא טוענת, שנשים אינן מדוכאות על ידי גברים, אלא שולטות בגברים במערכת יחסים שהיא לטובתן, אך רוב הגברים אינם מודעים לכך.

כמה מהאסטרטגיות המתוארות בספרה הן:

  • פיתוי גברים בעזרת מין, שאותו כינתה כ"שימוש תקופתי בנרתיק האישה", ואסטרטגיות פיתוי אחרות
  • שליטה בגברים על ידי שימוש מתוכנן בשבחים, מין וסחטנות רגשית לאחר שפיתו אותם
  • הסוואת כוונות ומניעים אמיתיים במסווה של אהבה רומנטית

הגבר הנשלט היה פופולרי למדי בזמן יציאתו לאור, בין השאר, בשל הסיקור העיתונאי הניכר שקיבל.[5]

וילאר הופיעה בתוכנית האירוח The tonight show ב-21 בפברואר 1973, כדי לדון בספר. ב-1975 היא הוזמנה לוויכוח בערוץ הטלוויזיה[6] הציבורי של רדיו מערב גרמניה, מול אליס שוורצר, שנודעה כנציגת תנועת הנשים באותה תקופה. הוויכוח היה שנוי במחלוקת, כאשר שוורצר טענה שוילאר היא:[7] "לא רק סקסיסטית, אלא פאשיסטית", תוך השוואה בין ספרה לעיתון הנאצי דר שטירמר.[8]

לדברי הסופרת, היא קיבלה איומים על חייה, בעקבות הספר:

"לא דמיינתי באופן רחב מספיק, את הבידוד, שבו אמצא את עצמי לאחר כתיבת הספר הזה. גם לא דמיינתי את ההשלכות שיהיו לזה על הכתיבה שלאחר מכן ואפילו על חיי האישיים - האיומים האלימים לא פסקו עד היום."[9]

ספרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה שלה Speer (1998) הוא יצירה של ביוגרפיה בדיונית על האדריכל הגרמני, אלברט שפיר, והועלה בברלין ובלונדון, בבימויו ובכיכובו של קלאוס מריה ברנדאואר. היא גם כתבה ספרים ומחזות רבים אחרים, אשר רובם לא תורגמו לאנגלית.

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגבר הנשלט. הוצאת ביתן. 1979.
  • Der dressierte Mann [The Manipulated Man] (בגרמנית). Tritonpers. 1971. ISBN 90-6057-032-4.
  • Book collecting original series of 3: Der dressierte Mann [The Manipulated Man], Das polygame Geschlecht [The polygamous sex], Das Ende der Dressur (The End of the Manipulation; third part never translated into English). dtv Verlag 1998. מסת"ב 978-3-423-36134-7
  • The Polygamous Sex: A man's right to the other woman. W. H. Allen. 1976. ISBN 0-491-01737-5.
  • Alt (בגרמנית). Herbig Verlagsbuchhandlung. 1980. ISBN 3-7766-1089-1.
  • Oud (בהולנדית). De Centaur. 1980. ISBN 90-6057-168-1.
  • El discurso inaugural de la papisa americana [The inaugural address of the American papess] (בספרדית). Lectorum. 1982. ISBN 84-02-09008-7.
  • Speer. Play (בגרמנית). Transit. 1998. ISBN 3-88747-128-8.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסתר וילאר בוויקישיתוף

 

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Stichtag - 16. September 1935 - Geburtstag von Esther Vilar". www1.wdr.de. 16 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Times, Judith Weinraub Special to The New York (13 ביוני 1972). "She Says It's the Men Who Are Enslaved (Published 1972)". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Wünsch dir was (in German) Der Spiegel, December 27, 1971. Retrieved December 20, 2011.
  4. ^ 1 2 Author Esther Vilar Lashes Out At Women Star-Banner, June 14, 1972. Retrieved December 20, 2011.
  5. ^ E. Vilar, "Der dressierte Mann", radio-interview (in German) ARD, November 7, 1971. Retrieved in December 19, 2011.
  6. ^ Excerpts from the debate can be seen in the documentary about Alice Schwarzer, available in the "Deutschland - Lenker und Gestalter" series of 12 DVDs released in Germany, and in a recent Schwarzer interview aired in September 27, 2011, and available in the ARD website. The full-42 minute debate can be obtained directly from WDR in DVD here and online at https://www.youtube.com/watch?v=-NufFVuXN84.
  7. ^ Im Clinch (in German) Der Spiegel, February 10, 1975. Retrieved December 20, 2011.
  8. ^ Frau gegen Frau (in German) Die Zeit, June 16, 2005. Retrieved December 20, 2011.
  9. ^ Esther Vilar, The Manipulated Man, revised edition, August 1998