אפרוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אפרוחים בני יום אחד
מרגון גדול עם אפרוחים עם גבו.
חלוצות עוזרות לאפרוחים להיכנס ל"אומנת" בלול קיבוץ גבת כדי לחמם אותם. ה"אומנת" שימשה לחימום האפרוחים על ידי מקום סגור נמוך עם נורת חשמל שהפיצה אור וחום במרכזה.

אפרוח הוא אבקוע שהוא צאצא של עוף מקבוצת עוזבי קן על הקרקע, הבוקע מביצתו כשהוא מכוסה פלומה ופקוח עיניים. האפרוח מסוגל לעמוד וללכת על רגליו ולאכול בכוחות עצמו ללא עזרת הוריו כבר מיומו הראשון, אולם ברוב המינים הוא יהיה עדיין תלוי בהוריו לצורך הגנה מטורפים ומציאת מקורות מזון ומחסה, ולעיתים גם לצורך תהליך החתמה ולימוד התנהגות שתשמש אותו להישרדותו במהלך חייו הבוגרים.

עופות המולידים אפרוחים הם תרנגולים, שלווים, פסיונים וברווזיים (ברווזים, אווזים וברבורים), יענים (יען, אמו, ננדו), סיקסקים, לעומת דורסים, ציפורי שיר, יונים ותוכים, המולידים גוזלים.

פולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונתן הקטן הוא שיר ילדים שמילותיו העבריות נכתבו על ידי המשורר ישראל דושמן.

בשיר מתואר כי יונתן טיפס על העץ ואפרוחים חיפש. ההבחנה בין גוזל לאפרוח לא הייתה קיימת בתקופת ישראל דושמן. בעברית המודרנית אפרוח יכול לפרוח מהקן כבר ביומו הראשון ואילו הגוזל תלוי בהוריו וגוזל מהם את מזונם.

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת רבי אליעזר בן יעקב אין אפשרות לאכול על ידי שחיטה אפרוח כל עוד לא נפקחו עיניו[1]. חכמים חלקו על כך והכשירו את האפרוח. הרי"ף והרמב"ם[2] מתירים את האפרוח מיד, ואילו הרא"ש אוסר עד שייפקחו עיניו, כרבי אליעזר בן יעקב[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ו', עמוד ב'.
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ג', הלכה י'.
  3. ^ רא"ש, ביצה, פרק א הלכה ו; ארבעה טורים, יורה דעה, סימן ט"ו.
Crested Serpent Eagle.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא עופות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.