אפרים זאב גרבוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב אפרים זאב גרבוז (תרס"ג, 1903 - י"ט בתמוז תשי"ט, יולי 1959) היה מנהל רוחני של ישיבת אוהל תורה בירושלים, מחבר הספר "הר אפרים".

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה להישין בפלך מינסק באימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה, כיום בלארוס), לצבי אריה ויהודית גרבוז. בצעירותו התייתם בתוך שנה מאביו ומאמו ואומץ על ידי הרב יצחק ביגון, מחבר הספר "שדה יצחק". למד בישיבה בקרילוב אצל הרב יחזקאל טרסנר, מחבר הספר "דברי יחזקאל", שאותו החשיב לרבו המובהק. משם עבר ללמוד בישיבת סלובודקה והיה מקורב לסבא מסלובודקה ולראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין. בתקופת לימודיו בישיבה למד בחברותא עם הרב אהרן כהן ויחדיו השלימו את לימוד כל מסכתות הש"ס.

בכ' באלול תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל עם גרעין תלמידי ישיבת סלובודקה והיה בין קבוצת התלמידים הראשונים שייסדו את ישיבת חברון בעיר חברון. עם הקבוצה נמנו הרב צבי קופשיץ, הרב אהרן כהן, הרב זבולון גרז, הרב אהרן מילבסקי, הרב דוד חדש והרב צבי פוחוביץ.

נישא למרים בילה, בת הרב אברהם נח פאליי, מהדמויות הרוחניות הבולטות של ישיבת חברון. חותנתו, חיה רבקה, היא בת הרב אריה ליב, רבה של גרינקישאק שבליטא. בצעד יוצא דופן, בשל רמתו הלימודית הגבוהה, הקצתה הנהלת הישיבה לרב גרבוז מלגה חודשית קבועה כדי שימשיך את לימודיו בישיבה גם לאחר נישואיו. בתקופה זו הוא ריכז סביבו קבוצות תלמידים וקידם אותם בלימודם.

באמצע שנות ה-30, עם הקמת ישיבת אוהל תורה על ידי הרב שמואל יצחק הילמן, מונה הרב גרבוז למנהלה הרוחני.

בשנת ת"ש (1940) הוציא את הספר "הר אפרים" על מסכת הוריות. בהמשך הוציא את ספרו "ספירי אפרים" על הספרי זוטא. גולת הכותרת של מפעלו התורני הוא הספר "הר אפרים" על המכילתא, עם הפירוש "קו המידה". בשנת תשי"ח (1958) הוציא לראשונה מכתב יד את פירושו של רבי שלמה סיריליו לירושלמי למסכת שקלים והוסיף לו את פירושו "הר אפרים".

נפטר בשנת תשי"ט ממחלת לב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הוא הרב אברהם נח גרבוז, ראש כולל הר אפרים. חתניו: הדיין הרב שמואל דביר, הרב שמעון אשר כהן, שהיה ראש ישיבת חורב בירושלים, והרב שמעון וייזר, שהיה ר"מ בישיבת שעלבים. אחד מנכדיו הוא הרב איתמר גרבוז ראש ישיבת אורחות תורה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון יוסף מלר, הכהן הגדול מאחיו, תולדות חייו של הרב אהרן כהן, ירושלים, תשס"ט. עמודים 104–117

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]