שלמה סיריליו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16, מראשוני פרשני התלמוד הירושלמי.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן לידתו ומקומה אינם ידועים במדויק. ידוע שגורש מספרד, על פי עדותו בהקדמתו לפירושו לירושלמי, ומכאן שנולד לפני שנת הגירוש, ה'רנ"ב (1492).

לאחר הגירוש הגיע רש"ס לקושטא, שם למד אצל רבי אליהו בן רבי בנימין הלוי (מחבר שו"ת "זקן אהרן"), מגדולי רבני טורקיה. כעבור מספר שנים עבר לסלוניקי, שם למד אצל רבי יעקב בן חביב (מחבר הספר עין יעקב על אגדות הש"ס) ובנו, רבי לוי בן חביב. רש"ס נמנה בין רבני סלוניקי, ואף חיבר ספר בשם: "הלכות שחיטות ובדיקות הריאה בקוצר"[1], אך ספר זה אבד. כעבור זמן התמנה לדיין באדריאנופול, אז מן הערים החשובות באימפריה העות'מאנית.

בשנות ה-30 למאה ה-16 עלה רש"ס לארץ ישראל, עם קבוצת חכמים ובהם רבי יוסף קארו ורבי שלמה אלקבץ, והתיישב בצפת. ככל הנראה לא התמנה לתפקיד רשמי, אך לימד תלמידים, ושם החל את כתיבת פירושו על התלמוד הירושלמי. דיונים הלכתיים שונים שהיה מעורב בהם הותירו את רישומם בספרי השו"ת בני התקופה. ידוע, למשל, שביקש להנהיג בצפת קולא בסדרי בדיקת הריאות כפי שנהגו בסלוניקי, ובכך להוזיל את מחיר הבשר, אך רבה של צפת באותם ימים, רבי יעקב בירב, מנע זאת.[2]

סמוך לשנת ה'ש"ו (1546) עלה מצפת לירושלים, ונמנה בין רבניה. שם השלים את פירושו. בשו"ת רדב"ז מופיע מכתב מאת רש"ס שנשלח מירושלים, ובו נשאל הרדב"ז על ביאורה של סוגיה במסכת שביעית לצורך כתיבת הפירוש.

רש"ס נפטר בין השנים ה'שי"ג-ה'שט"ו (1553-1555). לאחר פטירתו נקלעה משפחתו למצוקה כלכלית, ורבי יוסף קארו סייע לה בגביית חובות המגיעים לה.

פירושו לתלמוד הירושלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"ס פירש את כל סדר זרעים מן הירושלמי, עליו אין תלמוד בבלי (פרט למסכת ברכות, וכן סוגיות קצרות הפזורות ברחבי התלמוד הבבלי שנוגעות להלכות סדר זרעים), ואת מסכת שקלים (שגם עליה יש תלמוד ירושלמי בלבד).

פירושו הוא הפירוש הרציף הראשון הידוע שנכתב אי פעם על התלמוד הירושלמי. אף כי הראשונים כתבו לעיתים פירושים לקטעים קצרים מן הירושלמי, כאשר סוגיית הירושלמי מתקשרת לנושא שדנו בו[3], אך אין בידינו פירוש רציף לירושלמי מתקופת הראשונים, ובמובן זה היה חידוש רב במפעלו של רש"ס.

במרבית הסוגיות לא עמד לפניו פירוש קדום שיכול היה להסתמך עליו, ובדרך כלל פירושו מקורי משלו. גם כאשר היו לפניו פירושי הראשונים, רש"ס לא נרתע מלנקוט עמדה עצמאית כאשר מצא זאת לנכון. לעיתים אף חלק על הרמב"ם בלשון חריפה.

בפירושו שאף רש"ס לתאם ולסלק סתירות בין התלמוד הבבלי והירושלמי, ודרך זו אופיינית לרוב פרשני הירושלמי.

מטרתו של רש"ס לא הייתה פרשנית גרידא. רש"ס שילב בפירושו גם פסקי הלכה הנובעים מן הסוגיות על פי פרשנותו (כדרכם של ראשוני ספרד, כדוגמת הרשב"א, בחידושיהם לתלמוד הבבלי). פסקים אלה הם מאבני היסוד בפסיקת ההלכה בימינו בנושא של המצוות התלויות בארץ.

כאשר הוא החל במלאכת הכתיבה בסלוניקי, הוא השתמש בכתבי יד, לפני שנדפס תלמוד ירושלמי דפוס ונציה. לאחר זמן כאשר יצא הנוסח הירושלמי בדפוס ונציה הוא השתמש בו בקביעות בארץ ישראל (סיים את הפירוש בירושלים), עם כתבי יד שעמדו לרשותו. רש"ס הרבה להגיה את נוסח הירושלמי, והיו שסברו שכל השינויים הללו מקורם בכתבי יד. ברם, מחקרים מאוחרים העלו שרוב ככל גרסאותיו החדשות הן פרי רוחו, מתוך מגמה ליצור תלמוד ירושלמי בנוסח חדש ורהוט יותר. לשם כך אף שילב לעיתים סוגיות שלמות מן התלמוד הבבלי לתוך טקסט הירושלמי.

רש"ס לא הספיק להדפיס את פירושו. כתבי יד של הפירוש נפוצו בקרב חכמי דורו, וכך הטביע הפירוש את חותמו על פרשנים חשובים שבאו אחריו, כמו רבי יהושע בנבנישתי, מחבר פירוש "שדה יהושע" על הירושלמי, ורבי אליהו מפולדא ("פירוש רא"פ"), שאימצו רבים מפירושיו. גם מפרש המשנה רבי שלמה עדני מרבה לצטט ממנו בפירושו "מלאכת שלמה".

לראשונה נדפס הפירוש על מסכת ברכות במגנצא בשנת תרל"ה, על ידי הרב מאיר להמן. מאוחר יותר נדפסה גם מסכת פאה במהדורת הירושלמי של האלמנה והאחים ראם (וילנא תרפ"ב). הפירוש לסדר זרעים כולו יצא לאור (תרצ"ד-תשכ"ז) על ידי הרב חיים יוסף דינקלס, עם פירוש נוסף משלו בשם "אמונת יוסף", ועל מסכת שקלים (תשי"ח) על ידי הרב אפרים זאב גרבוז, עם פירושו בשם "הר אפרים".

מלבד פירושו לירושלמי ערך גם מעין גמרא על מסכת עדויות (שאין עליה תלמוד כלל), שלוקטה מסוגיות שונות בבבלי ובירושלמי הנוגעות למסכת זו. זו יצאה לאור לראשונה[4] בשנת תשע"ד על ידי מכון אהבת שלום בעריכת הרב בצלאל דבליצקי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה עסיס, לנוסח הירושלמי של רבי שלמה סיריליו במסכת שקלים, ספר הזיכרון לרבי יצחק נסים ז"ל, סדר שני, ירושלים תשמ"ה, עמ' קיט-קנט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נדפס קושטא רצ"ג
  2. ^ שו"ת רשד"ם, יורה דעה, סימן מ
  3. ^ בפרט הרבה רבי שמשון משאנץ לעסוק בתלמוד הירושלמי, ובמסגרת פירושו למשנה בסדר זרעים שילב קטעים מן הירושלמי לסדר זה ופירשם
  4. ^ חלק קטן מ"גמרא" זו יצא לאור בשנת תשס"ב על ידי מכון אופק עם תוספות הרא"ש על מסכת חגיגה.